תושבי כפר עזה, הנמצאים במלון שפיים, לא צופים בשידורים הדרמטיים על שחרור חטופים. הם במתח לקראת פרסום רשימות נוספות של משוחררים, ולכן בפאב הקיבוצי "פאבושקה" הם מעדיפים לצפות בכדורגל. עבור רבים הפאב מהווה מקום מפלט, שבו יוכלו להיות זה עם זה.
המלון היה בשעות אחר-הצהריים (שבת) ריק מעט, שכן רבים מתושבי הקיבוץ נסעו לכיכר החטופים על מנת להפגין.
אתמול הם ערכו מסיבת יום הולדת לחטופה אביגיל עידן, שחגגה יום הולדת 4. תושבי הקיבוץ הפריחו בלונים, לאחר שהאירוע שהיה אמור להתקיים בתל אביב בוטל. בביתם של הסב והסבתא בכפר הרי"ף ערכו חגיגה עצובה ומלאת תקווה מצומצמת לילדה, שהוריה צלם ynet רועי עידן ואשתו סמדר נרצחו ב-7 באוקטובר.
"יש אווירה מאוד מתוחה. יש המון חטופים שלא בעסקה, אלה שלא ילדים או אימהות. זה לא פשוט", אמרה לנה יענקלביץ', תושבת כפר עזה שהייתה נצורה בממ"ד מאותה שבת עד ליום ראשון. "אני ראיתי אתמול את המשדר לשחרור החטופים. מצד אחד כולם מאוד שמחים על מי שחזרו. ומצד שני מחכים לחטופים נוספים שיחזרו".
זהר שפק, שפונה גם הוא מהיישוב הנמצא בגבול הרצועה, אמר: "אנחנו שמחים על אלה שמשוחררים. זה מה שאנחנו רוצים בסוף. הסיסמאות של מיטוט חמאס היו יכולים להיות בלי המלחמה הזו. כולנו רוצים שהחטופים יחזרו. אבל אנחנו חצויים. כי יש את המשפחות בכפר עזה שעוד לא רואים את יקיריהם. אבל אנחנו רואים את ההתרגשות - זה אצלם. זה יהיה גם אצלנו. יש איזשהי דילמה אם לחייך או לבכות. אבל בסוף אנחנו רוצים לחייך. זה לוקח מאיתנו הרבה אנרגיות. השאיפה של כולנו אחרי המלחמה היא לחזור לבית. לאיזשהו בית. אנחנו כל הזמן מסתכלים קדימה".
"יש רגשות מעורבים", אמר גילי עוקב מכפר עזה. "מצד אחד אני שמח על כל ילד ואישה וכל יהודי שייצא משם, וייצא משם בחיים ויחזור למשפחה שלו. ובאותה הנשימה אני מרגיש שהשחרור גורם לאובדן המומנטום שהיה לנו במיקוח, בשחרור כולם. אני חושב שהדיון הזה היה. נראה שאנחנו מסכימים לקבל תנאים שמכתיבים לנו. וזה משחק. חמאס משחק בנו. וזה כואב ועצוב. אני רואה את הנשים והאימהות והאבות וקשה לי להסתכל להם בעיניים. אני מאחל שהם יהיו איתנו בבית בריאים ושלמים. אני הולך עם התחושה הזו כבר כמה ימים. אני מנסה לחבק את כולם ולתת תקווה. אבל ברגע שעשינו הסכם אחד שנראה כך - הנקודות שלנו יורדות".
