התחדשו הדיונים בתיקי האלפים
(צילום: אלי מנדלבאום)
בבית המשפט המחוזי בירושלים התחדש הבוקר (שני) הדיון בבקשת הסנגורים במשפט תיקי האלפים לחשוף ראיות חסויות ולקבל לידיהם חומרי חקירה שקשורים בענייני שימוש בתוכנות רוגלה במהלך חקירות המשטרה. "זכותנו לדרוש חקירה ממצה יותר", אמר עו"ד ז'ק חן שמייצג את בעלי בזק לשעבר שאול אלוביץ'. בהתאם להחלטת בית המשפט ייקבע בהמשך אם הדיונים במשפט יימשכו כסדרם.
מיד לאחר שהפרקליטות הודיעה לשופטים בתיקי האלפים כי נעשתה חריגה מהצו שאישר בית המשפט להפעלת תוכנת רוגלה בהאזנת סתר לעד המדינה שלמה פילבר (שצלחה) ולנאשמת איריס אלוביץ' (שלא צלחה), הגישו הסנגורים של כל הנאשמים ובכללם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות" ארנון מוזס, בקשה לגילוי ראיה חסויה וגילוי חומרי חקירה.
"המשטרה כשלה כאן כישלון חמור, הכשילה את הפרקליטות ולא גילתה לה על החריגה מהצו. איך נסמוך על הבדיקה הפנימית שלה?", אמר עו"ד חן בהתייחסו לממצאי בדיקת הפרקליטות שלפיהם החומרים שנשאבו מהטלפון הנייד של עד המדינה פילבר לא הועברו לחוקרי תיקי האלפים. סנגורו של אלוביץ' אף סיפר כי מנכ"ל משרד התקשורת לשעבר פילבר ביקש לקבל לידיו את החומר שנשאב מהנייד שלו במסגרת החריגה מהצו.
עו"ד חן, סנגורו של אלוביץ', אמר לשופטים: "תגובת המאשימה מתבססת על בדיקות שנעשו במשטרה שבדקה את עצמה. לפי הוראת החוק, כל חומר חקירה היה צריך להיות ברשותנו. החוק מחייב את המדינה לוודא שהכול נמסר כך במלואו. אבל אנחנו נמצאים שנה לאחר תחילת ההוכחות בתיק, והתגלה שמהלך חקירה שלם נעלם מאיתנו לחלוטין - השימוש בצווים של בית המשפט על מנת לעשות שימוש ברוגלה אחת או יותר בעניין של עד מרכזי שהפך תוך 24 שעות לעד מדינה מרגע מעצרו".
"לא גילו על הפקת חומר באופן לא חוקי"
הסנגור הוסיף: "מדובר על חומר שכלשונה של המאשימה 'נעשה בו כחריגה מהצד'. היא מכנה אותו 'נתונים עודפים', במילותינו מדובר במעשה עברייני של שימוש ברוגלה, אפילו לא במסגרת הצו על מנת לשאוב את הטלפון. מה יש בחומר הזה? לפי תגובת המאשימה לא נדע. על המהלך הזה המאשימה לא ידעה בזמן אמת כי היחידה החוקרת לא גילתה לה על הפקת חומר באופן לא חוקי מהצו לשיטתה.
"היה צו האזנת סתר לתקופה ולצד הפעלתו באו וביקשו צווים נוספים לצורך התקנת הרוגלה. על שום מה ולמה? אנחנו לא יודעים. אומרים לנו שנעשתה הצלבה עם נתונים מסוימים של NSO, אבל לא מסבירם מה. האם אנחנו לא רשאים לדעת את זה? האם זה חלק ממספרי הטלפון או כולם? אנחנו רוצים לדעת מי ביחידת הסיגינט הפעיל את שיקול הדעת ולמי הוא עביר את החומר. זכותנו לדרוש חקירה ממצה יותר".
עו"ד בעז בן צור, סנגורו של נתניהו, אמר: "אנחנו מכינים את חקירת פילבר. אנחנו נמצאים פה אחרי שהסתבר שהיה מהלך רחב שהוא מהלך של הפרת דין. 'חריגה' זה מונח מטעה, זו פעולה בלתי-חוקית. השיטה היא בעצם חיסיון? 'לא נספר לכם שום דבר ממה שנעשה'. אנחנו מנהלים משפט שלם שהוסתרו צווים של בית משפט ביחס למי? ביחס לעד מדינה וביחס לנאשמת. כשיש הפרה של הדין ויש הסתרה ויש תעתוע, הדברים צריכים להיבחן. זה לא יכול להסתכם בתגובת המאשימה".
עו"ד עמית חדד, שאף הוא מייצג את נתניהו הוסיף: "היו שני אנשים ברשימת כלכליסט ששמותיהם נקשרו לנושא - פילבר שהייתה חדירה לטלפון שלו, ואיריס אלוביץ' שניסו לחדור לטלפון שלה. נדמה שאין עוד אנשים נוספים לפי 'דו"ח מררי' שהשתמשו נגדם בכלי הריגול הזה. לכן, הטענה שרק בתיק 4000 השתמשו בכלי ריגול כל כך מסוכנים היא כנראה טענה נכונה".
לצד ראש צוות התביעה בתיק 4000, עו"ד יהודית תירוש, הגיע לבית המשפט היום עו"ד חיים ויסמונסקי שמשמש כמנהל יחידת הסייבר בפרקליטות. תירוש הסבירה: "הוא הגיע בעקבות הבדיקות שנעשו ונמצא עניין רוחבי יותר. אתמול העברנו לחברינו תעודות חיסיון נוספות שכוללת בדיקות נוספות לאחר תשובת בית המשפט בעקבות ממצאי 'ועדת מררי' (שקבעה כי המשטרה לא הדביקה בפגסוס את מכשיריהם של 26 אנשים ששמותיהם פורסמו בתחקיר כלכליסט). העברנו לחברינו גם רשימת חומרים מעודכנת".
התובעת ציינה כי "מהבדיקות מול המשטרה התבררה לנו התמונה הזאת: על מנת להתגבר על הצפנה בתקשורת בין מחשבים, משטרת ישראל רכשה מערכת מחברות אזרחיות. היא התאימה את המערכת לצרכיה. יחד עם זאת, בשימוש במערכת הזאת לצורך האזנת הסתר בתקופת הצו לצורך הזה נעשה שימוש במערכת הזו. זה היה הצורך וזו הסיבה שהייתה - לא לצורך איסוף הנתונים העודפים אלא לצורך ביצוע הצו.
"נכון שעל הדרך המערכת אספה 'נתונים עודפים' וזה דבר שהיה לנו להעביר לצד השני. גם אם המערכת הזו יכולה לעשות פעולות שונות, השאלה מה נעשה במקרה הזו ולאיזה צורך השתמשו בה. בשימוש המערכת נקלטו נתונים בהתאם לצו 'התוצרים' ויש 'נתונים עודפים'.
"איש יחידת הסיגינט הפיק תוצרים והוא מביא איתו ליחידה החוקרת לא את המערכת במטה הארצי - שם נשארים אותם 'נתונים עודפים' שלא נגעו בהם ולא נעשה בהם שימוש. יש סיבה שהזכרנו את אנשי הקשר אבל נוכל לפרטה רק במעמד צד אחד. לו יכולתי להסביר כאן באולם את המאפיינים, היינו רואים שלא כצעקתה. אני כן יכולה לומר שאין מדובר בשאיבת תכתובות לאחור".
