הארי ריד, שהיה מנהיגם של הדמוקרטים בסנאט במשך שנים ארוכות, הלך הלילה (בין שלישי לרביעי) לעולמו בגיל 82, בתום מאבק בסרטן הלבלב. ריד, שגדל בעוני מרוד בעיירת כורים במדבר של נבאדה, לאם שעבדה ככובסת בגדים בבית בושת, הפך לאחד האנשים החזקים ביותר בוושינגטון, בקריירה פוליטית שהתפרשה על פני 34 שנים. הוא היה ידוע באופיו החצוף והבוטה, וכדמוקרט שמרן למדי שהתנגד להפלות ועורר את חמתם של פוליטיקאים משני צדי המתרס הפוליטי בארה"ב.
ריד הותיר אחריו את רעייתו לנדרה בת ה-62, ארבעה בנים ובת אחת. לנדרה מסרה הלילה כי הוא מת "בשלווה" כשהוא מוקף בחבריו בבית המשפחה בעיירה הנדרסון בנבאדה, בתום מאבק במחלת הסרטן שנמשך ארבע שנים. "הארי היה איש משפחה אדוק וידיד נאמן ביותר", מסרה. "אנחנו מוקירים עמוקות את התמיכה הנרחבת מצדם של רבים כל-כך לאורך השנים האחרונות, ואנחנו אסירי תודה במיוחד לרופאים ולאחיות שדאגו לו. דעו בבקשה שהייתה לכך משמעות עצומה עבורו".
נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, לצד פוליטיקאים רבים אחרים, מיהר לספוד הלילה לריד: "היה לי הכבוד לשרת לצד אחד ממנהיגי הרוב בסנאט הגדולים ביותר בהיסטוריה שלנו. הארי ריד היה אחד מהם. עבור הארי, לא היה זה כוח רק לשם הכוח. זה היה כוח כדי לעשות את הדבר הנכון לעם". ביידן הוסיף כי ריד היה אדם שעמד במילתו: "אם הוא אמר לך שהוא יעשה משהו – הוא עשה אותו. אם הוא נתן לך את המילה שלו, היית יכול ללכת איתה לבנק. כך הוא הצליח לעשות דברים לטובת המדינה במשך עשרות שנים".
ריד כיהן כמנהיג הדמוקרטים בסנאט בתקופותיהם של הנשיאים ג'ורג' בוש הבן וברק אובמה, בין 2007 ל-2016, ובשנותיו האחרונות בתפקיד הפך ממנהיג הרוב הדמוקרטי למנהיג המיעוט הדמוקרטי, אחרי שהרפובליקנים החזירו לעצמם את השליטה בבית העליון של הקונגרס ב-2014. הוא פרש ב-2016 אחרי שאיבד בתאונה את אחת מעיניו, ובמאי 2018 חשף את מחלת סרטן הלבלב שהביאה כעת למותו.
גם אובמה ספד לו הלילה, וציין את הסיוע הרב שריד העניק לו בניצחונותיו בבחירות – ריד עזר לאובמה לנצח במדינת הבית שלו נבאדה – וכן את מאמציו לאשר בסנאט את רפורמת ביטוחי הבריאות ב-2010, המכונה "אובמה-קר" על שמו של הנשיא לשעבר. בעקבות מותו הלילה חשף אובמה מכתב ששלח לריד ממש לאחרונה, ובו כתב לו: "היית מנהיג גדול בסנאט, ומוקדם מאוד היית אדיב אליי הרבה יותר ממה שהייתי יכול לצפות לו. לא הייתי נשיא אילולא העידוד והתמיכה שלך, ולא הייתי יכול לעשות את רוב מה שהשגתי בלי הכישורים והנחישות שלך".
ריד נולד ב-1939 בעיירת הכורים סרצ'לייט במדבר של נבאדה, למשפחה קשת יום: אביו היה אלכוהוליסט ושם קץ לחייו בגיל 58, ואמו נאלצה לכלכל את המשפחה בעבודה ככובסת בבתי בושת שונים. ריד גדל בבקתה קטנה ומוזנחת – בלי צנרת, חימום או קו טלפון – וכילד סיפר ששחה יחד עם חבריו בבריכה של בית בושת. בית הספר התיכון שלו היה במרחק של 64 ק"מ מביתו, בעיירה הנדרסון שבה מת הלילה, והוא הגיע לשם בטרמפים שתפס. שם הכיר את מי שהפכה לימים לאשתו, לנדרה גולד, ושם גם החל בקריירה חובבנית כמתאגרף.
ריד ואשתו המירו את דתם כשלמדו באוניברסיטה לדת המורמונית, וריד הפך בעתיד לאחד מנציגיו הבכירים ביותר של הזרם הזה בארה"ב. הסנאטור לעתיד שילם על לימודיו באוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון באמצעות משמרות לילה שעשה כשוטר במשטרת הקפיטול, מתחם הקונגרס בבירה האמריקנית.
את הקריירה הפוליטית שלו החל כבר בגיל 28, כשנבחר לבית המחוקקים המקומי של נבאדה. שנתיים לאחר מכן, ב-1970, נבחר לסגן המושל הצעיר ביותר בהיסטוריה שלה. לקונגרס בוושינגטון נבחר לראשונה ב-1982, כחבר בבית הנבחרים, ולסנאט נבחר לראשונה ב-1986. למנהיג הרוב בסנאט הוא הפך כאמור ב-2007, למרות שנחשב לדמוקרט שמרן שנבדל מרבים במפלגתו בכל הנוגע לעמדותיו בנוגע להפלות, להגנה על הסביבה ובקרה על כלי נשק. רבים מהדמוקרטים זעמו עליו כאשר תמך בהצעת חוק שנועדה להגביל הפלות, או כאשר הסיר סעיף שאסר מכירה של רובי סער מהצעת חוק שהועלתה בקונגרס אחרי הטבח בבית הספר סנדי הוק ב-2012. הוא טען שהצעת החוק לא הייתה עוברת אם הסעיף הזה היה נשאר בה.
עם הרפובליקנים ריד היה מסתכסך לעתים קרובות, ויחסיו עם מנהיגיהם בסנאט – בראשם מיץ' מקונל שכיום מוביל את המיעוט הרפובליקני שם – היו רעועים למדי. מקונל תיאר אותו בעבר כ"אחד המנהיגים הגרועים ביותר בסנאט אי-פעם", ומנגד ריד האשים את מקונל בהפרת הבטחות בסוגיות חשובות. מקונל ספד גם הוא הלילה לריד, ואמר כי חרף העובדה שבשל עיסוקם הוא והמנהיג הדמוקרטי לשעבר נקלעו פעמים רבות לעימותים, "מעולם לא הטלתי ספק שהארי תמיד עשה את מה שחש בצורה כנה ועמוקה שהיה הדבר הנכון עבור נבאדה והמדינה שלנו".
לרקוד, אבל גם להילחם
אחת מסיסמאותיו הידועות של ריד עסקה במאבקים הפוליטיים הרבים שבהם היה מעורב: "אני תמיד מעדיף לרקוד מאשר להילחם, אבל אני יודע איך להילחם". בתקופתו מאבקי הכוחות בין הדמוקרטים לרפובליקנים בוושינגטון הסלימו עד לכדי מבוי סתום, כזה שמנע העברת חוקים ואפילו אישור תקנים או מינויי שופטים שעליהם הכריז הנשיא דאז אובמה.
על רקע המבוי הסתום הזה הוביל ריד ב-2013 שינוי היסטורי בתקנון הפיליבסטר של הסנאט, באופן שמנע מהמיעוט שם לחסום מינויים נשיאותיים – מלבד מינויים לבית המשפט העליון – ואפשר את העברתם ברוב פשוט. הרפובליקנים תקפו אותו אז על המהלך הזה, אך ב-2017 ניצלו את התקדים שסיפק כדי לאפשר גם אישור של שופטי עליון ברוב פשוט. המהלך אפשר לדונלד טראמפ למנות שלושה שופטים לבית המשפט העליון, וכך למצק את הרוב השמרני בו.
לאורך שנותיו הארוכות בוושינגטון ניפק ריד שורה ארוכה של מתקפות חזיתיות ובוטות נגד יריביו הפוליטיים, ואת בוש הבן הוא כינה בעבר "לוזר" ו"שקרן". הוא התנצל על כך שלקראת הבחירות ב-2008 אמר שאובמה יכול לנצח בהן כיוון שהוא בעל צבע עור "שחור-בהיר" ולא מדבר ב"מבטא כושי". ההתנצלות הזו לא שינתה כמובן את אופיו החצוף: הוא היה ידוע למשל כמי שמנתק שיחות טלפון בלי לומר אף מילת שלום. "אפילו כשהייתי נשיא הוא תמיד היה מנתק לי", העיד בעבר אובמה. גם מטראמפ ריד לא חסך את שבטו, והוא כינה אותו בשנתו האחרונה בסנאט "סוציופת" ו"טורף מיני", על רקע ההאשמות המיניות שפורסמו בבחירות 2016 נגד טראמפ.
ריד, יצוין, היה תומך נלהב של ישראל, אך בתקופתו יחסם של הדמוקרטים לירושלים רק הלך והידרדר, בין היתר על רקע התנגדותו הנחרצת של ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו להסכם הגרעין שהוביל אובמה ב-2015, והמאבק הפומבי שנתניהו ניהל נגד ההסכם הזה. ריד התנגד לנאומו של נתניהו בקונגרס באותה שנה, אליו הוזמן על ידי הרפובליקנים ששלטו שם. לקראת הנאום סיפר כי ניסה לשכנע את נתניהו ללא הצלחה לוותר עליו, וכי הזהיר אותו שבכך רק ייפגע מעמדה של ישראל. "זה לא היה נכון מצדי להגיד לו 'אל תבוא', לא הייתי עושה את זה", הדגיש אז.
לאנשי הצוות שלו נהג ריד להזכיר שהמאבקים הפוליטיים הקשים שניהל בוושינגטון לא היו עניין של חיים ומוות. ריד ניצל בעבר מתקרית אמיתית שבה כמעט איבד את חייו: ב-1980, כאשר עמד בראש ועדה בנבאדה שעסקה בתחום ההימורים שם, הוא שרד ניסיון לחסל אותו בפיצוץ רכב. ריד האשים בניסיון הרצח אדם בשם ג'ק גורדון, ששנתיים לפני כן ריד השתתף במבצע עוקץ משטרתי שהביא למאסרו, בגין ניסיון לשחד את ריד כדי שיתיר משחקים חדשים בבתי הקזינו בלאס וגאס. רק לפני שבועיים, אגב, נערך בנמל התעופה העמוס של העיר טקס שבו נקרא הנמל על שמו של ריד, אך בשל מצבו הבריאותי הוא לא היה יכול להשתתף בו.