הברית הצפון-אטלנטית (נאט"ו) מציינת היום (ה') 75 שנים להיווסדה, בעודה מתמודדת עם אחת מעתות המבחן הגדולות בתולדותיה, לנוכח המלחמה המתמשכת באוקראינה והניסיון להדוף את צבאו של ולדימיר פוטין. ממש הבוקר תקפה רוסיה בכטב"מים ובטילים את העיר חרקוב, ולפי הדיווחים לפחות ארבעה בני אדם נהרגו שם.
נאט"ו מגיעה לשנתה ה-76 כשהיא גדולה מאי פעם, בעקבות הצטרפותן של פינלנד ושבדיה, שהעלו את מספר החברות בה ל-32. הבוקר התכנסו שרי החוץ של הברית במטה נאט"ו בבריסל, וחגגו את יום השנה בדגלים ובעוגות ולצלילי תזמורות מלכותיות מצבאות הולנד ובלגיה. 4 באפריל 1949 הוא המועד שבוא נחתמה בארה"ב "אמנת וושינגטון", שמתוקפה הוקמה נאט"ו.
מזכ"ל נאט"ו, ינס סטולטנברג, ניצל את הטקס הבוקר כדי להזכיר לארה"ב שהיא זקוקה לבעלות בריתה בנאט"ו יותר מאי פעם. זאת בצל ההתנגדות בקונגרס האמריקני לאישור חבילת הסיוע החדשה לאוקראינה, וכשברקע החשש שאם דונלד טראמפ ינצח בבחירות בנובמבר וישוב לבית הלבן – הוא יצמצם דרמטית את המחויבות של וושינגטון לנאט"ו. טראמפ עצמו התגאה השנה בעצרת כי איים על נאט"ו שאם שאר החברות בה לא יגדילו את השקעתן הכספית בברית, לא רק שארה"ב לא תיחלץ להגנתן אם יותקפו על-ידי רוסיה – אלא היא אף תעודד את מוסקבה לתקוף אותן.
שרי החוץ של נאט"ו התכנסו בבריסל כבר אתמול, ואז סיכמו להתחיל להיערך לתפקיד גדול יותר שתמלא הברית בסיוע הצבאי לאוקראינה כדי לעזור לה להדוף את הצבא הרוסי ולנצח במלחמה – המלחמה הגדולה ביותר באירופה מאז מלחמת העולם השנייה. השרים סיכמו כי נאט"ו תיטול לידיה את הובלת הקואליציה הבינלאומית המסייעת לקייב, בין השאר כדי להתכונן לאפשרות שארה"ב תפחית את מעורבותה.
"אירופה זקוקה לצפון אמריקה למען ביטחונה", אמר המזכ"ל סטולטנברג בטקס החגיגי במטה נאט"ו. "בה בעת, צפון אמריקה זקוקה לאירופה. החברות האירופיות בנאט"ו מעמידות צבאות ברמה עולמית גבוהה ביותר, רשתות מודיעין רחבות ומנופים דיפלומטיים ייחודיים, ובכך מכפילות את כוחה של אמריקה".
רוסיה: "נאט"ו חזרה למלחמה הקרה"
נאט"ו הוקמה בסוף שנות ה-40 בצל החשש הגובר מהאיום הצבאי שנשקף אז לדמוקרטיות האירופיות מצד ברית המועצות. היא החלה את דרכה כארגון שבו חברות 12 מדינות מצפון אמריקה ומאירופה, ובמרוצת השנים כמעט שולש המספר, כשגם מדינות שהיו בעבר חלק מהאיחוד הסובייטי, כגון ליטא, לטביה ואסטוניה, הצטרפו לברית. נשיא רוסיה פוטין טען כי ההתרחבות הזו של נאט"ו הזו היא הסיבה הראשית לכך שצבאו פלש לאוקראינה, שאף היא הביעה רצון להצטרף לברית.
הרעיון המרכזי שעליו נשענת נאט"ו הוא רעיון ההגנה המשותפת: לפי סעיף 5 לאמנת נאט"ו, התקפה על אחת מחברות הברית תיחשב להתקפה על חברות הברית כולן – כך שאם מדינות מערב אירופה יותקפו הצבא האמריקני ייחלץ לעזרתן. הסעיף הזה הוכנס לתוקף רק פעם אחת, אחרי מתקפת הטרור של אל-קאעידה ב-11 בספטמבר 2001 בארה"ב, ואז היו אלה הצבאות האירופיים של נאט"ו שהתגייסו לסייע לארה"ב במלחמתה באפגניסטן.
בטקס בבריסל היום הוצגה "אמנת וושינגטון" שבה הוכרזה הקמת נאט"ו, והמזכ"ל סטולטנברג אמר עליה בחיוך: "אני אוהב את האמנה הזו, ולו משום שהיא קצרה למדי. יש בה רק 14 פסקאות, והיא מתפרסת על פני כמה דפים בלבד. מעולם לא היה מסמך אחד עם כל כך מעט מילים שהייתה לו משמעות כה גדולה לכל כך הרבה אנשים. כל כך הרבה ביטחון. כל כך הרבה שגשוג. וכל כך הרבה שלום".
שרת החוץ של פינלנד, אלינה ולטונן, שארצה ושבדיה הצטרפו לנאט"ו כתגובה ישירה על הפלישה של רוסיה לאוקראינה, אמרה היום במעמד החגיגי: "מדינות דמוקרטיות ועמים חופשיים בוחרים להצטרף לנאט"ו מרצונם החופשי, שלא בדומה לאופן שבו רוסיה מתפשטת – על-ידי סיפוח ותוקפנות בלתי חוקית".
רק אתמול השתלחה מוסקבה בנאט"ו, כשדוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זחרובה, האשימה את הברית כי חזרה לדפוסי החשיבה של המלחמה הקרה. זחרובה אמרה כי לנאט"ו אין מקום ב"עולם הרב-קוטבי" שרוסיה חותרת לגבש בניסיון לשים קץ לדומיננטיות האמריקנית. שר החוץ של ליטא, גבריאליוס לנדסברגיס, אמר היום בבריסל כי "הקרבות הגדולים ביותר של נאט"ו עדיין מצפים לה, ועלינו להיערך אליהם".
כטב"מים על בתי מגורים, 350 אלף איש בלי חשמל
לחגיגות ה-75 בבריסל הגיע גם שר החוץ של אוקראינה, דמיטרו קולבה, שארצו ממשיכה להפציר בנאט"ו להגביר את הסיוע בנשק שהיא מזרימה לה. בבואו לכינוס אמר כי ינסה לשכנע את השרים להגביר את משלוחי טילי הפטריוט לאוקראינה, כדי לסייע לה להתגונן מהטילים הבליסטיים הרוסיים: "אני לא רוצה להרוס את מסיבת יום ההולדת, אבל המסר העיקרי שלי היום יהיה טילי פטריוט", אמר.
אוקראינה מתמודדת בשנה האחרונה עם מצוקה הולכת וגוברת של תחמושת וכוח אדם, והשבוע הורידה את גיל הגיוס לצבא מ-27 ל-25 בניסיון לרענן את שורותיה. שר החוץ של אסטוניה, מרגוס טסהקנה, הביע היום תמיכה בשליחת מערכות ההגנה האווירית: "אוקראינה נמצאת תחת התקפות כבדות יום-יומית, 24/7. אנחנו צריכים לתת לה את המערכות שבהן אנחנו לא משתמשים, כדי שהיא תוכל להגן על אזרחיה, על תשתיות אזרחיות ועל תשתיות אנרגיה".
בזמן החגיגות בבריסל, כאמור, נמשכו התקיפות הרוסיות באוקראינה. לפחות ארבעה בני אדם נהרגו הבוקר ועוד 12 נפצעו, שלושה מהם באורח קשה, כשכטב"מים רוסיים פגעו בבנייני מגורים בחרקוב, העיר השנייה בגודלה במדינה. במתקפה נפגע גם מתקן חשמל, וזרם החשמל ל-350 אלף תושבים נקטע.
חרקוב שוכנת בצפון-מזרח אוקראינה, כ-30 קילומטרים מהגבול הרוסי, וב-25 חודשי המלחמה היא ספגה הפצצות חוזרות ונשנות. הנזק שנגרם לה הוא מהגדולים ביותר באוקראינה. מלבד המתקפה על חרקוב תקפו היום הרוסים גם מתקן אנרגיה סולארית בדניפרופטרובסק, וגרמו שם לשריפה. שיבושים קלים נגרמו בהספקת החשמל לתושבים באזור.