הרצח של הפעוט פארס הייב בן השנתיים וחצי, שנורה השבוע למוות בנצרת יחד עם אביו פיראס, החזיר כמה משפחות בחברה הערבית לרגעים הקשים שבהם גם הן איבדו את יקיריהן בנסיבות דומות במסגרת סכסוכי עבריינים. במהלך ריאיון של אולפן ynet הבוקר (חמישי) עם מוחמד חג'יראת, אביו של הילד עמאר בן ה-4 שנרצח בתחילת השנה מירי של כדור תועה כששיחק בגן שעשועים בביר אל-מכסור, החזיק האח הקטן את תמונת הקורבן וקרא: "איפה עמאר?".
מאות בני אדם השתתפו אתמול בהלווייתם של פיראס ובנו פארס שנרצחו כאמור ביריות ליד ביתם. אסראא, האלמנה והאם, בכתה במהלך ההלוויה ואמרה: "לאן ייקחו את בעלי ובני? אני רוצה אותם לידי. לא ציפיתי בחיים לאבד את האנשים הכי יקרים לי בחיי. איך אתמודד בחיים בלעדיהם? אני לא יודעת אם אני אתאושש אחרי האסון הקשה".
"לעבריינים אלה לא אכפת מהלב של אמא ואבא, רק מכסף. לא אכפת להם שילד בן שנתיים נרצח, אכפת להם רק שהם יחיו בצורה טובה", אמר מוחמד חג'יראת שאיבד כאמור את בנו עמאר שנורה למוות על רקע סכסוך בין עבריינים.
הוא הוסיף בדמעות: "אני רוצה להגיד לממשלה ולמשטרה 'די', צריך לאסוף את הנשק הזה, למה שהנשק הזה יהיה בידיים של הרוצחים האלה? כולנו בוכים. במקרה שלנו נורו 90 כדורים. זה לא 'כדור תועה', זה בכוונה. אני ואשתי וכל הילדים כל הזמן בוכים על עמאר. לפני יומיים אשתי ראתה את בגדי החורף שלו ורצתה שישתמש בהם. זה מאוד קשה".
במרץ בשנה שעברה נרצח הנער מוחמד עדס בן ה-15 במרחק של 100 מטרים מתחנת המשטרה בג'לג'וליה. מוחמד ישב עם כמה חברים כדי להזמין פיצה, ונקלע לקו האש של עבריינים. מותו נקבע במקום. האם סוהילה סיפרה היום כי לעולם לא תשכח את הרגע שבו נודע לה כי בנה אינו בין החיים: "חינכתי אותו טוב מאוד ואלוהים לקח לי אותו".
היא סיפרה עוד: "היה אמור להיות למוחמד מבחן בזום. הוא היה ילד טוב, מחונן והצליח בלימודים. נישקתי אותו לפני שהלך. הוא עבד בפיצה בתקופת הקורונה, ביום הזה היה לו חופש ואחד החברים הציע שילכו לאכול פיצה. הוא הספיק לפני זה לעזור לאחותו להתכונן למבחן. בבוקר הייתי אצל הבת שלי שילדה, וחזרתי הביתה בצהריים.
"הוא ירד למטה ופתאום שמענו ירי. ראינו שהחבר שלו נפצע ועזרנו לו במשך רבע שעה. כל הזמן רציתי לדעתי איפה מוחמד, לא חשבתי שאולי ירו גם בו. בזמן הזה כל הדם שלו נשפך. זה כואב לי מאוד, אבל אין מה לעשות".