עקב המצב הביטחוני ביטל מטה משפחות החטופים את העצרת השבועית בתל אביב, אך מספר משפחות התייצבו הערב (שבת) בשער בגין ומסרו הצהרה אחרי ההתפתחויות בצפון וחיסול חסן נסראללה. עינב צנגאוקר, שבנה מתן חטוף בעזה, קראה לממשלה לנצל את הסדר החדש בצפון על מנת לסיים את המלחמה בדרום ולהביא לעסקה לשחרור החטופים. במקביל, רבים הפגינו בירושלים, מחאה נרשמה בקיסריה, ועצרת למען החזרת החטופים התקיימה בכרמי גת.
הפגנות למען החזרת החטופים ברחבי הארץ
(צילום: מיקי שמידט, עמרי שטיין, שלו שלום)
בהמשך דבריה התייחסה לנאומו אתמול של ראש הממשלה נתניהו באו"ם ואמרה: "אתמול הכרזת על דוכן האו"ם: 'אנחנו מנצחים'. איך אנחנו מנצחים אם במנהרות המוות בעזה יש עדיין 101 חטופים מעונים וגוססים? איך אנחנו מנצחים אם אזרחים וחיילים מוחזקים בידי אויב כמעט שנה, כי אתה החלטת להקריב אותם על מזבח שימור שלטונך? אתה רוצה למשוך את המלחמה לנצח, כדי להישאר בשלטון, והחטופים הם הקורבן שאתה רוצה להקריב. אנחנו דורשים מהממשלה: נצלו את ההישגים הצבאיים בצפון, כדי להביא יוזמה מדינית שתחזיר את החטופים".
צנגאוקר המשיכה בפנייתה הישירה לנתניהו ותקפה אותו בחריפות: "אדוני ראש הממשלה, במקום לנסוע לנאום באו״ם היית צריך לטוס ולהחזיר את מתן הביתה. במקום זה טסת כדי לדבר באולם ריק, בדיוק כמו המילים שלך שריקות מתוכן. לא משנה כמה תדבר על ניצחון, אנחנו הפסדנו בגללך, משפחות שלמות נחרבו בגללך. הכי חשוב שתראה את הציבור שכאן, וכולנו אומרים לך שאף הישג בצפון לא ישתווה לחורבן שהמטת על מדינת ישראל, אתה התליין מרחוב עזה, שמבצע פשע בעמך ובחטופים שלנו. השבוע אנתוני בלינקן אמר ששלושה סעיפים מפרידים ביני לבין מתן - תעזוב אותנו כבר ותחזיר אותם הביתה".
איציק הורן, אביהם של איתן ויאיר הורן המצויים בשבי חמאס, התייחס גם הוא ישירות לנאום נתניהו: "כולנו שמענו את הסיסמאות החלולות על השבת החטופים שנתניהו פיזר אתמול בנאום באו"ם. ביד אחת נתניהו מדבר במילים יפות, וביד השנייה מטרפד עסקאות וגוזר מוות על החטופים. את המילה עסקה הוא לא אמר פעם אחת בנאומו, כי הוא לא רוצה עסקה. נתניהו לא רוצה להחזיר את החטופים, אבל אנחנו לא ניתן למדינה לנטוש אותם. אירועי הימים האחרונים בצפון, מחייבים את הממשלה לנצל את המומנטום, כדי להביא עסקה בדרום".
הצהרת משפחות החטופים בשער בגין בקרייה, תל אביב
(צילום: מיקי שמידט)
יפעת קלדרון, שבן דודה עופר חטוף בעזה, פנתה לממשל האמריקני: "כל מי שעיניו בראשו, מבין שנתניהו משחק משחק כפול: אומר לכל צד את מה שהוא רוצה לשמוע, אבל עושה אך ורק את מה שמשרת את האינטרסים האישיים שלו. בלי לחץ ממוקד ואישי על נתניהו, הוא ימשיך לשקר ולעשות הצגות כאילו אכפת לו מהחטופים, בזמן שהוא מפקיר אותם למוות. אנחנו ממשיכים לקרוא לעזרכם: הפעילו לחץ ממוקד ואפקטיבי על נתניהו, שיגרום לו לסיום המלחמה בדרום בתמורה לעסקה".
אילה מצגר אמרה כי "יורם מצגר, סב ילדיי, נחטף בחיים ונרצח בשבי. אין לממשלה מנדט לנטוש את שאר החטופים ולהפקיר אותם למוות. אסור להסתנוור מהחיסול ומההישגים בצפון. האינטרס הישראלי היה ונשאר החזרת החטופים וסיום המלחמה בעזה ופתרון לתושבי הצפון כחלק מהסדרה כוללת. אנחנו פונים גם היום לחבריי הקואליציה: כל כך הרבה חטופים נרצחו בשבי. הדם שלהם על הידיים של נתניהו, ושל כל מי שמשתף פעולה עם מטרפד העסקאות. הצילו את עצמכם ממשפט ההיסטוריה. נצלו את המומנטום שנוצר בצפון, כדי להביא מיידית יוזמה מדינית שתחזיר את החטופים. אנחנו שבים ואומרים לציבור - אתם התקווה שלנו, אתם הכוח שלנו. יחד נחזיר הביתה את כולם".
"חטופים מתים לא יכולים לספר סיפורי זוועה"
במקביל, הערב התקיימה עצרת לשחרור החטופים בכרמי גת, בהשתתפות קרובי חטופים, ורבים יצאו להפגין גם בירושלים. שורדת השבי נילי מרגלית מניר עוז, סיפרה בעצרת בכרמי גת: "בשנה האחרונה אני אוחזת בשני תארים מצמררים, 'החטופה ששבה' ו'בתו של צ'רצ'יל', שנרצח בקיבוץ ועדיין מוחזק בשבי".
מרגלית הפנתה את דבריה ל-"119 חברי כנסת ישראל, שקולם הציבורי הלך ודעך עד כי כמעט לא נשמע, כשבמקביל מספר הימים בהם 101 חטופים מופקרים בשבי חמאס רק עולה. בדמוקרטיה שבה אנו עדיין חיים, אתם הרשות שמייצגת אותנו, הציבור. חברי הכנסת מטעם הקואליציה - האם אתם מאמינים לדברים שנאמרים על ידי נתניהו, מר הפקרה? האם לפני שאתם הולכים לישון אתם חושבים על 101 החטופים, אזרחי המדינה, שנמקים בשבי? אתם שואלים את עצמכם מה עשיתם למענם היום?
"לא צריך להיות חכם גדול, פוליטיקאי מוכשר או מומחה בביטחון כדי להבין שכל יום שהם שם עלול להיות יומם האחרון. אז איך לעזאזל אתם מסוגלים לישון בלילה כשאתם מגבים ומחזקים את ההפקרה הנוראית הזו? איך אתם מסוגלים לחיות עם מציאות בה מקריבים גברים, נשים, חיילים וחיילות, ילד ותינוק, בשם הישרדותו הפוליטית של איש אחד? החזרת החטופים מאיימת על נתניהו. הוא מעדיף אותם מתים. חטופים מתים לא יכולים לספר סיפורי זוועות, ייאוש ותקווה שלא התממשה. הייתי שם. ספרתי כל רגע ושנייה. אני זוכרת הכל. את הייאוש, הרעב והצמא. את חוסר האונים והקושי להחזיק תקווה. כבר כמעט שנה עברה והזמן לא מרפא. האחריות להשיבם היא עליכם. האחריות להשיב את כולנו - עליכם. כי גם אנחנו, אלו שכבר 'חזרו' משערי הגיהינום, עדיין שם. כל יום. ולא נוכל להתחיל בשיקום שאנחנו כל כך זקוקים לו לפני שהם יחזרו".
השתתפו בהכנת הכתבה: רוני גרין שאולוב
