אישור החוק במליאה
(צילום: ערוץ כנסת)
חברי הכנסת אישרו הערב (יום ב') בקריאה ראשונה את חוק האזרחות שהעלתה שרת הפנים איילת שקד (ימינה), שמטרתו למנוע איחוד משפחות בין ערבים ישראלים לבין פלסטינים תושבי השטחים. במקביל אושרה בקריאה טרומית הצעה מקבילה לחוק של ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), שנוסחה מעט מחמיר יותר - וחברי האגף הימני בממשלה תמכו בה בהתאם לחופש ההצבעה שקיבלו.
ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) ביקש להפוך את ההצבעה על החוק של שקד להצבעת אי-אמון בממשלה, כדי להביך את רע"מ ומרצ ולתקוע טריז בין שקד לבין מפלגות הימין באופוזיציה, שסיכמו לקדם אותו איתה. לאור זאת, חברי האופוזיציה שאינם מהמשותפת לא השתתפו בהצבעה על החוק של שקד - כדי להימנע מתמיכה בממשלה מחד, ולאפשר לחוק לעבור מאידך. חלק מחברי הכנסת מהעבודה יצאו גם הם מהמליאה.
חברי כנסת ממרצ ומרע"מ יצאו מהכנסת בעקבות הצעתו של טיבי, ומוסי רז הסביר: "אנחנו תומכים בממשלה ומתנגדים לחוק האזרחות. ברגע שההצבעה הפכה לאי-אמון - יצאנו החוצה. לא נצביע בעד חוק גזעני ולא נצביע אי אמון בממשלה".
החוק אושר ברוב של 44 מול 5. שקד אמרה לאחר מכן כי "הציונות והשכל הישר ניצחו", והודתה לאופוזיציה ולקואליציה. החוק של ח"כ רוטמן אושר ברוב של 73 מול 32, והוא מסר לאחר מכן: "החוק יקבע מכסת מקסימום של אישורי כניסה לישראל ויחייב דווח ושקיפות לכנסת על האישורים שניתנים. עד שנצליח להעביר את חוק יסוד ההגירה שהוא המענה ההולם ביותר, לא נפקיר את ביטחון ישראל ונפעל להביא חוק אזרחות שיבטיח שמירה על גבולות ישראל".
חוק האזרחות - כתבות נוספות
הצעת החוק של שקד, הדומה לזו שאושרה מדי שנה בכנסת מאז האינתיפאדה השנייה, מבקשת לאפשר איחוד משפחות רק לחריגים (פלסטינים בני יותר מ-35, פלסטיניות בנות יותר מ-25 - וזאת בכפוף לבדיקה ביטחונית). ההצעה של ח"כ רוטמן מבקשת להגביל את מספר האישורים הניתנים מדי שנה, וכן מחייבת דיווח ושקיפות של שרת הפנים כדי שהנתונים לא יוסתרו מהציבור.
הממשלה אישרה אתמול בדיון סוער חופש הצבעה לחבריה לגבי החוק של האופוזיציה. לפיכך, להצעת החוק של ח"כ רוטמן היה סיכוי גבוה יותר לעבור - אך המהלך של טיבי למעשה הוביל לכך שמרצ ורע"מ לא יכלו להתנגד להצעה. כעת, כששתי הצעות יזכו לרוב - ייתכן שהן יאוחדו בעתיד בהמשך הליך החקיקה.
השר עיסאווי פריג' אמר לאחר ההצעה: "היום נוסדה הקואליציה המיוחדת לחקיקה לאומנית. זו עם בן גביר ובלי מרצ. היא לא תחליף את הקואליציה, אבל היא בטח לא מחזקת אותה. מרצ תמשיך להיאבק על הערכים שלה. נצליח במאבק לשינוי חוק האזרחות ולעצירת המאחז הלא-חוקי באביתר".
"חומת מגן עבור המשפחות הישראליות"
קודם לכן אמר ח"כ רוטמן בדיון במליאה: "הצעת החוק היא תיקון עוול גדול שנעשה בתחילת כהונת הממשלה. אמרנו מהיום הראשון שאנחנו רוצים שחוק האזרחות יעבור התאמה לסיטואציה חסרת התקדים במדינה. לראשונה יש בממשלה סיעות שאומרות בפה מלא - הן רוצות איחודי משפחות, שהם מימוש שקט או רועש של זכות השיבה הפלסטינית".
השר מתן כהנא (ימינה) אמר: "בפנינו מונח חוק בעל חשיבות ביטחונית מהמעלה הראשונה. הוא נחקק לאחר שהתברר שפלסטינים שקיבלו מעמד בישראל או ילדיהם היו מעורבים בפיגועים. החוק אינו מונע איחוד משפחות, הוא מונע פירוק משפחות. הוא חומת מגן עבור משפחות ישראליות. לאחרונה נחשפנו לנתון שלפיו 38% מהעצורים בנגב היו צאצאים של שוהים בישראל מכוח איחוד משפחות. זה צו השעה".
ח"כ סמי אבו שחאדה (הרשימה המשותפת): "לא מדובר כאן בחוק האזרחות אלא בחוק מניעת אזרחות מערבים. שום מכבסת מילים לא תנקה את החוק הזה מהלכלוך הגזעני שצמוד אליו ומהמנטליות הגזענית שמובילה אותו. אפילו בית משפט במדינת היהודים חושב שזה חוק אנטי חוקתי, גזעני ויש בו היגיון של עונש קולקטיבית. לכן הוא מאפשר להעביר אותו מדי שנה באיזשהי קומבינה גזענית".
המחלוקת בקואליציה
שרי הימין והמרכז בממשלה תומכים באופן מוחלט בחוק. "כחול לבן תומכת בחוק האזרחות שהוא חוק ביטחוני חשוב, בהתאם לנוסח שגיבשו במשרד הפנים או באמצעות פשרה אחרת. מנגד, שרי מרצ, העבודה וכחול לבן התנגדו לחופש הצבעה בכנסת, ומרצ גם לחוק של שקד. "זה חוק גזעני, אתם מפירים את ההסכמות", אמר לשקד יו"ר מרצ ושר הבריאות ניצן הורוביץ. "לא נקבל את זה, יהיו לזה השלכות, אתם מסכנים את הקואליציה".
(צילום: אלי מנדלבאום, נויל האריס)
בכחול לבן אמרו כי "כחול לבן תומכת בחוק האזרחות שהוא חוק ביטחוני חשוב, בהתאם לנוסח שגיבשו במשרד הפנים או באמצעות פשרה אחרת. כחול לבן מתנגדת לחופש הצבעה ואם לא תישמר המשמעת הקואליציונית היא תשקול את התנהלותה בהמשך".
בריאיון לאולפן ynet אתמול אמרה תמר זנדברג כי כשמרצ הסכימה לתמוך בחוק בניגוד לעמדת המפלגה, זה היה תמורת הסכמה ומתווה שלא התממש. "חופש הצבעה נשמע נורא חופשי ויפה, בפועל מדובר בפרימת ההסכמות הבסיסיות שבבסיס הקואליציה. כאשר ההסכמות האלה מתערערות ומופרות, זה דבר בעייתי מאוד", אמרה זנדברג.
זנדברג התעמתה עם שקד על קידום החוק של רוטמן כבר בחודש שעבר, כשהזכירה כשמי שהפיל את החוק בפעם הקודמת היה דווקא חבר מפלגתה, עמיחי שיקלי. שקד לא נותרה חייבת והאשימה את מרצ בהפלת הוראת שעה שאושרה בוועדת השרים לחקיקה ולא הגיעה לכנסת. "אז זה עונש על משהו אחר?", שאלה זנדברג, ושרת הפנים ענתה: "אי אפשר שבכל פעם סיעת מרצ עושה מה שבא לה. עוד לא קרה עם סיעות אחרות שהייתה הצבעה בוועדת השרים על חוק שעבר והסיעה החליטה לא להצביע כי לא בא לה".
פורסם לראשונה: 18:42, 07.02.22
