בג"ץ הורה הערב (רביעי) לממשלה לעדכן תוך 60 יום על אודות דיון בהקמת ועדת חקירה ממלכתית למחדל 7 באוקטובר. החלטת בית המשפט העליון הגיעה בהמשך לדיון שהתקיים מוקדם יותר היום בעניין העתירה הדורשת להקים ועדת חקירה ממלכתית לבדיקת מחדלי טבח 7 באוקטובר.
שופטי העליון דוד מינץ, יוסף אלרון ויחיאל כשר, כתבו: "מבלי לקבוע עמדה לגופן של העתירות, תוגש בתוך 60 יום מהיום הודעה מעדכנת על ידי המשיבים, על אודות קיום דיון במליאת הממשלה, בעניין נושא העתירות. עם קבלת ההודעה יוחלט על המשך הטיפול בעתירות".
הדיון בבג"ץ בעתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית ל-7/10

"אנחנו סבורים כי כל התייחסות לנושא צריכה להיות רק בתום המלחמה", טען בדיון עו"ד מיכאל ראבילו, שמייצג את הממשלה. "יש הלך רוח כאילו חל שינוי, למרות שעכשיו אנחנו עדים לאירועים חסרי תקדים שהצבא והדרג המדיני צריכים להיות מרוכזים במה שקורה בסוריה ובלבנון", אמר, אך לא ציין את הלחימה בעזה, שם עדיין מוחזקים 100 חטופים.
השופט דוד מינץ ציין בדיון כי הממשלה אפילו לא ישבה והחליטה אם לשקול את העניין, ושאל את עו"ד ראבילו אם היא מסכימה לקיים דיון בנושא. עורך הדין השיב כי "אם היה איזה שר שסבור שצריך לדון בעניין הזה הוא היה מגיש בקשה לדון בזה. כשהיה את המחנה הממלכתי הייתה דרישה, עכשיו זו ממשלה פחות רחבה". הוא הוסיף כי "אם הממשלה סבורה שאין טעם לדון, אז בית המשפט לא נותן צווים", וציין: "אין בקשה אחת של שר כרגע. השר גנץ הוא כבר לא שר, מה לעשות? הוא עכשיו חבר כנסת".
עו"ד אליעד שרגא מ"התנועה לאיכות השלטון", שהיא אחד מהארגונים שהגישו את העתירה, אמר במהלך הדיון כי "ברור לכל בר דעת שצריך לחקור סוג כזה של מחדל, של הדרג הצבאי, המדיני וכל מי שקשור. המחדל הזה גבה מחירים מטורפים מהחברה הישראלית". לדבריו, "לא ראינו משרד ממשלתי אחד שתפקד. המחדל הזה עדיין מתמשך. מעבר לקטסטרופות הפנימיות שלו, אנחנו רואים קטסטרופה בזירה הבינלאומית, למרות שהיועמ"שית אמרה לממשלה להקים ועדת חקירה ממלכתית, שום דבר, נאדה, כלום".
1 צפייה בגלריה
דיון בבג"ץ בעתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירוע ה-7 באוקטובר
דיון בבג"ץ בעתירה להקמת ועדת חקירה ממלכתית לחקר אירוע ה-7 באוקטובר
נציג הממשלה בדיון: "להתייחס לנושא רק בתום המלחמה"
(צילום: גלעד כהן)
נציג היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, עו"ד יונתן ברמן, הציג בדיון את עמדתה בנוגע להקמת ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר. לדבריו, אין מחלוקת על הצורך בבדיקה מערכתית של הכשלים, כחלק מחובת הממשלה כלפי אזרחיה למנוע הישנות אסון דומה. ברמן הדגיש כי למרות שהלחימה נמשכת בעזה ובצפון, לעמדת היועמ"שית בשלה העת לקיים דיון ממשלתי בנושא. הוא ציין כי היועמ"שית כבר העבירה את חוות דעתה בנושא לדרג המדיני, והדגיש את חשיבות מנגנון הבדיקה הפומבי. ברמן הזכיר גם כי פנייתה של היועמ"שית לראש הממשלה בחודש יוני נשענה על אירועי 7 באוקטובר.
באולם בית המשפט נכחו בין היתר עינב צנגאוקר, אמו של מתן החטוף, שהתפרצה במהלך הדיון ואמרה: "יש ציבור שעדיין נמק במנהרות חמאס". עוד נכחו איל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל; מנשה מנצורי, אביהן של רויה ונורל ז"ל שנרצחו במסיבת הנובה; יורם וסיגל יהודאי, הוריו של רון ז"ל שנרצח במסיבת הנובה; חגית חן, אמו של סמ"ר איתי חן ז"ל שנחטף ב-7 באוקטובר וגופתו מוחזקת ברצועת עזה; ח"כ לשעבר זהבה גלאון וח"כ לשעבר מוסי רז.
את העתירה הגישו "התנועה לאיכות השלטון", ארגון "דרכנו", "פורום חומת מגן לישראל", "מכון זולת" ו-86 חברי וחברות כנסת לשעבר. התנועה לאיכות השלטון וארגון "דרכנו" דרשו הקמת ועדת חקירה ממלכתית כסעד יחיד, בעוד שמכון זולת וחברי הכנסת לשעבר דרשו גם סעד שיחייב את הממשלה לקיים דיון.