בנט בישיבת הממשלה: "הישגים אדירים"
(צילום: אלי מנדלבאום)
אם לא יהיו הפתעות, מהסוג שהמדינה כבר נוכחה לדעת, מחר (שלישי) ייפרד נפתלי בנט מלשכת ראש הממשלה, אחרי ששימש ראש הממשלה ה-13 של ישראל. בנט ירשום שיא חדש – לא חיובי במיוחד: ראש הממשלה שכיהן את התקופה הקצרה בישראל. לצד זאת, בנט ירשום לזכותו גם תקדימים חיוביים יותר כמו היותו ראש הממשלה הראשון שחובש כיפה. ממשלתו של בנט רשמה שורת הישגים, וגם כישלונות לאורך כהונתה. מהקורונה – ועד משבר הדיור: ynet סוקר את שנת בנט בלשכת ראש הממשלה.
בנט, כאמור, צפוי לרשום מחר שיא חדש – ולא חיובי באורך הכהונה הקצר ביותר כראש ממשלה. בהנחה שיסיים את תפקידו מחר, בנט ישלים בסך הכול 381 ימים בתפקיד (שנה אחת ועוד 16 ימים), וישבור את שיאו של ראש הממשלה העשירי של ישראל, אהוד ברק, שכיהן בתפקיד שנה ו-244 יום. זאת, בהנחה שלא מחשבים את כהונתו של יגאל אלון, ששימש 19 ימים ראש הממשלה בפועל אחרי מותו של לוי אשכול ב-1969.
בנט ירשום לזכותו גם תקדימים חיוביים יותר, כמו היותו ראש הממשלה חובש הכיפה הראשון בישראל. בכך, התבדל מקודמיו החילונים שחבשו כיפה רק בטקסים מסוימים.
תקדים נוסף שרשם בנט הוא העובדה שהיה ראש הממשלה הראשון מאז שנת 1974 שלא התגורר אפילו יום אחד במעון ראש הממשלה ברחוב בלפור בירושלים. הוא ביקר וצולם פעם אחת בסלון הבית אך מעולם לא ישן בו, דבר שגרר ביקורת חריפה עליו, בייחוד על רקע הוצאות האבטחה הגדולות על הפיכת ביתו ברעננה למבצר. כלקח מאותה ביקורת, מחליפו לפיד מתעקש לישון בבלפור - למרות ששב"כ אינו מתלהב מכך ועומד על כך שהבית יעבור שיפוץ ביטחוני יסודי כדי להתאימו למפת האיומים העכשוויים.
"יש ממשלות ארוכות עם הישגים דלים מאוד, ואנחנו ממשלה קצרה עם הישגים אדירים", סיכם אתמול בנט בישיבת הממשלה האחרונה, ככל הנראה, שניהל. "ממשלת 'ביחד למען האזרח'. ממשלה ביצועיסטית. זו קדנציה שתיזכר לטובה, וכל אחד מאיתנו ייקח את הטוב הזה. יחד, אנחנו השבנו מאות אלפי מובטלים לעבודה, לכבוד, לפרנסה. יחד, החזרנו את ההרתעה המרוסקת שירשנו מול חמאס. יחד, הענקנו את השנה השקטה הראשונה בחיים של ילדים שגרים באשקלון, שדרות או נתיבות. לא הייתה להם שנה כזאת בחיים - עשינו את זה ביחד. יחד, העברנו בהובלת שר האוצר את ישראל מקריסה כלכלית לצמיחה. יחד, הורדנו את הגירעון האסטרונומי לאפס".
ההישגים
ממשלה של ניגודים
הקואליציה של בנט הצליחה לרשום את הישגיה למרות הרכב חסר תקדים: שמונה מפלגות מימין לשמאל, שכללו יהודים וערבים, דתיים וחילונים, שמאלנים וימנים. ממשלת ניגודים שהצליחה להתאחד על הטיקט של ממשלת שינוי. בנט הצליח לנהל את הממשלה בסך הכול בשקט רב, ללא חיכוכים אישיים שלו עם חבריה, למעט אולי העימותים שלו עם השר אלי אבידר, שהתפטר בטריקת דלת, והעימות עם שר הביטחון בני גנץ, שהתלונן שבנט לא נותן לו קרדיט על ההישגים הביטחוניים.
מלבד החיכוכים הבודדים הללו, בנט החזיר ללשכת ראש הממשלה סגנון ניהול מקצועי, ובעיקר החזיר למערכת הממשלתית רוגע ותחושת עבודה למען המדינה, ולא למען ראש הממשלה או המנהיג.
שקט בדרום
בנט יכול להתהדר בשנה השקטה ביותר בדרום זה יותר מעשור. הממשלה שלו הפסיקה את מדיניות ההכלה מול החמאס, עצרה את מזוודות הכסף הקטאריות, ומאידך פתחה את הרצועה ליציאת 14 אלף פועלים פלסטינים לעבודה בשטחי ישראל, צעד שנתן תמריץ אמיתי לחמאס לשמור על רגיעה יחסית.
ניכר גם שינוי במדיניות התגובה לשיגורי בלוני טרור מעזה. "השנה השקטה בדרום", שבה מתגאה בנט, כונתה כך גם על ידי צה"ל. גם הנתונים מציגים זאת: בשנת 2022 נורו שש רקטות מעזה, ואלה לא גרמו לנפגעים.
איראן
עם כניסתו ללשכת ראש הממשלה, בנט הצהיר על אסטרטגיה חדשה שאותה הוא מכנה "דוקטרינת התמנון", שבה בניגוד לעבר, אז נהגה ישראל לתקוף את "זרועות התמנון" – חיזבאללה וחמאס הנאמנים לאיראן, היא תוקפת את ראש התמנון, קרי איראן. ואכן, בתקופה האחרונה מיוחסים לישראל שורה של חיסולים של בכירים איראנים וגורמים המעורבים בתוכנית הגרעין, בכמות שלא ראינו בעבר. ישראל גם הגבירה את הפעולות שלה בסוריה, ואת הפעולות למניעת הברחות האמל"ח ללבנון.
הישג משמעותי של בנט וממשלתו הוא בשכנוע הממשל האמריקני שלא להוציא את משמרות המהפכה מרשימת ארגוני הטרור – מה שלמעשה עיכב עד כה את החזרה להסכם הגרעין. למרות חילוקי הדעות הבסיסיים בין ישראל לבין ממשל ביידן בנוגע להסכם הגרעין, בנט הצליח לשמור על קשרי עבודה טובים מאוד עם הנשיא ביידן בנושא האיראני והצליח לשמר תיאום הדוק עם האמריקנים. אבל ההישג יכול להפוך לכישלון במקרה שאיראן תחזור להסכם הגרעין – דבר שיתברר בחודשים הקרובים.
בנט הצליח לנהל את המשבר האיראני בלי לשפוך את התינוק עם המים ולחבל בתמיכה האמריקנית כמו שקרה בתקופת ממשלת נתניהו. הישג נוסף של בנט, שהגיע בעקבות המגעים שלו עם ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית, רפאל גרוסי, שביקר בארץ בהזמנתו בראשית החודש, הוא החלטת סבא"א שקבעה כי איראן לא שיתפה איתה פעולה ולא מאפשרת פיקוח על פעילותה בתחום הגרעין הצבאי.
שיקום היחסים עם ארה"ב
ממשלתו של נפתלי בנט הצליחה לשקם את יחסיה עם המפלגה הדמוקרטית בארה"ב, והביאה שוב תמיכה דו-מפלגתית בישראל.
15 צפייה בגלריה
תמיכה חסרת תקדים. ההצבעה בקונגרס על מלאי כיפת ברזל
(צילום: מתוך האתר הרשמי של בית הנבחרים של ארה"ב)
הדבר הזה בא לידי ביטוי, בין היתר, בתקציב מיוחד של מיליארד דולר להשלמת מלאי כיפת ברזל, שאושר בקונגרס האמריקני ברוב חסר תקדים.
שימור ושיפור היחסים הבינלאומיים
בתחום המדיני בנט הצליח לשמר את מעמדה הבינלאומי של ישראל ואף לשפרו. בתקופת כהונתו נרשמה התקדמות מהירה בקשרים עם האמירויות, בחריין ומרוקו, שיפור ביחסים עם ירדן ועם טורקיה, שימור היחסים הטובים עם מצרים - וחיבור כל המדינות כמעט בפסגת הנגב ואירועי ההמשך. כל אלה מצטרפים לביסוס והעמקת הקשרים האזוריים: חימום היחסים עם טורקיה לא בא על חשבון הברית עם יוון וקפריסין, והדו-שיח עם ממשל ביידן בנושאים רגישים הסתיים בהבנות.
15 צפייה בגלריה
נפתלי בנט עם נשיא האמירויות מוחמד בן זאיד. התקדמות מהירה בקשרים
(צילום: חיים צח, לע"מ)
בנט הצליח בשנה שבה כיהן כראש ממשלה להפוך למתווך העיקרי בין רוסיה לאוקראינה. למרבה הצער, למאמצי התיווך שלו לא היו תוצאות בגלל הגישה הלוחמנית הרוסית והעקשנות האוקראינית, אבל בנט השיג מעמד שהיה מקובל על הצדדים הלוחמים וגם על ארה"ב והאיחוד האירופי, שאפשרו לישראל לא להשתתף בסנקציות על רוסיה במלואן.
הוא גם רשם הדיפה מוצלחת למדי של דוחות עוינים לישראל כמו אמנסטי והמועצה לזכויות אדם של האו"ם, תוך גיבוש קונצנזוס מערבי רחב יחסית.
הממשלה בהובלת בנט הצליחה ליצוק תכנים חשובים בחיזוק היחסים עם מדינות הסכמי אברהם, אך לא ממש הצליחה להרחיב את מעגל המדינות. הישג נוסף של בנט ולפיד הוא בלימת הכוונה האמריקנית לפתוח קונסוליה לפלסטינים בירושלים. עוד דבר ראוי לציון הוא הפעילות של הממשלה לשיקום היחסים עם האיחוד האירופי.
ביטחון הפנים
גל הטרור שהחל לפני שלושה חודשים, והתאפיין ברצף של פיגועים – בירושלים (רצח אזרח זר בידי פעיל דאעש שרצח גם את בני הזוג כדורי), בבאר שבע, בחדרה, בבני ברק, בתל אביב, באריאל ובאלעד, היה כשל של ממשלת בנט. בגל הטרור נרצחו 19 בני אדם.
במקביל, מתחילת הגל, סוכלו עשרות פיגועי ירי ודריסה ונעצרו מאות חשודים במעורבות בטרור. כוחות הביטחון הגבירו את האכיפה נגד תופעת השב"חים, מסיעי שב"חים ומלינים שלהם, ובסך הכול עצרו יותר מ-3,000 שב"חים ו-920 חשודים בהסעתם ובהלנתם. ממשלת בנט, כך נראה, הצליחה לבלום את גל הטרור שהחל להרים ראש ללא הבערת השטח, אבל ימים יגידו. החלטת בנט להקים את המשמר הלאומי הישראלי, שמבטיח להגדיל את מספר השוטרים והמתנדבים ברחובות כדי להגביר את תחושת הביטחון, תוכל לסייע גם היא בשמירת השקט.
הממשלה בהובלת בנט עברה בסך הכול בהצלחה את חודש החגים שכלל את הרמדאן, יום העצמאות ויום ירושלים. שלא כמו נתניהו, בנט אפשר את קיומו של מצעד הדגלים למרות איומי החמאס, ולמרות המתיחות הרבה בירושלים בחודש הזה – ניתן לסכם אותו כהישג: עזה נשארה שקטה, ללא שיגור רקטות, לא היה מבצע "שומר חומות" נוסף, ואף מדינה ערבית לא החזירה את שגרירה או ניתקה את יחסיה עם ישראל, למרות הגינויים. בתקופה הזו נשמר חופש הפולחן בהר הבית ואפילו היה גידול משמעותי במספר היהודים שעלו על ההר.
ירידה בפשיעה בחברה הערבית
מבצע "מסלול בטוח", שאליו יצאה המשטרה, הצליח לפגוע בארגוני הפשיעה ולהוריד את מספר הנרצחים בחברה הערבית, אם כי בחודש האחרון שב הפשע להרים ראש ברחובות היישובים הערביים.
כחלק מהמבצע נעצרו יותר מ-240 "מחוללי פשיעה מרכזיים" שאותם הגדירה המשטרה, הוחרמו מגורמים עבריינים כסף מזומן ורכוש בשווי של יותר מ-200 מיליון שקל, חלה עלייה של 375% בסיכול הברחות אמל"ח ונתפסו אלפי כלי נשק.
מניעת סגרי קורונה
אחד ההישגים הבולטים של בנט היה מניעת סגר נוסף, חרף המלצת גורמי המקצוע, וזאת לאחר שלושה סגרים בתקופת ממשלת נתניהו. ההימנעות מסגר בגלי הדלתא והאומיקרון מנעה פגיעה קשה בכלכלה. בנט והורוביץ הובילו אסטרטגיה של מיתון התחלואה באמצעות האצת מבצע החיסונים השלישי והגדלת הקיבולת של בתי החולים מול הזינוק במספר החולים קשה.
הישג נוסף הוא ביטול בדיקות הקורונה לחוזרים לארץ בנתב"ג, אף שיש לא מעט שסבורים כי מדובר בחוסר אחריות כאשר למדינה אין ממש כלי אפקטיבי למנוע כניסה של וריאנטים חדשים. הישג נוסף בהקשר זה הוא פתיחת המשק הישראלי ללא הגבלות, והחלטה על חזרה לשגרת לימודים במערכת החינוך, לצד הקורונה. שיעור המועסקים במשק חזר לרמתו לפני הקורונה.
העברת תקציב
לראשונה זה שלוש שנים, עבר תקציב מדינה שאפשר למשרדי הממשלה לעבוד לאחר תקופת שיתוק ארוכה. בשנת 2021 נרשם שיעור צמיחה של 2.8%, והצמיחה ברבעון הראשון של 2022 היה גבוה ב-9% לעומת הרבעון המקביל אשתקד.
גם שיעור האבטלה נמצא במגמת ירידה מתמשכת בשנה האחרונה. באפריל 2022 הוא עמד על 1.3% בלבד. נתון כלכלי משמעותי נוסף הוא העודף התקציבי שנמדד בחמשת החודשים האחרונים ברציפות: הגרעון ירד ל-0%, השיעור הנמוך ביותר מאז ינואר 2008.
הכישלונות
משבר הדיור
בשנה האחרונה אמנם נרשם שיא של כל הזמנים בשיווק של יחידות דיור אחרי שבירת הקיפאון שהיה בשנתיים האחרונות, אבל למרות כל המאמצים – מחירי הדיור ממשיכים להאמיר. במבחן התוצאה, כך נראה, נפתלי בנט וממשלתו נכשלו.
ממשלה מלאה נורבגים
הממשלה הבטיחה שינוי בכל מה שנוגע לשחיתות ציבורית ובזבוז כספי ציבור, אבל בפועל, ממשלתו של בנט הביאה לעולם מספר חסר תקדים של שרים וחברי כנסת נורבגים.
לצד זאת, בתקופת בנט גם לא היה שינוי בתחום המינויים והמכרזים התפורים בשירות המדינה. בנט המשיך בשיטה הקיימת של מינוי מקורבים ומינוי "אנשי שלומנו".
הקרע בעם נמשך, גם בקואליציה
במבחן התוצאה, בנט יהיה ראש הממשלה שכיהן בקדנציה הקצרה ביותר בתולדות ישראל. הקרע בעם לא אוחה והקואליציה החלה להתפורר מבפנים, משום שמלכתחילה הגורמים שהרכיבו אותה לא היו שלמים עד הסוף. היא לא הצליחה לפתור את משבר הקרע בעם וגם את המשבר החוקתי-פוליטי שבו אנו נמצאים, וכך הידרדרנו למערכת בחירות חמישית.
בנט אולי הפך למתווך בינלאומי, אך נכשל כישלון חרוץ בניהול ותחזוק המפלגה הקטנה שלו -שהתפוררה לרסיסים עם עריקתו של שיקלי, ואחריו סילמן ואורבך. זה אולי הכישלון הגדול של בנט, שהצליח לנהל את הממשלה אך נכשל בניהול מפלגתו שלו – מה שהיה הגורם המרכזי והראשון בהפלת הממשלה.
יוקר המחיה
הממשלה של בנט נכשלה בהתמודדות עם יוקר המחיה. למרות הרפורמות הרבות וההחלטות הנכונות שהתקבלו, במבחן התוצאה – המדבקות על מדפי הסופרים מציגות השתוללות של מחירים, גם אם חלקה קשורה במצב העולמי שלא נמצא בשליטתה של ישראל בהכרח.
ההתבצרות ברעננה
בנט התעקש לא לעבור לבלפור, כנראה כדי לבדל את עצמו מנתניהו. אבל ההתעקשות שלו לגור ברעננה רק גרמה לו נזק כבד בדעת הקהל לאחר שבמשך ימים התייחס בלעג והכחשה לדיווחים של איילה חסון על שיפוצים בעשרות מיליונים והזמנת אוכל ממסעדות – שבסופו של דבר התגלו כנכונים וגרמו לבנט לתקן ולהודיע שיממן מכיסו את הזמנת האוכל של משפחתו.
כאן בלט חוסר הניסיון של בנט, שלא הבין שלאורך זמן היעדרותו מירושלים היא בעיה תדמיתית קשה, מה גם שהוא לא פיקח על ההוצאות המנופחות סביב האבטחה ברעננה ולא קלט את זעם השכנים. הוא פשוט לא הבין, באירוע הספציפי הזה, שהוא הבוס של שב"כ והוא יכול לתת להם הנחיות, ולא רק להיות הטר"ש שלהם שעושה מה שאומרים לו בלי לשאול.
פגיעה במדיניות העמימות
לצד ההישגים הרבים שמיוחסים לישראל בחיסולים באיראן, דומה שבנט חטא מעט בשבירת העמימות שאפיינה את המדיניות מול איראן. בנט בין היתר השמיע דברים בדמות הפגיעה באיראן בוועדת החוץ והביטחון, כשאמר: "שינינו אסטרטגיה מול איראן, העלינו הילוך. פועלים בכל זמן ומקום".
בנט: "שינינו אסטרטגיה מול איראן, העלינו הילוך. פועלים בכל זמן ומקום"
(צילום: ערוץ כנסת )
במערכת הביטחון חושבים שזו שגיאה ותקיעת אצבע בעיני האיראנים, ואין לדעת אם הרצון האיראני לנקום בישראלים בשטח טורקיה אינו פועל יוצא של שבירת העמימות שאילצה את איראן לצאת שלא ברצונה ממרחב ההכחשה.
קיפאון וכישלון תדמיתי בזירה הפלסטינית
כישלון נוסף שנזקף לחובתו של בנט הוא הקיפאון בזירה הפלסטינית, שהוביל לפרשות כמו הריגתה של שירין אבו עאקלה וההתנהלות בהלווייתה - אירועים שגרמו נזק תדמיתי עצום שעדיין מהדהד ומורגש.
הדוגמה האישית מבית
בשעה שהוא קרא לאזרחי ישראל לא לטוס לחו"ל, דווקא אשתו ומשפחתו של בנט בחרו לטוס לחופשה במלדיביים. גם כאן, נכשל בנט שהוכיח שלא עמד ב"נאה דורש" ו"נאה מקיים", אף שזו הייתה החלטה של רעייתו גילת.
פורסם לראשונה: 23:20, 26.06.22
