הרבה דיונים היו על שני טקסי הזיכרון שהתקיימו אתמול, עוד לפני שמי מהם בכלל עלה לאוויר. בקצב האירועים הישראלי אולי הספקנו כבר לשכוח, אבל עד לא מזמן היו מי שהתנגדו קטגורית לקיום טקס ממלכתי תחת ידיה של הממשלה הנוכחית, שבמשמרת שלה אירע הטבח, ועל אחת כמה וכמה תחת ידיה של מירי רגב.
חטאה של רגב שמונע ממנה לפי אותם אנשים לגעת בטקס הממלכתי הוא עצם שיוכה לממשלה הספציפית הזו. אף אחד מהמתנגדים לה לא העלה, למשל, את הטיעון שרגב הייתה דוברת צה"ל בהתנתקות – מחדל אדיר ואחד האירועים שהובילו לטבח – ולכן לא ראוי שתקשור עצמה לטקס. ההתנתקות היא ככל הנראה חטא חמור פחות מלהיות חלק מהממשלה הזאת.
חלק ממשפחות החטופים, הנרצחים והחללים, כמו גם חלקים בציבור שהתנגדו לטקס הממלכתי, טענו כי הממשלה הנוכחית אינה יכולה להיות אחראית על הטקס - והחליטו לקיים טקס אלטרנטיבי. באופן מובן וברור, מתוך כבוד לכאב ולמשפחות, רבים קיבלו את קיום שני הטקסים כמובן מאליו, ולא נרשמה התנגדות לטקס האלטרנטיבי, שזכה לשם "הטקס הלאומי", בניגוד ל"טקס הממלכתי". אך בסופו של דבר, זה אכן היה טקס אלטרנטיבי לטקס של הממלכה – טקס שמבקש לזכור ולהזכיר, אבל גם להאשים.
וזה לא שחסר את מי להאשים. ציר האחראים לטבח הוא, לצערנו, ארוך, וכמעט שאינו פוסח על אף אחד מהדרג המדיני והצבאי. אבל לא בטוח שטקס זיכרון הוא הבמה המתאימה לוועדות חקירה והפניית אצבעות מאשימות.
במובן מסוים, דבר דומה קרה עם טקס הזיכרון לרצח רבין. מה שהיה אמור להיות אירוע הכולל בתוכו את כל חלקי העם, שמייצר אחדות, הפך עם השנים לאירוע המבקש לבדל ולהוציא מהכלל אוכלוסייה מסוימת ולהאשים אותה ברצח של ראש הממשלה המנוח. עם הזמן הפך הטקס לכזה המזוהה עם סקטור מסוים ומצומצם: מרבין ביקשו לזכור רק את מורשת ה"שלום", שהוא עצמו לא האמין בה, וניתן רק לשער שאחרי טבח 7 באוקטובר היה מתחרט עליה אפילו יותר. וכך, את דמותו של רבין הוציאו מידי הממלכה והעבירו לידי קבוצות פוליטיות. אסור שהדבר הזה יקרה גם לטקס הזיכרון ל-7 באוקטובר.
הטקס הממלכתי היה מרגש ומאחד, קורע לב והכרחי. ובשום שלב, אף צופה לא חשב שקיומו של טקס כזה מבטל את הצורך בחקירה עתידית או פוטר את האחראים מאחריותם
הטקס הממלכתי היה מרגש ומאחד, קורע לב והכרחי. ובשום שלב, אף צופה לא חשב שקיומו של טקס כזה מבטל את הצורך בחקירה עתידית או פוטר את האחראים מאחריותם. כולנו רוצים תיקון למה שקרה ב-7 באוקטובר 2023. רבים מאמינים שתיקון ושיקום יהיו אפשריים רק כשיחזרו כל החטופים, ואחרים מאמינים שרק ועדת חקירה ממלכתית תוכל לתקן, ולו במעט. רבים מאוד מאמינים שתיקון אמיתי יהיה כשהאויבים בעזה, ביהודה ושומרון, בלבנון ובאיראן ילמדו לקח גדול יותר מזה שלמדו אחרי מלחמת העצמאות, שאותה הביאו על עצמם. יש גם מי שרואים את הצלקות של העם העתיק הזה, וחושבים שכפי שעברנו את רצח העם הגדול ביותר בהיסטוריההמודרנית, נעבור גם את זה.
למען קורבנות 7 באוקטובר, כדאי לא לחזור על טעויות עבר. לא בטוח שבחלוף שלושה עשורים, רבין היה רוצה שרק אנשי מרצ והעבודה יבואו לטקס לזכרו.
