היועץ לביטחון לאומי של ארה"ב, ג'ייק סאליבן, אמר הערב (שישי) כי הוא מצפה שנאומו של ראש הממשלה בנימין נתניהו בקונגרס "לא ייראה כמו שהיה ב-2015". לדבריו, "נאומים הם תמיד בלתי צפויים, אך זו הציפייה שלנו. זה צריך לעסוק באיך אפשר לעבוד יחד במלחמה בטרור ובהגעה להפסקת אש. אם זה יקרה או לא, נדבר עם שותפינו הישראלים לקראת הנאום", אמר.
בפעם הקודמת שבה נתניהו הוזמן לשאת דברים בפני מושב מיוחד של בית הנבחרים והסנאט האמריקניים, ב-2015, כמעט 60 מחוקקים דמוקרטים החרימו את הנאום – שבו תקף את הסכם הגרעין שעליו עמד לחתום אז הנשיא דאז ברק אובמה. לדברי סאליבן, "צחי הנגבי ורון דרמר הבטיחו לנו שנתניהו לא עומד להגיד שום דבר שנוגד למדיניות של ארצות הברית במהלך נאומו בקונגרס, אבל הם ממשיכים לעבוד על הנאום עד הרגע האחרון. אני בספק אם הם יתנו לנו טיוטה מדויקת של הנאום, אבל אני צופה שהוא יסביר לנשיא ספציפית מה הוא מתכוון לומר".
עוד הוסיף סאליבן כי הנשיא ביידן וראש הממשלה נתניהו ידונו בפגישתם, יומיים לפני שיגיע לקונגרס, בהגעה להפסקת אש ובעסקה לשחרור החטופים. לדבריו, "נמשיך לדחוף להפסקת אש והחזרת החטופים מעזה. יש תוכנית ברורה, והנשיא יתמקד במה צריך לעשות, יחד עם מתווכים אחרים, במטרה לסיים את העסקה הזאת בשבועיים הקרובים".
הוא התייחס לכך שהעסקה ב"ישורת האחרונה" כפי שאמר מזכיר המדינה האמריקני אנתוני בלינקן, והוסיף: "זאת עסקה של שלושה שלבים. לעבור משלב ראשון לשני דורש שיחות לא ישירות בין ישראל לחמאס לגבי התנאים לעסקה. השלב הראשון הוא שישה שבועות, אבל אחד התנאים הוא שהתקופה הזאת יכולה להימשך עד שמגיעים לשלב השני. רוב זה מוסכם על ידי ישראל וחמאס, אך עדיין יש מחלוקת לגבי התנאים למעבר משלב ראשון לשני, וזה אחד הדברים עליהם ביידן ידבר עם ראש הממשלה בשבוע הבא".
על מצב המגעים לעסקת חטופים כעת, הוסיף: "למדתי בדרך הקשה לא להשתמש במילה אופטימיות באותו משפט עם המזרח התיכון, אבל אגיד שיש לנו את ההזדמנות הכי טובה שיש כדי להגיע לתוצאות".
ראש הממשלה ימריא לארה"ב ביום ראשון בלילה, והוא ינאם בקונגרס האמריקני ביום רביעי. בחודש האחרון, כמו בשנת 2015, קראו מחוקקים דמוקרטים להחרים את נאומו. בחודש שעבר אף דווח בסוכנות הידיעות AP כי בנאום הקרוב, מספר הנעדרים מבין המחוקקים צפוי להיות ככל הנראה גדול הרבה יותר ממה שהיה ב-2015. עם זאת, לפי הדיווח רבים מהדמוקרטים מתלבטים עדיין, ו"קרועים" בין המחויבות ארוכת-השנים שלהם לביטחון ישראל לבין ההתנגדות שלהם לאופן שבו מנהלת ישראל – תחת הנהגת נתניהו – את המלחמה בעזה.