מפגש בדרג הגבוה ביותר בין רוסים לאוקראינים מאז פרוץ המלחמה - כשבמקביל הקרבות נמשכים ובמוסקבה אמרו שכבשו חלקים ממריופול הנצורה. שרי החוץ של רוסיה ואוקראינה, סרגיי לברוב ודמיטרו קולבה, נועדו הבוקר (יום חמישי) באנטליה שבטורקיה, בפגישה שבה השתתף גם שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושולו ולא הביאה לתוצאות משמעותיות. מעט אחרי סיום הפגישה אמרו באוקראינה שמריופול מופגזת מהאוויר, ומנהיגי גרמניה וצרפת שוחחו עם פוטין ודרשו הפסקת אש. בתוך כך, בריטניה הודיעה כי תטיל סנקציות על האוליגרך הרוסי-ישראלי רומן אברמוביץ', ושעות ספורות אחר כך גם ב"יד ושם" הודיעו על הפסקת שיתוף הפעולה איתו.
שר החוץ האוקראיני דמיטרו קולבה אמר כי בפגישה בין השניים לא הושגה התקדמות בנוגע להפסקת אש, וטען כי "לברוב ממשיך ברטוריקה הישנה שלו. עשיתי כמיטב יכולתי". לדברי קולבה, "אי אפשר לעצור את המלחמה אם המדינה שהתחילה אותה לא רוצה בזה". עם זאת, קולבה אמר גם כי הוא מוכן להמשיך במגעים כדי להביא לסיום המלחמה. הוא הדגיש כי לברוב לא התחייב להקים מסדרון הומניטרי ליציאת תושבים ממריופול הנצורה, שתושביה סובלים ממחסור במים, חשמל וחימום. לדבריו, מצבה של מריופול הוא החמור ביותר בכל אוקראינה.
למרות המצב הקשה בארצו, קולבה הדגיש כי אוקראינה לא מתכוונת להיכנע - אך מוכנה לפתרונות דיפלומטיים. לדבריו, ההתנגדות האוקראינית הפכה את תוכנית הפלישה הרוסית לשגיאה.
שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, אמר כי השיחה עסקה בנושאים הומניטריים - והוסיף כי "הזכרנו לאוקראינה שרוסיה כבר הציגה את הצעותיה ורוצה תשובה". על כך אמר קולבה כי אוקראינה עדיין מעוניינת להצטרף לנאט"ו, אך מבינה ש"זה לא יקרה בעתיד הנראה לעין". לברוב טען שהמערב כפה על אוקראינה לבחור בינו לבין רוסיה, וחזר על הדרישה שאוקראינה תהיה מדינה ניטראלית. לטענתו, "לא ייתכן שנאט"ו תחליט על הביטחון שלנו. אנחנו רוצים אוקראינה ידידותית ומפורזת, שלא מאיימת על מוסקבה והתרבות הרוסית".
לברוב התייחס להפצצת בית החולים לילדים במריופול - ולמרות טענות אוקראינה שבמקום נפצעו ונהרגו נשים וילדים, בהן כאלה שכרעו ללדת, אמר כי "בית החולים הוחזק על-ידי אוקראינים רדיקלים חמושים ולא היו בו מטופלים". האוקראינים, מנגד, מסרו הבוקר שבאותה הפצצה נהרגו שלושה בני אדם, ובהם ילדה.
על רקע החשש בארה"ב מפני אפשרות שרוסיה תשתמש בכלי נשק ביולוגי או כימי, האשים לברוב את המערב ב"אספקת כלי נשק קטלניים" לאוקראינה - ואמר כי הדבר יסכן את ביטחון האזור לשנים ארוכות. הוא התייחס גם לאפשרות של מלחמה גרעינית, ואמר כי "אני לא רוצה להעריך שתהיה כזו - ולא רוצה להעריך שלא תהיה כזו".
לברוב גם אמר שנשיא רוסיה ולדימיר פוטין יהיה מוכן להיפגש עם נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, אך פגישה כזו חייבת להיות מהותית ולעסוק בנושאים ספציפיים. בעקבות הסנקציות הקשות ששיתקו את הכלכלה הרוסית, לברוב גם התחייב כי "כלכלת רוסיה לעולם לא תהיה תלויה יותר במערב".
זמן קצר אחרי הפגישה שוחחו נשיא צרפת עמנואל מקרון וקנצלר גרמניה אולף שולץ עם פוטין, ודרשו הפסקת אש במלחמה. השניים אמרו לפוטין כי יש לפתור את המחלוקות שהובילו למלחמה במשא ומתן בין אוקראינה לרוסיה. מגרמניה נמסר כי השלושה הסכימו להמשיך בקשר רציף ביניהם בימים הקרובים.
טורקיה, החברה בנאט"ו, מנסה כמו ישראל לשמור על קשרים הדוקים הן עם רוסיה והן עם אוקראינה, ולתווך במשבר. "המטרה העיקרית שלנו היא להביא לשולחן אחד את שלושת המנהיגים", אמר צ'בושולו לפני הפגישה, כשהוא מתייחס לפוטין, זלנסקי ולנשיא הטורקי רג'פ טאיפ ארדואן, שאתמול אירח את נשיא המדינה יצחק הרצוג לביקור היסטורי.
זו הפגישה בדרג הגבוה ביותר בין רוסיה לאוקראינה מאז פלש פוטין לשכנתו, לפני שבועיים בדיוק. ארדואן עצמו אמר כי "התקווה היא שמפגש בין השרים יוביל בסופו של דבר להפסקת אש קבועה". אתמול הודה שר החוץ קולבה כי "הציפיות שלי מהשיחות נמוכות". מוסקבה אומרת שכדי שהמלחמה תסתיים קייב חייבת להיענות לדרישות שלה – שכוללות התחייבות שאוקראינה תישאר מדינה ניטראלית, ותוותר על רצונה להצטרף לנאט"ו.
רוסיה טוענת שכבשה אזורים במריופול
בשטח, בכל מקרה, אין שינוי. גם הבוקר נמשכו ההפצצות על העיר נמל מריופול, המכותרת על ידי הכוחות הרוסים ומתמודדת עם משבר הומניטרי הולך ומעמיק. בסוכנות הידיעות הרוסית "אינטרפקס" נטען כי הרוסים השתלטו על חלקים ממריופול.
היום הודיע סגן ראש ממשלת אוקראינה כי נפתחו שבעה מסדרונות הומניטריים, כולל במריופול. מושל העיר סומי שבצפון-מזרח המדינה אמר ששלושה טורים של מפונים עזבו אחרי שהוסכם על הפסקת אש.
בדו"ח היומי של משרד ההגנה הבריטי נכתב כי "ניכרת האטה בפעילות האווירית הרוסית" בשמי אוקראינה בימים האחרונים. הם ציינו כי הסיבה היא ככל הנראה "היעילות הבלתי צפויה וכושר העמידה" של ההגנה האווירית האוקראינית.
לפי הדו"ח, שיירת הענק הרוסית צפונית-מערבית לקייב "התקדמה מעט בשבוע האחרון". לפי הבריטים, האוקראינים מסבים "אבדות נמשכות" לאותה שיירה. "עקב האבדות, פוטין ייאלץ לגייס מכל כוחות הצבא הרוסי וממקורות נוספים", נכתב - על רקע זעם האמהות הרוסיות, והסרטון שבו נחשף כי כוחות משטרה גויסו אף הם למלחמה.
דו"ח של הצבא האוקראיני, שפורסם גם כן הבוקר מעט לפני כן, היה דומה בעיקרו. לפי אותו דו"ח, האוקראינים מונעים את המשך ההתקדמות הרוסית לקייב ובאזורים במזרח אוקראינה. הצבא כתב כי הוא משקיע את מרב המאמצים במניעת ההתקדמות הרוסית מדרום-מזרח.
באוקראינה אמרו כי הרוסים החלו להשתמש בטקטיקות של פגיעה באזרחים, בדומה לסוריה. "יש לנו מספיק כוחות כדי להתמודד עם מתקפה על קייב. נשתלט מחדש גם על דונבאס וגם על חצי האי קרים", הבטיח היועץ לנשיא זלנסקי.
למלחמה המתמשכת השפעות כלכליות עצומות, ולא רק על שתי המדינות. "העולם לא יהיה מה שהיה קודם", אמרה הבוקר בסרייבו שרת החוץ של גרמניה אנאלנה ברבוק - ודוגמה אחת לכך מגיעה משבדיה. הממשלה הסקנדינבית הודיע כי תעלה בהקדם האפשרי את תקציב הביטחון ל-2% מהתוצר המקומי הגולמי, על רקע פלישת רוסיה לאוקראינה.
"אנחנו מציגים יוזמה חדשה עם מסר ברור לעם השבדי ולעולם שמסביבנו. יכולות ההגנה של שבדיה חייבות להתחזק", אמרה ראש ממשלת שבדיה מגדלנה אנדרסון. עם סיום המלחמה הקרה, תקציב הביטחון של שבדיה ירד מ-3% מהתמ"ג בתחילת שנות השמונים ל-1% בשנים האחרונות.
ארה"ב מזהירה משימוש בנשק לא קונבנציונלי
הלילה הזהירה ארצות הברית כי רוסיה עלולה להשתמש בנשק כימי או ביולוגי באוקראינה והודיעה כי יש להתכונן לאפשרות כזאת. דוברת הבית הלבן ג'ן סאקי אמרה גם כי הטענות של רוסיה לגבי מעורבות כביכול של ארה"ב בפיתוח מעבדות לנשק ביולוגי וכימי באוקראינה הן שקריות.
את האשמותיה של דוברת משרד החוץ הרוסי, מריה זכרובה, שאמרה כי אוקראינה מנהלת מעבדות לנשק כימי וביולוגי בתמיכת ארה"ב, סאקי כינתה "מגוחכות". דוברת הבית הלבן אמרה כי ייתכן שרוסיה "מכינה את הקרקע" למתקפה שכזאת באמצעות טענות שקריות נגד קייב, שכביכול "יצדיקו" את הפעולה - טענה שארה"ב טוענת כבר חודשים. סגן שגריר רוסיה באו"ם חזר על ההאשמה אתמול, והפציר בתקשורת המערבית לסקר את "החדשות על מעבדות ביולוגיות סודיות באוקראינה".
בית הנבחרים האמריקני הצביע הלילה בעד הסיוע בסך 13.6 מיליארד דולר לאוקראינה, שאושר בהסכמה רחבה של שתי המפלגות. כעת החקיקה תעבור לסנאט כדי שיעביר אותה עד למועד האחרון לעשות זאת בסוף השבוע. הסיוע נועד לחזק את הכוחות האוקראיניים ולהעברת סיוע הומניטרי לאזרחים. בתוך כך, מחלקת המסחר של ארצות הברית אמרה כי ארה"ב בוחנת בקשות של אמריקנים לייצא כלי נשק ותחמושת לאוקראינה, ובארה"ב דיווחו על אמריקנים רבים שתורמים אלפי ערכות של אפודי מגן ומיליוני כדורי תחמושת בתגובה לתחינותיה של אוקראינה לתמיכה צבאית.
בינתיים כאמור, האוליגרך רומן אברמוביץ' נכנס לרשימה השחורה של בריטניה. אברמוביץ', שהודיע לאחר פתיחת המלחמה כי החליט למכור את מועדון הכדורגל צ'לסי, צורף ביחד עם שישה אחרים לרשימת האוליגרכים שעליהם יוטלו סנקציות. "המדינה לא תהווה מקלט עבור מי שתמך במעשיו האכזריים של פוטין באוקראינה", אמר ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון. בעקבות ההחלטה, יוקפאו נכסיהם בבריטניה של השבעה, ובהם אברמוביץ' - ששווי נכסיו מוערך ב-19 מיליארד דולר.
לצ'לסי ניתן רישיון מיוחד שיאפשר את המשך פעילותה, אבל בבריטניה דווח כי המהלך מונע למעשה את מכירת הקבוצה ולא יאפשר לצ'לסי למכור כרטיסים למשחקי הבית של הקבוצה - כשרק המנויים יוכלו להיכנס לאצטדיון.
פורסם לראשונה: 11:03, 10.03.22