המחאה נגד המהפכה המשפטית מוציאה מאות אלפי מפגינים לרחובות מדי שבת. בעוד פחות מחודשיים יגיע מבחן נוסף למחאה – אחרי שראשיה החליטו להציב במרכז את הבחירות לרשויות המקומיות. כמו כמעט כל דבר במדינה, גם פה יש שני מהלכים שמתנהלים במקביל, ולא ממש בתיאום, אבל בסוף המטרה של כל הארגונים זהה – לנצל את הכוח שמגיע כל שבוע לצמתים כדי להוביל שינוי מקומי.
מעודדים מהצלחת הבחירות לראשות לשכת עורכי הדין, בארגוני המחאה מסמנים את היעד הבא, שמורכב לא פחות, הבחירות לרשויות המקומיות. האנשים שמוציאים לרחובות מדי שבת מאות אלפי מפגינים, מקווים לתעל את האנרגיות לכוח פוליטי ולהשפיע על התוצאות. כמו בלא מעט מקרים, גם כאן יש ארגונים שונים שפועלים במקביל, אבל המטרה של כולם זהה – להוביל שינוי ברמה המקומית.
את אחד המהלכים המרכזיים מובילים אנשי "חוזה חדש", שמגדירים את עצמם כתנועה עממית שמטרתה לייצר חוזה חדש בין האדם לקהילה, בין הקהילה למדינה ובין הפרט למדינה. הם לוקחים פעילי מחאה בולטים בערים, ומסייעים להם לרוץ למועצת העיר תחת רשימה של מפלגת המחאה. "כל מי שמתנגד לרפורמה ותומך במחאה חייב להבין שיום הבחירות לרשויות הזה הוא יום דרמטי", אמר תומר מינץ, מייסד "חוזה חדש".
מינץ הוא איש של "אחים לנשק", שבחודשים האחרונים כל חייו מוקדשים למחאה. הייתה לו תקווה שלהפגנות יש די כוח לעצור את החקיקה, אך ביום שעבר החוק לצמצום עילת הסבירות – הוא הבין שנדרשים צעדים יותר משמעותיים מחסימות כבישים ושיבוש השגרה.
6 צפייה בגלריה
מינץ (במרכז) ויוזמי חוזה חדש. "יום הבחירות הזה לרשויות הוא יום דרמטי"
(צילום: יח"צ חוזה חדש )
לאנשי "חוזה חדש" יש תוכנית מסודרת איך לקטוף הצלחות נוספות, אחרי הפעילות האינטנסיבית שהובילה לבחירת עו"ד עמית בכר לראשות לשכת עורכי הדין. בין היתר זה כולל קמפיין בחירות אינטנסיבי, חוגי בית, הקמת מטה ארצי שילווה את המתמודדים בכל התחומים, רכזי שטח, מנטורים ויצירת מצע אחיד לכל אנשי המפלגה בערים השונות. את הפעילות הזאת, שעולה לא מעט, הם מממנים לדבריהם מתרומות שהתקבלו.
במסגרת התנועה החדשה הוקמו עד כה 18 רשימות שמתמודדות בבחירות לרשויות המקומיות, מבאר שבע ועד לכרמיאל, ורשימות נוספות נמצאות בשלבי הקמה שונים. מי שמובילים את הרשימות הם לרוב לא פוליטיקאים, גם לא מקומיים, ואינם משתייכים למפלגה כזו או אחרת. אבל זה לא אומר שלא יהיו פוליטיקאים ברשימה. בתנועה לא מתנגדים לאיחוד רשימות. כך, למשל, בתל אביב חברה הרשימה של "חוזה חדש" לרשימת מרצ, במטרה לצבור כוח נוסף במועצת העיר.
"בסוף המטרה היא להכניס לרשויות המקומיות כמה שיותר אנשי מחאה נחושים. אנשים שדוגלים בשוויון הזדמנויות, שמירה על ערכי הדמוקרטיה, חינוך ליברלי בבתי הספר, ועוד. אנשים שמובילים את המאבק הזה בזירה המקומית", אמר מינץ. "אנחנו רוצים להיות במקומות המשפיעים ולא רק בכבישים ובגשרים. אנחנו מייצרים סיפור משותף לכולם כדי לייצר מכפלת כוח".
6 צפייה בגלריה
ההפגנות בקפלן. "רוצים להיות במקומות המשפיעים - לא רק בכבישים ובגשרים"
(צילום: מוטי קמחי)
"כולם מדברים על זה שמשהו מאוד דרמטי צריך לקרות בעקבות המחאה – וזה 'החוזה החדש' הזה. המקום לתת לכל אזרח להבין איך נראית מדינה שפועלת למען האזרחים, ולא רק לקבוצה כזו או אחרת", הוסיף. "אנחנו חושבים שלקהילות המקומיות צריך להיות יותר כוח על אורח החיים שלהן מאשר השלטון הכללי. יש ערים שבהן יש רוב דתי או מסורתי, זה נהדר. אנחנו לא באים להפוך את אלעד למעוז חילוני, אבל למה שביישוב קדימה שבו אני גר, שברובו חילוני, לא תהיה תחבורה בשבת?".
למינץ יש גם תשובות למי שישאל לקשר בין האמירות שהציג למטרה המרכזית של המחאה, שמתנגדת לחקיקה שמקדמת הממשלה בנוגע למערכת המשפט. "עניינה של הרפורמה המשפטית הוא לייצר יותר כוח לשלטון המרכזי, ואנחנו רוצים להעניק יותר כוח לשלטון המקומי כדי שהוא יוכל לשקף את הקהילה המקומית".
המטרה הסופית של התנועה היא שכל נבחרי הציבור מטעמה ברשויות המקומיות יפעלו יחד אל מול הממשלה, יבלמו מהלכים אנטי-דמוקרטיים, וכך יוכלו להעצים את פעולות המחאה. "אם יהיו עשרות נבחרי ציבור שיש להם את המנדט של אלפי בוחרים בכל העיר – יש להם את המנדט לפעול יחד אל מול הממשלה. זה לא כמו כמה מפגינים שעומדים מול מכת"זית".
מועמדי המחאה
18 רשימות הוקמו במסגרת "חוזה חדש" עד כה, וקיבלו את התמיכה המלאה של אנשי התנועה במטרה להוביל שינוי ברשויות המקומיות, ומשם גם ברמה הארצית. החל מקריית ביאליק וכרמיאל בצפון ועד לבאר שבע ועומר בדרום. רוב המוחלט של הרשימות רצות במרכז- כמו למשל בחולון, פתח תקווה, רמת גן, קריית אונו ויבנה - אבל גם במקומות כמו זיכרון יעקב ובנימינה רצה רשימה מטעם מי שמכונה "מפלגת המחאה".
ברוב הרשויות הרשימה של "חוזה חדש" לא מכוונת להחליף את ראש העיר, אלא להשפיע ולעשות שינוי דרך מועצת העיר. כך, למשל, בבאר שבע, אין שאיפה להחליף את ראש העיר המכהן רוביק דנילוביץ', אך כן להילחם בגורמים שמאיימים לדבריהם על הליברליות של העיר.
6 צפייה בגלריה
אטיאס. "זו דרך לשמר את האנרגיה של המחאה ברשויות - המקום שהכי משפיע על חיי היומיום"
(צילום: יח"צ חוזה חדש )
"התחיל פה לאחרונה קמפיין דתי של 'באר שבע סגורה בשבת'. יש פה כוחות שמרניים שעובדים ואני מצפה שזה רק ילך ויגבר", סיפר עידו אטיאס, שמוביל את הרשימה של "חוזה חדש" בעיר. "המטרה שלי היא לקדם מכיסא המועצה ערכים של ליברליזם, שוויון, צדק חברתי, וחיזוק הפריפריה והנגב בפרט".
אטיאס הוא פעיל חברתי מוכר כבר שנים רבות, וכשהחלה המחאה נגד המהפכה המשפטית היה זה שהתחיל את ההפגנות בעיר. הוא עזב את עבודתו כיועץ כלכלי ואסטרטגי והחליט להשקיע יותר זמן במאבק. "המחאה רחבה הרבה יותר מהמהפכה המשפטית, זה לתרגם את הכוח לכוח פוליטי, כי המחאה הזו כנראה לא תישמר חמש שנים".
לדבריו, "זו דרך לשמר את האנרגיה הזאת ברשויות – במקום שהכי משפיע על חיי היומיום. להיות על המשמר כשהממשלה מנסה לתקוף להט"ב, נשים או ערבים, ולהוביל מהלכי נגד".
קרן טקאץ', דוקטורנטית בפקולטה לרפואה בתל אביב, מובילה את רשימת "חוזה חדש" בראש העין. היא פעילה מאוד בהפגנות והחליטה להתמודד בבחירות מתוך תחושת חשש לעתיד ילדיה. "כשהתחילה ההפיכה המשטרית בינואר לא יכולתי שזה יעבור מעליי. הרגשתי שהדבר הזה הולך להפוך לנו את החיים. היו לי לילות נטולי שינה במחשבה על שתי הבנות שלי".
"בעיר שלי יש עשר רשימות שאת כולן מובילים גברים, אפילו לא אישה אחת. פה יש לנו הזדמנות חד פעמית ונדירה ביותר. אנחנו התעוררנו ויש לנו את הכוח להתחיל ולבנות מחדש. אני כל כולי מושקעת בזה", הוסיפה טקאץ'.
הדאגה המרכזית של טקאץ' היא מצעדי הממשלה בכל הנוגע להדרת נשים וחלוקה בלתי הוגנת של תקציבים. "אני מקבלת הרבה תגובות טובות, ואפילו מפתיעות. בסוף זו התארגנות א-מפלגתית ואנשים מתחברים לזה. אנשים מחפשים משהו חדש שמשקף את הרצון לשלטון החוק למנהל תקין, לשוויון מגדרי, ניקיון כפיים ויושרה. גורלנו בידינו, אני אופטימית".
קריאה לאיחוד במרכז-שמאל
בחזית השנייה של המחאה התקיימה בשבוע שעבר מסיבת עיתונאים של מטה המאבק, שמרכז בתוכו את רוב הארגונים למעט אנשי "חוזה חדש". בניגוד ליוזמה של "חוזה חדש", מטה המאבק החליט לתמוך ברשימות ומועמדים דמוקרטיים-ליברליים קיימים. בין הארגונים ששותפים במהלך – מחאת ההיי-טק, בונות אלטרנטיבה, החזית הוורודה, מחאת הסטודנטים ו"אחים לנשק".
אחרי המפלה של מרצ בבחירות הארציות, ארגוני המחאה קראו לאיחודים בבחירות לרשויות המקומיות, כך שמחנה המרכז-שמאל יהיה בעל הכוח ברשויות. בארגונים הבהירו שהם פועלים להגדלת שיעורי ההצבעה ולעדכון כתובות של שוכרים וסטודנטים. בנוסף, מקדמים במטה המחאה את אמנת "הרשת הדמוקרטית", עליה יתבקשו מועמדים ורשימות לחתום כדי להצהיר את מחויבותם למדיניות המבוססת על ערכי מגילת העצמאות.
משה רדמן, יזם הייטק וממובילי המחאה, אמר במסיבת העיתונאים: "אנחנו מתכוונים לפעול בצורה אקטיבית, לילות כימים, כדי לשכנע, לחבר, לאחד ובמידת הצורך גם להפעיל לחץ כבד כדי שמועמדים ישימו את טובת הציבור הישראלי לפני אמביציות אישיות ואגו".
רן הר נבו, ממובילי מטה המחאה, הוסיף: "אסור לנו לחזור על האסון הנורא של הבחירות הכלליות האחרונות. אנחנו חווים את ההשלכות של הטעויות הגורליות האלה על בשרנו כבר שבעה חודשים וייקח שנים להחלים מהן. נדאג שבבחירות המקומיות האסון הזה לא יחזור".
