היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה תתקשה להגן בפני בג"ץ בעתירות נגד החלטת שר החינוך יואב קיש לצמצם באופן משמעותי את מספר הקטגוריות בטקס פרס ישראל השנה - וכפועל יוצא מכך למנוע מאיש ההייטק איל וולדמן לקבל את הפרס הנכסף בתחום היזמות. בהתאם לכך, ההערכה היא שקיש ייאלץ לבקש ייצוג פרטי בבג"ץ. במקביל, חברי ועדת הפרס במדעי החיים ביקשו מהשר קיש לפרסם את שמו של הזוכה בתחום. נשיא המדינה יצחק הרצוג נועד היום עם השר קיש בניסיון לפתור את המחלוקת.
בינתיים תקיים בהרב-מיארה דיונים בהשתתפות אנשי מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה על אודות התשובה לעתירות שיוגשו נגד החלטת השר קיש. במקביל תבקש היועצת המשפטית לממשלה משר החינוך מידע בנוגע להחלטתו, כדי ללמוד מה עמד ביסודה ועל אילו נימוקים הסתמך, כשהחליט שבגלל מלחמת חרבות ברזל יוענק השנה פרס בקטגוריה אחת בלבד: "תקומה: גבורה אזרחית וערבות הדדית". המדינה ביקשה מבג"ץ להגיש את תגובתה לעתירה נגד שר החינוך עד 11 במרץ במקום היום.
העתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר לבג"ץ מסתמכת גם על תקנון פרסי ישראל שקובע כי לשרי החינוך אין סמכות לבטל את האירוע אלא רק להוסיף קטגוריות חדשות על הקיימות. כמו כן מצוין בעתירה כי ועדות הפרס בכל קטגוריה מאוישות על-ידי מומחים בתחום שבו מוענק הפרס ואמורות לפעול באופן עצמאי.
עו"ד בן מאיר הוסיף בעתירה כי "ההחלטות ניתנו על ידי שר החינוך בחוסר סמכות מוחלט, משיקולים פסולים, באופן שרירותי ותוך ניסיון חמור של שר החינוך לבצע 'השתלטות' פוליטית על פרס ישראל אשר היווה במשך 70 שנים פרס לאומי-ממלכתי".
במרץ 2021 סערה המדינה לאחר שוועדת פרס ישראל החליטה להעניק את הפרס בתחום המתמטיקה ומדעי המחשב למדען פרופ' עודד גולדרייך. שר החינוך דאז יואב גלנט סירב להעניק אז את הפרס לגולדרייך בנימוק שהוא חתום על פנייה לפרלמנט הגרמני שקראה לביטול ההכרה בתנועת ה-BDS כתנועה אנטישמית. ועדת הפרס עתרה לבג"ץ כדי שיורה לשר לקיים את ההחלטה, והשופטים הורו אז לגלנט לבדוק תוך חודש האם עמדותיו של גולדרייך מנוגדות לחוק.
בעקבות העיכוב שנגרם מהחלטת הביניים של שופטי בג"ץ, נמנעה הענקת הפרס לגולדרייך באותה שנה. ביולי 2021 הודיעה שרת החינוך דאז יפעת שאשא-ביטון כי היא לא תשנה את החלטת קודמה בתפקיד. חודש לאחר מכן ביטל בג"ץ את החלטת גלנט, והורה לשאשא-ביטון לבחון שוב את הנושא לקראת הענקת הפרס בשנה שאחרי. שאשא-ביטון בחרה לא לשנות את ההחלטה, אך במרץ 2022 הורה לה בג"ץ להעניק את הפרס לגולדרייך.
השופט יצחק עמית כתב בפסיקה שעסקה בסוגיית מתן הפרס לגולדרייך: "פתחנו ואמרנו כי עתירה נגד מתן פרס ישראל לפלוני בתחום כזה או אחר, הפכה כמעט לריטואל קבוע, על אף שפעם אחר פעם דחה בית המשפט עתירות אלה. על אף ייחודה של העתירה שלפנינו, הרי שלנוכח הפסיקה שנצטברה בנושא פרס ישראל, נמצאים אנו בשדה משפט שבו נחרשו כבר תלמים.
"ואכן, כבר בהחלטת הביניים עמדנו על העקרונות הבאים: קורפוס הפסיקה שנצטבר בנושא פרס ישראל עומד לפנינו: על עצמאות שיקול הדעת המקצועי של חברי ועדת השופטים - אין חולק. על אופיו המקצועי הטהור של הפרס שעליו יוקרתו והמוניטין שלו - אין חולק. על כך שככלל, לצורך הענקת הפרס אין רלוונטיות להתבטאויות 'פרטיות' חוץ-מקצועיות של הזוכה בפרס - אין חולק. לכך השלכה על היקף שיקול דעתו של שר החינוך, ועל מידת התערבותו של בית המשפט בשיקול דעתו".
השופט עמית סיכם אז: "במצב הדברים הרגיל בית המשפט יימנע מלהתערב בשיקול הדעת של הרשות המבצעת אלא אם נפל בה אחד או יותר מהמרעין בישין של המשפט המינהלי, כגון אי סבירות, היעדר מידתיות, הפרה של כללי הצדק הטבעי, אפליה, שרירות, חריגה מסמכות וכיו"ב. לא כך כאשר בפרס ישראל עסקינן. שיקול דעתו של שר החינוך בבואו לאשר את החלטת ועדת הפרס, מצומצם מלכתחילה".
דבריו של וולדמן בכנסת
(צילום: ערוץ כנסת)
העיתונאי בן כספית פרסם בחודש שעבר כי מייסד חברת מלאנוקס וולדמן נבחר לקבל את פרס ישראל השנה בתחום היזמות, אך שר החינוך קיש הפעיל לחצים כדי לבטל את ההחלטה. עוד פורסם אז כי קיש החליט לחלק השנה פרס רק בקטגוריה אחת אחרי שנוכח לדעת כי אין ביכולתו לבטל את בחירת ועדת הפרס.
בתחילת השבוע השתתף וולדמן בדיון בכנסת, והשתנק מבכי כשדיבר על בתו דניאל (24), שנרצחה ב-7 באוקטובר בטבח בפסטיבל הנובה, לצד בן זוגה נעם שי (26). "זו ארצי מולדתי, שלמענה נלחמתי ואדמתה ספוגה בדמה של בתי האהובה דניאל ובן זוגה האהוב נעם שי, שהיה לי כבן", אמר וולדמן.
היזם, שמעורב במחאה נגד הממשלה, טען בדיון שנערך בוועדת המדע של הכנסת כי ההחלטה לבטל את הענקת פרסי ישראל השנה, מלבד קטגוריה אחת, היא "דבר בזוי מאין כמותו". וולדמן האשים כי מאחורי ההחלטה עומד לחץ מצד מקורב לראש הממשלה בנימין נתניהו, איש העסקים שלומי פוגל.
"השר לא פעל על דעת עצמו אלא על פי הוראות מגבוה. לפי מה שנמסר לי, מי שבחש בהחלטה לפסול למעשה את מועמדותי הוא אחד, מר שלומי פוגל, איש עסקים ידוע המקורב לראש הממשלה ולרעייתו", טען וולדמן מבלי להציג הוכחות.
עוד האשים וולדמן: "לאחר שנודעה כוונת הוועדה להמליץ על מועמדותי, הפעיל פוגל לחצים כבדים על מי מחברי הוועדה להמליץ על מועמדת אחרת מהמגזר הנכון ולחזור מהכוונה להמליץ עליי. רק לאחר שהוועדה עמדה בלחצים הכמעט בלתי אפשריים שהופעלו עליה ודבקה בהחלטה להמליץ עליי, לא נותרה לשר החינוך, בעצה עם גורמים נוספים, ברירה אלא לבטל את כלל הפרסים. כאמור, משום שלא היה בידו לפסול רק אותי".
מטעמו של שלומי פוגל נמסר בתגובה: "איל וולדמן הוא אחד מבכירי ההייטק בישראל ובהחלט ראוי לקבל את פרס ישראל. לפוגל אין כל קשר להחלטה על ביטול הפרס".
בתוך כך, חברי ועדת פרס ישראל במדעי החיים פנו כאמור לשר קיש בבקשה להודיע לנבחר על זכייתו בפרס היוקרתי, ללא שום קשר לטקס החגיגי. חברי הוועדה כתבו לקיש כי רק לאחר שסיימו את עבודתם נאמר לכל חברי הוועדות שפרס ישראל בוטל השנה בשל מצב המלחמה. הם ציינו בפני השר כי הפנייה אליו נעשית בשל כבוד לפרס ישראל וההתחייבות שלהם לשמור על סודיות.
חברי הוועדה בתחום מדעי החיים ציינו עוד כי המינוי שלהם נעשה סמוך לפריצת המלחמה, ושעבודתם נעשתה כשהמצב היה הרבה יותר חמור ממה שקורה בימים אלה. הם הדגישו כי רק לאחר שסיימו את עבודתם, נאמר לכל חברי הוועדות שפרס ישראל מבוטל השנה בשל מצב המלחמה.
"יתרה מכך, בשום שלב לא נאמר לנו שנצטרך לשמור על סודיות למשך למעלה משנה", כתבו חברי ועדת הפרס לשר קיש. "לאור העובדה שמופעל על רובנו לחץ ציבורי כפרופסורים באקדמיה ולאור העובדה שהוועדה שלנו סיימה את עבודתה והגישה לפני למעלה מחודש את המלצתה המנומקת לגבי המועמד הנבחר, אנו פונים אליך בכל לשון של בקשה להודיע לנבחר על זכייתו בפרס היוקרתי ללא שום קשר לטכס החגיגי של הענקת פרס ישראלי".
נשיא המדינה הרצוג נפגש כאמור היום עם שר החינוך קיש כחלק ממאמציו לפתור את המשבר. מבית הנשיא נמסר: "נשיא המדינה יצחק הרצוג ושר החינוך יואב קיש נפגשו היום לפגישה שוטפת שעסקה בנושאים מקצועיים כפי שנוהגים מעת לעת".
