רוטמן, בדיון הקודם בוועדה
(צילום: ערוץ כנסת)
אחרי שיו"ר ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן, הודיע אמש (חמישי) שביום שני יחלו ההצבעות על צמצום עילת הסבירות אחרי שני דיונים בלבד בנוסח ההצעה החדש, חברי ועדת החוקה מהאופוזיציה מאיימים בעתירה לבג"ץ. "הדיון לא מוצה, מדובר בהצעת חוק דרמטית", כתב ח״כ גלעד קריב (העבודה) בקבוצת הוואטסאפ של הוועדה. ח"כ מנסור עבאס הוסיף: "לא לנהוג בחופזה".
ח״כ רוטמן כתב אמש לחברי הוועדה כי "גם בדיון היום, שבא בהמשך ליתר הדיונים השבוע, נשמעו מומחים וחברי כנסת, כמו גם נציגי ארגונים ואזרחים. הדיון היה ארוך וממצה וזיקק היטב את נקודות המחלוקת וההסכמה בעניין החוק. הדיון ביום ראשון יהיה הדיון האחרון לפני הפצת הנוסח להסתייגויות. בדיון יוכלו חברי הכנסת לסכם את דעתם בנוגע לחוק".
יו"ר הוועדה כתב כי מיד בתום דיון הסיכום ביום ראשון יופץ הנוסח להסתייגויות, וניתן יהיה להגיש את ההסתייגויות עד לשעה 7 בבוקר ביום שני. בתום ההצבעות בוועדת החוקה, תאושר הצעת החוק של צמצום עילת הסבירות לקריאה שנייה ושלישית ותעבור להצבעה במליאת הכנסת.
היום קבוצת הווטסאפ של חברי ועדת החוקה סערה, כשחברי האופוזיציה זעמו על לוחות הזמנים וטענו כי הדיון לא מיצה את עצמו בהתחשב בשינויים שנעשו בנוסח השבוע וכללו דיון אחד בנוסח החדש. אותו נוסח מבהיר בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים כי הממשלה ושריה יהיו חסינים מביקורת שיפוטית על בסיס עילת הסבירות.
בנוסח זה מודגש גם כי הביטול של העילה יחול גם על מינויים וגם על הימנעות מ"הפעלת סמכות" - רמז לרצונו של שר המשפטים יריב לוין להימנע מכינוס הוועדה לבחירת שופטים בהרכבה הנוכחי, וזאת על רקע האיום של ראש האופוזיציה יאיר לפיד לעתור לבג״ץ אם לא ייעשה כך תוך שבועיים.
כבר בתחילת השבוע התריע ח"כ קריב (העבודה) בפני יו״ר ועדת החוקה רוטמן כי הליך החקיקה המתקיים בימים אלו בוועדה לא מוצה, וכי חברי האופוזיציה דורשים לשמוע את עמדת היועצים המשפטיים למשרד האוצר ומשרד הביטחון, החשב הכללי, נציב שירות המדינה ויועצו המשפטי. מלבד יועמ"ש האוצר עו"ד אסי מסינג, שהגיע השבוע לוועדה, יתר הדרישות של חברי הכנסת מהאופוזיציה לא נענו.
ח״כ קריב כתב בקבוצת הוואטסאפ הפנימית של ועדת החוקה: "מדובר בהצעת חוק חוקתית ודרמטית והניסיון לסיים את הדיון ביום ראשון הוא היבט נוסף של המחטף והניצול לרעה של תקנון הכנסת". לדבריו, האופוזיציה לא תהסס לעתור לבג"ץ על הליך לא תקין אם הדיונים יסתיימו ביום ראשון כפי שמבקש רוטמן: "אנו נעגן את ההודעה הזו גם במכתב רשמי. הוא ייצא גם כדי לתעד את המחטף לטובת העתירה שתוגש נגד מהלכי יו"ר הוועדה, אם החוק הגרוע והקיצוני הזה אכן יחוקק".
חברות ועדת החוקה ח״כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו) וח״כ קארין אלהרר (יש עתיד) חיזקו את הדברים. ח״כ עופר כסיף (חד״ש תע״ל) כתב כי אין לסיים את הדיונים בעיקר אחרי השינויים שבוצעו בנוסח וח"כ מנסור עבאס (רע״מ) כתב ״מן הראוי לתת לחברי הועדה והמומחים למצות את הדיון ולא לנהוג בחופזה. תהליך החקיקה של חוקים פחות חשובים לקח חודשים ואפילו שנים. להתעשת רבותיי״.
ח״כ רוטמן טרם התייחס לדברי חברי הוועדה, אך נראה כי הוא מתכוון לעמוד בהחלטה להתחיל את ההצבעות ביום שני. חברי האופוזיציה מתכוונים להגיש מאות הסתייגויות להצעת החוק וההצבעות צפויות להימשך יותר מיום אחד. הקואליציה מתכוונת להביא את הצעת החוק להצבעה במליאת הכנסת ביום ראשון הבא ואם תצליח בכך ייתכן שאף קודם לכן, ברביעי הקרוב.
מהי עילת הסבירות?
עילת הסבירות נכנסה לחיינו במשמעותה הנוכחית בשנת 1980, אז קבע שופט העליון דאז אהרן ברק כי "חוסר סבירות הוא עילה העומדת בפני עצמה", ולכן ניתן לבטל החלטות רק על בסיס סבירותן. בפסק הדין שכתב אז ברק הגדיר כיצד בוחנים חוסר סבירות, וטען כי מדובר ב"מבחן אובייקטיבי" ש"נמדד על פי אמת המידה של האדם הסביר". לדבריו, "השאלה אינה מה הרשות המינהלית עשתה בפועל, אלא מה היא הייתה צריכה לעשות. האדם הסביר בהקשר זה הוא עובד הציבור הסביר, העומד במקומו של עובד הציבור שקיבל את ההחלטה".
מצדדי השימוש בעילת הסבירות טוענים כי היא מבטיחה שמירה על עקרונות של טוהר מידות וניקיון כפיים בשירות הציבורי. לדברי התומכים, אם יבוטל השימוש בעילת הסבירות - יינתן אור ירוק לשחיתות. מנגד, פוליטיקאים שמתנגדים לה אומרים שבית המשפט העליון נטל לעצמו את הסמכות לקבוע אילו החלטות סבירות ואילו לא. טענה נוספת שנשמעת תדיר מצד התומכים בביטול העילה היא שאין באמת דבר כזה "האדם הסביר", אלא הסבירות נקבעת על ידי 15 שופטי עליון - שמחליפים בכך את שיקול הדעת של הדרג הנבחר.
בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, המינוי המרכזי שנפסל מנימוקים של "חוסר סבירות קיצוני" הוא מינויו של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר הפנים והבריאות. בעבר השתמש העליון בעילה זו, בין היתר, גם כשקבע שהחלטת הממשלה שלא למגן את כל הכיתות ביישובי עוטף עזה ושדרות חרגה ממתחם הסבירות, וכשחייב את כפר ורדים להקים ביישוב מקווה טהרה. על פי נתונים של משרד המשפטים והיועץ המשפטי לוועדת החוקה, בג"ץ משתמש בעילת הסבירות חמש פעמים בשנה בממוצע, כאשר בהרבה מהמקרים נעשה שימוש בעילות נוספות כדי לבטל את ההחלטה.
