אחת משבע עובדות ברשויות המקומיות חוותה הטרדה מינית, פערים משמעותיים בזכאות לבגרות בין מרכז לפריפריה, פעוטות עם מוגבלות נאלצים לנסוע עשרות קילומטרים למעון, וב-65% מבתי הספר קיימים ליקויי בטיחות ותחזוקה. אלו רק חלק מהליקויים הקשים שעליהם הצביע מבקר המדינה בדוח שפרסם היום (ג') על הרשויות המקומיות, כמעט שלושה חודשים לבחירות המקומיות.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
המבקר הקדיש פרק מיוחד בדוח להטרדות המיניות ברשויות המקומיות. מדובר למעשה בדוח מעקב לדוח שפורסם באותו נושא ב-2019. מי שחשב שהרשויות המקומיות ימהרו לתקן את הליקויים שעליהם הצביע המבקר הקודם – יתאכזב, אך סביר להניח שלא יופתע.
הליך שיתוף הציבור שערך משרד מבקר המדינה העלה כי 22% מהמשיבים הגדירו את מקום העבודה ברשות המקומית כלא בטוח או בטוח במידה בינונית מפני הטרדות. הביקורת העלתה שמדובר בתופעה רחבה ומטרידה – אחד מתוך שבעה עובדים השיב שהוטרד או שידוע לו על מישהו שהוטרד בשלוש השנים האחרונות במסגרת העבודה ברשות המקומית.
4 צפייה בגלריה
אחד מתוך שבעה עובדים ברשויות המקומיות השיב שהוטרד או שמכיר מישהו שהוטרד
(צילום: shutterstock)
יותר ממחצית מהמשיבים ציינו שהם לא יודעים אם קיים אחראי למניעת הטרדה מינית ברשות המקומית או חושבים שאין אחראי לנושא. בנוסף, כרבע מהעובדים השיבו כי לא היו פונים לאחראי אם היו חווים הטרדה מינית בעבודה.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי על כלל הרשויות המקומיות לפעול על מנת להגביר את תחושת המוגנות של העובדים מפני הטרדה מינית ולהשפיע על האווירה הארגונית לשם קידום סביבת עבודה נקייה מהטרדה מינית. המבקר ציין כי על משרד הפנים, בשיתוף משרד המשפטים, להמשיך לפעול להסדרת הנושא ולוודא כי בידי הרשות המקומית הכלים המתאימים להתמודדות עם התופעה.
רוב בתי הספר עם נזילות, פעוטות נוסעים עשרות ק"מ למעון
נושא מרכזי נוסף שבו נמצאו ליקויים ברשויות המקומיות הוא תחום החינוך. לפי המבקר, בשנים האחרונות הרשויות המקומיות הפכו לגורם שמשפיע משמעותית על הישגי התלמידים במערכת החינוך. זאת באמצעות מגוון רחב של פעולות שהיא יכולה ליזום, בהתאם למדיניות ולסדרי העדיפויות שלה, כמו תגבור לימודי והוספת תוכנית העשר, השקעה בתשתיות ועוד.
לפי המבקר, ב-65% מבתי הספר שנבדקו נמצאו נזילות מהגגות וסימני רטיבות בקירות, וכן ליקויי בטיחות חוזרים בדלתות, בארונות, או במתקני השתייה. בנוסף נמצאה אי הקפדה על עריכת מלוא הבדיקות התקופתיות הנדרשות ובתדירות הנדרשת למבנים ולמתקנים. כמו כן, נמצאו ליקויי בטיחות במעבדות בתי הספר. כך למשל, ברבע מבתי הספר שנבדקו נסגרו מעבדות עקב ליקויי בטיחות לפרק זמן של שנה עד שנתיים.
הדוח הצביע על ליקויים בדרכי הגישה לבתי הספר. כך למשל, בשתיים מהרשויות המקומיות שנבדקו, טמרה ומעלה עירון, יש בתי ספר שדרכי הגישה אליהם אינן בטוחות. הדרכים צמודות למדרון שעלולות ליפול ממנו אבנים ולסכן את העוברים בהן.
(צילום: דוברות מבקר המדינה)
פרק מיוחד הוקדש לסיוע שהרשויות המקומיות מעניקות למי שזקוק לעזרה בתוך מערכת החינוך, וגם שם נמצאו ליקויים קשים מאוד. לפי הדוח, רק 23% מהרשויות המקומיות שהשיבו על השאלון דיווחו שהן מסוגלות לספק את כל השירותים לתושביהן עם מוגבלויות.
לפי הדוח, 90% מהרשויות המקומיות שולחות פעוטות בני חצי שנה עד שלוש שנים למעון יום שיקומי ברשות מקומית סמוכה. המשמעות – יש פעוטות שנאלצים לנסוע אפילו 70 קילומטרים ביום עד למעון ובחזרה לביתם.
מבקר המדינה העיר למשרד הרווחה כי ראוי שהמסגרת הבסיסית היומיומית תינתן בקרבת מקום המגורים ובמרחק נסיעה קצר ככל האפשר. המבקר המליץ למשרד לבחון אם יש מקום ואפשרות לעודד את הרשויות לבנות מעונות בתחומן, ואת אפשרותו לסייע בכך.
המבקר בחן גם את השקעת המשאבים של ארבע רשויות מקומיות בקידום החינוך – כאוכב אבו אל-היג'א שבגליל, המועצה האזורית גן רווה, עיריית אופקים, ועיריית רמת גן. לפי המבקר, התגלו פערים בין הרשויות בשיעור המימון העצמי להפעלת שירותי חינוך מסך תקציב החינוך ב-2020.
כך, למשל, בכאוכב אבו אל-היג'א (אשכול חברתי-כלכלי 4) הושקע 1% מסך תקציב, באופקים (אשכול חברתי-כלכלי 3) הושקעו 7%, בגן רווה (אשכול חברתי-כלכלי 8) הושקעו כ-14% ובעיריית רמת גן (אשכול חברתי-כלכלי 8) שיעור המימון העצמי היה כ-24% מתקציב החינוך.
המבקר ציין כי על משרד החינוך לקיים מעקב אחר הטמעת המתכונת החדשה בדבר יישום הגמישות הניהולית והתקציבית בבתי הספר והחיצוני. כמו כן, על המשרד לבצע פעולות בקרה שוטפות כדי להבטיח שהפעולות של הרשויות המקומיות לשיפור ההישגים הלימודיים ישיגו את מטרותיהן.
למשטרה אין מידע מספיק על מיקום תאונות דרכים
המבקר בחן גם את תחום הבטיחות בדרכים. לפי הדוח, כל הרשויות שנבדקו לא מחזיקות בתוכנית אב לתחבורה, אינן פועלות על פי תוכנית תמרור ולא מבקשות מהמשטרה מידע על מוקדי תאונות דרכים בתחום שיפוטן. עוד אותרו באותן רשויות כבישים ומדרכות לא סלולים וליקויים בנוגע להסדרי התנועה שפוגעים בבטיחותם של משתמשי הדרך.
4 צפייה בגלריה
תאונת דרכים, ארכיון. למשטרה אין נתונים על מיקום מדויק של רוב תאונות הדרכים ברשויות שנבדקו
(צילום: מוטי קמחי)
הדוח מצא כי רוב הרשויות שנבדקו לא מבצעות אכיפה בשל היעדר חוק עזר או תוכנית תמרור. כך, למשל, המועצה המקומית תל שבע לא התקינה חוק עזר ואינה גובה כספים. בעקבות כך, ציין המבקר, לא קיימים מקורות מימון רשותיים להסדרת התשתיות.
בביקורת נמצא עוד כי בידי המשטרה אין נתונים על מקומן המדויק של רוב תאונות הדרכים שהתרחשות מינואר 2019 עד למאי 2022 ברשויות המקומיות שנבדקו. מתוך 64 תאונות דרכים, רק לגבי 11 תאונות הייתה כתובת מדויקת, ולגבי 8 תאונות היה ידוע רק שם הרחוב. בשל היעדר המידע, הרשויות אינן יכולות לטפל במפגעים תחבורתיים, ככל שהיו הסיבות לתאונות הללו.
