לפני כך וכך שנים התברר שקצין בכיר עשה מעשה מגונה בחיילת - בהסכמה, כמובן, לגרסתו - שום דבר יוצא דופן במקומותינו. כשהסיפור נחשף אסף מפקד האוגדה את סגל הפיקוד. תגידו, צרח עליהם, מה עובר עליכם? לא לימדו אתכם לשמור את הבולבול (סליחה, אבל זה מה שאמר), בתוך המכנסיים?
מה עבר עליך, זה מה שבא לצרוח גם על אבי חימי, היו"ר המתפטר של לשכת עורכי הדין. האיש שבא אחרי אפי נוה, שהבטיח לנקות את האורוות, "לא עוד מין תמורת מינוי". זה התחיל כשעורכת דין, על פי הפרסום בערוץ 13, פנתה אליו וביקשה שימליץ עליה לוועדה למינוי שופטים. חימי, שוב על פי הפרסומים, שאותם, יש להדגיש, לא הכחיש, עדכן אותה שאכן עשה כך, ובתמורה - לכאורה - הרשה לעצמו לבצע מעשה מגונה במהלך שיחת וידיאו איתה. עורכת הדין תיעדה את האירוע שהמילה מביך קטנה עליו. רק שחימי, כפי שאמר אמש (שלישי) בראיון לגיא פלג, טוען שמדובר בכלל ברומן בהסכמה, ודחה טענות להיבטים פליליים.
רק שהשאלה היא לא אם יש או אין היבט פלילי למעשה. שאלה חשובה בפני עצמה אבל לא רלוונטית כשמדובר במי שממלא תפקיד ציבורי חשוב מאין כמותו, שמעורב בין השאר גם במינוי שופטים בישראל, בעיצוב דמותה של אחת המערכות היותר קריטיות לאיכות חיינו; במי שהפך בשבועות האחרונים - עם או בלי קשר לפרשה הזו שאולי ידע שעומדת להיחשף - לאחד ממובילי המחאה הציבורית, במאמץ להבטיח את ניקיון כפיהם של מקבלי ההחלטות. ואי אפשר להגזים במידת התסכול, הייאוש, וכן, גם בתחושת חוסר האונים שבאה עם פרסום האירוע, כאשר הניסיון לקשור את הפרסום למוטיבציות פוליטיות שלא ממין העניין עושה עוול לא רק למלחמה העיקשת באנשים שחושבים שאם הם יכולים, אז גם מותר להם, אלא גם למובילי המחאה.
ולְמה כל זה מתחבר? לפרסום ב"ידיעות אחרונות" עם תיעוד מצולם על רופאים ואחיות שחשבו שאם הם יכולים אז מותר להם לעשות סלפי עם מנותחים מורדמים. שלא במיטבם, שלא בטובתם, שלא ברשותם, חלקם במערומיהם. לצלם ולהפיץ. וגם במקרה הזה בא לצרוח עליהם: מה בדיוק עבר עליכם ומה חשבתם לעצמכם כשעשיתם את זה? לתהות אם היו רוצים לראות את אמא שלהם מצולמת כך? את אבא שלהם? את עצמם? לבדוק מה הם יכולים לומר למנותחים הבאים: אל תדאגו חברים, אנחנו שולחים את התמונות בתפוצה מוגבלת?
אריאלה רינגל הופמןצילום: שלום בר טלאני רוצה לדעת מה עושה הנהלת בית החולים בעניין, ומה עושה משרד הבריאות. והמשטרה. או בניסוח יותר ברור, מתי בית החולים מתכוון להעיף אותם לכל הרוחות, מתי נכנסת המשטרה לתמונה, אם לא נכנסה עד כה. בלי קריצת עין ובלי סחבת. ומתי יפורסם כתב האישום כולל שמות מלאים של כל אחד ואחד מהמעורבים.
כי בניגוד, אולי, לאירוע שבו היה מעורב עו"ד חימי, הטוען שהדברים נעשו בהסכמה - בניגוד לטענת עורכת הדין - במקרה הזה אין ספק שהאנשים חסרי האונים על שולחן הניתוחים לא התנדבו להשתתף במופע האימים הזה, לתרום את גופם לתעלול הדוחה ולשמש חומר לערבי הווי ובידור של סגל, או לפחות חלק מסגל בית החולים.
- אריאלה רינגל הופמן היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
