(צילום: סטס קופולו)
בשעה שרוסיה ממשיכה לקדם במהירות את סיפוחם של השטחים שכבשה באוקראינה, אחרי שערכה בהם "משאלי עם" מפוברקים, במערב מבטיחים להגיב בסנקציות נוספות כעונש על המהלך שסופג גינויים נרחבים בעולם. באיחוד האירופי חשפו אמש (רביעי) הצעה לחבילת סנקציות חדשה במטרה לגרום למוסקבה "לשלם" על הסיפוח הצפוי, וארה"ב הצהירה כי היא פועלת לצד בעלות בריתה כדי לקדם סנקציות חדשות נגד משטרו של הנשיא ולדימיר פוטין.
משאלי העם על סיפוח השטחים הכבושים, נזכיר, נערכו על ידי עושי דברה של מוסקבה בארבעה מחוזות אוקראיניים: דונייצק, לוהנסק, זפוריז'יה וחרסון. על המחוזות הללו לא שולטת רוסיה באופן מלא, אבל סיפוח השטחים שכבר עתה תחת שליטתה, משמעותו שהיא תקרע רשמית כ-15% משטח אוקראינה ותעביר אותו לידיה. כפי שצפו כולם, בתום חמישה ימי הצבעה הכריזו הפקידים הפרו-רוסיים שמינתה מוסקבה כי התושבים במחוזות הכבושים תמכו באופן גורף בצירופם לפדרציה הרוסית. התוצאות שהוצגו היו בלתי-אמינות לחלוטין, ממש כפי שהוכרז בתום משאל העם על סיפוח חצי האי קרים ב-2014. במחוז דונייצק למשל נטען ש-99% מהתושבים תמכו בסיפוח, ובלוהנסק עמד הנתון על 98%.
המלחמה באוקראינה וטלטלת הגיוס ברוסיה – עוד כותרות:
• הבריחה מרוסיה: "רבע מיליון גברים עזבו בשבוע"
• פיצוצים לפני הדליפות בצינורות הגז: "חבלה רוסית"
• פוטין עשוי להכריז על סיפוח "כבר ביום שישי"
• 5 חודשים בשבי הרוסי: "היכו ודקרו אותי, כמו כלב"
22 צפייה בגלריה
דגל אוקראינה בכפר המשוחרר באזור חרסון, שרובו נשלט עדיין על ידי רוסיה. "זה הדבר הראשון שצילמתי", אמרה תושבת שברחה מהאזור הכבוש
(צילום: AFP)
שעות לאחר פרסום התוצאות הללו הכריזו אתמול בזה אחר זה הפקידים הפרו-רוסיים כי ביקשו רשמית מרוסיה להסתפח אליה, ואמש מסר משרד החוץ במוסקבה כי הקרמלין יפעל בהקדם על מנת להיענות למה שתיאר כ"שאיפותיהם" של התושבים באזורים הכבושים. בהודעת המשרד נטען כי משאלי העם נעשו בהתאם לחוק הבינלאומי, חרף העובדה שנערכו באזורים שבהם נמשכת הלחימה והדיווחים על כך שחיילים ושוטרים ליוו פקידים שעברו מדלת לדלת וביקשו מהתושבים לתת את קולם.
פוטין, כך מעריכים במערב, עשוי להכריז על סיפוח רשמי של האזורים הכבושים כבר בימים הקרובים, אולי בנאום שיישא בפני הפרלמנט במוסקבה ביום שישי. מקורבו, הנשיא לשעבר דמיטרי מדבדב שמכהן כיום כסגן יו"ר מועצת הביטחון הרוסית, כתב בחשבון הטלגרם שלו: "התוצאות ברורות. ברוכים הבאים לרוסיה!". התושבים עצמם, כך נראה, לא מחכים להשלמת הסיפוח, וסוכנות הידיעות רויטרס מדווחת שרבים מהם נוטשים כעת את בתיהם בתקווה לעבור לשטחים שנמצאים בשליטה אוקראינית.
ברחה מהאזור הכבוש: "הדבר הראשון שצילמתי – דגל אוקראיני"
צוות של רויטרס שוחח עם תושבים שברחו מהשטחים הכבושים במרכז קליטה לפליטים בעיר זפוריז'יה – שנמצאת תחת שליטה אוקראינית – ואלו סיפרו כי חששו מהשלכות משאלי העם. "זה מצחיק. אף אחד לא הצביע, והנה הגיעו התוצאות", אמר ליובומיר בויקו בן ה-43, שברח מכפר באזור חרסון. "הרבה אנשים פשוט משאירים הכול מאחור. יש מקומות שננטשו לחלוטין. כולם רוצים להיות באוקראינה וזו הסיבה שכולם עוזבים. יש שם אזור ללא חוק. כפרים שלמים ננטשים", הוסיף.
22 צפייה בגלריה
לוחמים אוקראינים מתאמנים באזור העיר קריבי ריה. בקייב מבטיחים להמשיך להילחם לשחרור השטחים הכבושים
(צילום: AFP)
לפי רויטרס מאות תושבים מהמחוזות זפוריז'יה וחרסון הצליחו לעזוב את השטחים הכבושים ולעבור לשטחים בשליטה אוקראינית דרך מחסום בודד שהקימו הרוסים, אבל רק אחרי המתנה ארוכה שם. בויקו סיפר כי הוא ומשפחתו הורשו לעבור דרך המחסום רק אחרי יומיים של המתנה. "החיילים הרוסים שאלו אותנו 'למה אתם בורחים מרוסיה'", העידה טטיאנה גורובטס, אחות בת 46 מאזור חרסון. היא אמרה כי השיבה להם שהיא ובעלה מבקשים לבקר את ילדיהם שנשלחו לעיר לבוב לפני כחודשיים: "אי-אפשר היה לומר משהו אחר". החיילים התירו להם לעבור רק אחרי שלושה לילות שהעבירו סמוך למחסום.
תושבת אחרת שברחה דרך אותו מחסום, ליודמילה ספרונוב בת ה-48, סיפרה כי נמלטה מחשש שבעתיד כבר לא תוכל לעזוב: "עזבנו בגלל שהרגשנו את הלחץ, את הדלתות נסגרות". בצל הטמעת תוכנית הלימודים הרוסית בבתי הספר בשטחים הכבושים, היא הוסיפה כי לא רצתה שבנה בן ה-13, בוגדן, ישוב לבית הספר שלו. "אתם יכולים לדמיין איך אני מרגישה", אמרה כשדמעות זולגות מעיניה. "מיד אחרי שחצינו את המחסום, התמונה הראשונה שצילמתי הייתה של הדגל האוקראיני. אני מאושרת".
תושב נוסף, אנדריי בן ה-37 שביקש לא למסור את שם משפחתו, הגיע גם הוא מחרסון למרכז הקליטה בעיר זפוריז'יה, לצד אשתו ושני ילדיהם. הוא טען כי "70%" מתושבי האזורים הכבושים לא השתתפו במשאלי העם. "לא היה שום אור, שום חשמל ושום עבודה – ולפתע פתאום אתה מקבל משאל עם", אמר אנדריי, חקלאי במקצועו. "זו שטות מוחלטת. אני לא מכיר אדם אחד שהצביע". הוא העיד כי ביישוב מגוריו במחוז חרסון, ברסלב, הוא הבחין בצומת כלשהו בעוברי אורח שאולצו למלא פתקי הצבעה כשהם כורעים על ברכיהם.
22 צפייה בגלריה
נשיא אוקראינה זלנסקי עם אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית. המערב מבטיח להמשיך בסיוע
(צילום: AP)
במערב הכריזו מראש כי לא יקבלו את תוצאות "משאלי העם" הללו, ואפילו כמה מבעלות בריתה המסורתיות של רוסיה הודיעו שלא יכירו בהם, בהן קזחסטן וסרביה. נשיא סרביה אלכסנדר ווצ'יץ' אמר אמש כי ארצו לא תוכל להכיר במשאלי העם הללו כיוון שהיא מחויבת לדין הבינלאומי ולהחלטות האו"ם. "אנחנו מגינים על השלמות הטריטוריאלית שלנו ולכן הדבר הטוב ביותר מבחינת האינטרס שלנו הוא להגן על השלמות הטריטוריאלית של מדינות אחרות שמוכרות על ידי הקהילה הבינלאומית", אמר.
בריטניה מבטיחה לקייב: "אפשר לסמוך עלינו, עד שפוטין יובס"
גינויים להכרזות על תוצאות משאלי העם נשמעו במהלך היממה האחרונה משורת מדינות, בראשן אוקראינה עצמה: נשיאה וולודימיר זלנסקי הכריז כי מדובר ב"פארסה" שלא ניתן לתאר אותה אפילו כ"חיקוי של משאל עם". כשברקע האיומים שמפזרים פוטין ואנשיו על שימוש אפשרי בשימוש בנשק גרעיני, כחלק מההגנה על השטחים שיסופחו, באוקראינה מבטיחים להמשיך להילחם על שחרורם. יועצו של זלנסקי מיכאילו פודוליאק אמר בשיחה עם סוכנות AP כי דבר לא ישתנה מבחינתה של קייב בשדה הקרב. "נשחרר את השטחים שלנו באמצעים צבאיים. הפעולות שלנו לא מתבססות על מה שהפדרציה הרוסית חושבת או עושה", אמר.
הנשיא זלנסקי ערך אתמול שורת שיחות טלפון עם מנהיגים בעולם, בהן מנהיגי בריטניה, גרמניה וטורקיה, כחלק מהלחץ שמפעילה כעת קייב להגברת הסנקציות על רוסיה. קנצלר גרמניה אולף שולץ הבטיח לזלנסקי כי ארצו לעולם לא תכיר במשאלי העם "המזויפים" כלשונו, וכי היא תמשיך לספק לקייב סיוע צבאי וכלכלי. הבטחה דומה סיפקה ראש ממשלת בריטניה ליז טראס, שאמרה לזלנסקי כי "אוקראינה תוכל לסמוך על תמיכתה של בריטניה עד שהנשיא פוטין יובס".
באיחוד האירופי נשמעו לקריאותיו של זלנסקי, וחשפו אמש חבילת סנקציות חדשה, שמינית במספר מאז תחילת הפלישה. נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין אמרה כי במסגרת הסנקציות החדשות, שאישורן דורש את תמיכתן של כל 27 המדינות החברות באיחוד, יוטלו הגבלות חדשות על ייבוא סחורות רוסיות, באופן שישלול מקופת הקרמלין הכנסות בשווי של שבעה מיליארדי אירו. בנוסף ייאסר ייצוא של מוצרים נוספים לרוסיה, כאלה שעשויים לשרת את צבאה. בין היתר מדובר ברכיבים אלקטרוניים ובחומרים כימיים מסוימים. "אנחנו לא מכירים במשאלי העם המזויפים או בסיפוח מכל סוג שהוא בשטחה של אוקראינה. אנחנו נחושים לגרום לקרמלין לשלם על ההסלמה הנוספת הזו", אמרה בתדרוך לעיתונאים בבריסל – ותיארה את הסנקציות המוצעות כ"נושכות".
22 צפייה בגלריה
מערכת הרקטות HIMARS שאותה וושינגטון מספקת לאוקראינה. החבילה החדשה שהוכרזה תכלול עוד 18 כאלו
(צילום: AFP)
אישור הסנקציות לא צפוי להיות פשוט: מדינות האיחוד האירופי, לצד מדינות אחרות במערב ובראשן ארה"ב, כבר הטילו שורה ארוכה של סנקציות קשות על רוסיה מאז החלה בפלישה שלה לאוקראינה, אבל בצל עליית מחירי האנרגיה והמזון הן מתמודדות עם בעיות כלכליות הולכות וגוברות. בחודשים האחרונים התקשו מדינות האיחוד להגיע להסכמה בדבר סנקציות חמורות במיוחד על תעשיית האנרגיה הרוסית – כגון קביעת מחיר מקסימלי לגז הרוסי, מהלך שפוטין איים להגיב לו בחריפות. חבילת הסנקציות האחרונה של האיחוד האירופי הוכרזה בחודש מאי האחרון, ולאישורה נדרשו אז ארבעה שבועות שלמים של דיונים.
במקביל לסנקציות על רוסיה, במערב מבטיחים להמשיך בסיוע הצבאי לממשלה בקייב: אמש חשפה וושינגטון חבילת סיוע חדשה בהיקף של 1.1 מיליארד דולר, שתכלול בין היתר מימון לרכישת 18 מערכות שיגור רקטות מתקדמות מסוג HIMARS ו-12 מערכות "טיטאן" ליירוט כלי טיס בלתי מאוישים – כשברקע השימוש הגובר שעושה כעת רוסיה בכטב"מים שקיבלה מאיראן. יחד עם החבילה החדשה, הסיוע שהעניקה ארה"ב מאז נכנס הנשיא ג'ו ביידן לתפקידו יגיע כבר ל-17 מיליארד דולר.
דליפות הגז: מי עומד מאחורי הפיצוצים התת-ימיים?
במקביל, במערב המשיכו אמש להביע דאגה רבה מהשלכות הדליפות הנרחבות בצינורות הגז בים הבלטי, סמוך לדנמרק ושבדיה, שנגרמו על פי ההערכות מפעולת חבלה מכוונת – ככל הנראה בשל פיצוצים עזים מתחת לפני הים. הדליפות, נזכיר, זוהו ביום שני בשלוש נקודות שונות בצינורות "נורד סטרים 1" ו"נורד סטרים 2", שמאפשרים שניהם להזרים גז מרוסיה לגרמניה, וממנה למדינות אחרות באירופה. הצינורות אמנם לא היו פעילים באותה עת – "נורד סטרים 1" הושבת על ידי רוסיה בחודש שעבר, והשקתו של "נורד סטרים 2" בוטלה רגע לפני הפלישה הרוסית לאוקראינה בפברואר – אבל בכל זאת הם הכילו בתוכם גז רב במטרה לשמור על לחץ פנימי. הלילה זיהה משמר החופים של שבדיה דליפהנוספת, רביעית במספר.
תיעוד שפרסמה דנמרק ובו נראית דליפת הגז
(צילום: רויטרס)
22 צפייה בגלריה
הגז הטבעי שמבעבע בים הבלטי. פיצוצים הובילו לדליפה בצינורות מרוסיה לאירופה
(צילום: רויטרס)
גם אתמול, יומיים לאחר זיהוי הדליפות, המשיכו המים מעל הצינורות התת-ימיים לבעבע בשל המתאן הרב שנפלט לאטמוספירה, וההערכה היא שהפליטות הללו יימשכו עד ליום ראשון. רק לאחר מכן ניתן ניתן יהיה לשלוח לצינורות צוותים שיבחנו את הנזק בהם, והמומחים מעריכים כי ייתכן מאוד שלא ניתן יהיה להשמיש את הצינורות לאורך החורף הקרוב, אז הצורך בגז באירופה גבוה יותר מכול עונה אחרת. הרשויות בגרמניה הזהירו כי אם כמויות גדולות של מים מלוחים יחדרו לצינורות, הם עלולים לגרום לקורוזיה שתהפוך אותם לבלתי שמישים.
הדליפות מגיעות על רקע משבר האנרגיה החמור שעמו מתמודדת אירופה, והחשודה המרכזית בפיצוצים שהובילו לדליפות הגז הינה רוסיה – שכבר צמצמה בחודשים האחרונים באופן דרמטי את הזרמת הגז שלה ליבשת, במה שנתפס כנקמה על הסנקציות שהוטלו עליה. אף שכמה מיריבותיה הבולטות של רוסיה באירופה, כגון פולין, כבר האשימו אותה בפומבי באחריות לדליפות, רוב מנהיגי האיחוד האירופי טרם עשו כך, וקראו לחקירה יסודית. גם בארה"ב טרם הפנו רשמית אצבע מאשימה לעבר גורם כלשהו, וגורם צבאי בכיר בוושינגטון אמר לרויטרס שטרם ניתן לקבוע מי אחראי לדליפות.
רוסיה עצמה מכחישה נחרצות שהיא זו שעומדת מאחוריהן: דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב הצהיר שמדובר בהאשמות "טיפשיות" אך צפויות, וטען שהנזק לצינורות הסב לארצו מכה כלכלית קשה. אמש הודיעה מוסקבה כי ביקשה לערוך דיון מיוחד במועצת הביטחון בנוגע לדליפות הגז, ובהמשך נמסר כי דיון שכזה ייערך ביום שישי הקרוב. מוסקבה טוענת עוד כי פתחה ב"חקירה פלילית" בחשד למה שתיארה כ"טרור בינלאומי", ודוברת משרד החוץ במוסקבה ניסתה להסיט את האשמה לעבר וושינגטון: מריה זחרובה טענה כי על הנשיא ביידן להבהיר אם "מימש את האיום שלו" מחודש פברואר האחרון "לשים סוף" לצינור הגז "נורד סטרים 2". בבית הלבן מסרו אמש שמדובר בהאשמה "מגוחכת" ובדוגמה נוספת להפצת דיס-אינפורמציה מצדה של רוסיה. בבית הלבן הדגישו כי דבריו של ביידן בפברואר התייחסו ללחץ שהפעיל באותה עת על גרמניה למנוע את השקתו של הצינור, כפי שאכן עשתה בסופו של דבר.
22 צפייה בגלריה
מתקן של הצינור "נורד סטרים 1". נורבגיה תשלח את צבאה להגן על התשתיות שלה
(צילום: רויטרס)
באירופה מזהירים כעת מאפשרות של מתקפות עתידיות על תשתיות הגז ביבשת: שר החוץ של האיחוד ג'וזפ בורל הצהיר כי כל מתקפה שכזו תיענה ב"תגובה נוקשה ומאוחדת" מצד מדינות האיחוד, ובנורבגיה הודיעו כי הצבא יישלח להגן על מתקני הגז הימיים של המדינה הנורדית. בעקבות הצמצום הדרמטי באספקת הגז הרוסית, נורבגיה היא כעת הספקית הגדולה ביותר של גז טבעי ליבשת, ורק ביום שלישי נחנך צינור חדש של גז ממנה לפולין. ראש ממשלת נורבגיה יונס גר סטיורה הדגיש אמש כי אין איום ספציפי על מתקני הגז של ארצו. עם זאת, הוא ציין כי בחודש האחרון זוהו מספר כלי טיס בלתי מאוישים "מגדלים שונים" סמוך למתקני הגז והנפט הסמוכים לחופי נורבגיה, ואמר שמדובר בפעילות "חריגה".
בצל הבריחה מרוסיה: לשכות גיוס הוקמו בגבולות עם גאורגיה ופינלנד
בתוך כך, ובצל גיוס המילואים הנרחב לצבא רוסיה, קראה ארה"ב לאזרחיה לעזוב את המדינה באופן מיידי, מחשש שאמריקנים בעלי אזרחות כפולה יגויסו גם הם. בהודעת השגרירות האמריקנית במוסקבה נאמר כי השלטונות הרוסיים עלולים להתעלם מהאזרחות האמריקנית של אותם תושבים, ולמנוע מהם גישה לשירותים קונסולריים. הגיוס, נזכיר, הוכרז במקביל למשאלי העם בשטחים הכבושים, ובצל המפלה שספג הצבא הרוסי במתקפת-הנגד האוקראינית במחוז חרקוב, אבל מעורר התנגדות רבה בתוך ארצו של פוטין – והמוני גברים בגיל הגיוס, 18 עד 60, נמלטים כעת מרוסיה.
22 צפייה בגלריה
רוסי שגויס לצבא נפרד מבני משפחתו, בעיר וולשקי. מאות אלפים ברחו כדי להימנע מכך
(צילום: AP )
התור הענקי בגבול רוסיה-גאורגיה
(צילום: רויטרס)
לפי הדיווחים כבר יותר מ-260,000 רוסים עזבו את ארצם בתוך כשבוע בלבד, והחשש מכך שרוסיה תסגור את גבולותיה כדי למנוע מהם לעשות זאת רק זירז את הנהירה אל מחוץ למדינה. בצעד שעשוי לרמז על מהלך עתידי של סגירת גבולות, דווח אמש כי הרשויות בצפון אוסטיה, הרפובליקה הרוסית שגובלת בגאורגיה, מגבילה כעת את הכניסה לשטחיה מתוך מחוזות אחרים ברוסיה, וכי בגבול שלה עם גאורגיה – שם תור ענקי שמתפרש על פני קילומטרים – הוקמה לשכת גיוס. לפי הדיווחים בתקשורת הרוסית לשכת גיוס הוקמה גם בגבול עם פינלנד. לפינלנד הגיעו יותר מ-43,000 איש, ובצל הנהירה לשטחה אמר אמש שר הפנים במדינה כי ארצו שוקלת להקים גדר בגבול הענקי שלה עם רוסיה, שמתפרש על פני 1,300 ק"מ.
פורסם לראשונה: 22:39, 28.09.22
