בצל יום לחימה נוסף מול חיזבאללה, שכלל מטח כבד של רקטות לקצרין ושיגור כטב"מים לאזור שמצפון לכינרת, בעוד 10 ימים אמורה להיפתח שנת הלימודים - גם בצפון המטווח. מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד אמרה הבוקר (רביעי) בריאיון באולפן ynet כי "יש בתי ספר לא מפונים שמטווחים, ופיצלו אותם. המורים צריכים לדלג בין בתי ספר במרחק נסיעה של 40 דקות באזור מטווח, והם חוששים".
(צילום: מיקי שמידט)
לדבריה, "צריך לפתוח את שנת הלימודים - אבל צריך שיהיו תוכניות אסטרטגיות. איך מורה אמורה תוך 15 שניות לקחת 40 תלמידים למיגונית? פיקוד העורף אומר שצריך להיות 'מתחת לקו החלון' - מה זה יעזור להם?". בן דויד הדגישה כי "הבעיה העיקרית היא הנסיעה באזור מטווח. זו גם הבעיה של התלמידים אבל בעיקר של המורים, שחוששים להגיע למקום מטווח, החשש אמיתי".
לדבריה, "במשרד החינוך מנסים ומשתדלים לפתור את הבעיות, אבל איזו בעיה את יכולה לפתור כשהם מטווחים? רכבים או אוטובוסים ממוגנים לא יהיו, כי האחזקה יקרה, גם הנסיעה. לכן זה לא פתרון". היא ציינה כי לנוכח המצב, "יש כאלה שרוצים לקחת חל"ת. חלק מנסים למצוא פתרונות - וחלק פרשו. מחסור במורים קיים מזה שנים".
יש בתי ספר שנמצאים בצמוד לבסיסים צבאיים, המהווים מטרות של חיזבאללה.
"נכון. גם המורים מפחדים וגם התלמידים מפחדים, ובצדק. יש גם את הנושא של כיתות לא מוגנות. בנו להם בתי ספר, אבל הם לא מוגנים. יש מיגונית או מקלט ליד. איך מורה צריכה תוך 15 שניות לקחת את ארבעים התלמידים ולהכניס אותם לתוך המיגונית? אין אפשרות כזאת. מה שפיקוד העורף אומר - 'תהיו מתחת לקו החלון'. מה יעזור להם מתחת לקו החלון בפגיעה ישירה?".
אז מורים לא יכולים לדלג בין שני בתי ספר במרחק 40 דקות נסיעה. מצפים מהם להגיע אליהם באותו יום?
"כן. יש כאלה שבאותו יום, יש אחרים שצריכים להיות יום פה ויום שם. הבעיה היא, שוב, הנסיעה באזור מטווח, וזו הבעיה העיקרית".
ראינו הבוקר פגיעות ישירות במרכז הגולן, שם היישובים לא מפונים. אז מה, במשרד החינוך מנותקים?
"לא מנותקים. הם ניסו לפתור את הבעיות בצורה כזו או אחרת, למשל לבנות בתי ספר עורפיים. אבל זה לא מספיק כיתות, אז צריכים גם לתת פתרונות. מנסים ומשתדלים, יש מקומות שהם פתרו שם את הבעיות, אבל מה את יכולה לפתור כשהאזור מטווח?".
אין מיגון בכביש, אין מיגון בבית הספר, אולי לא צריך לפתוח את שנת הלימודים ב-1 בספטמבר?
"לא, אני לא חושבת. אני חושבת שכן (צריך לפתוח, א"ל), כי הילדים האלה חוו מספיק. עד שנתנו להם עוד איכשהו שפיות באי-שפיות שבה אנחנו נמצאים, שנת הלימודים צריכה להיפתח. מה שצריך לעשות במשרד החינוך, צריכות להיות תוכניות אסטרטגיות, צריכות להיות תוכניות לטווח קצר, ארוך, בעת מלחמה, בעת מגפה כמו שהיה בקורונה. אלו דברים שצריכים להיות. אם היו תוכניות, היו יודעים בדיוק מה היה צריך לעשות".
לקראת 1 בספטמבר, את רואה משהו שאפשר לעשות? או שמורים יצטרכו לסכן את החיים שלהם וגם התלמידים?
"אנחנו אומרים - בואו תמקמו את המורים בבית ספר אחד, שהם ידעו שזה בית הספר שלהם ושם יצטרכו ללמד. אבל יש גם חוסרים של מורים, אנחנו יודעים מה המצב, ואלה תלמידים שהם לימדו. יש גם הורים שעוברים עכשיו, למשל, שפינו את עצמם, הלכו לבתי מלון או שכרו דירות. עכשיו אמרו להם 'בואו תחזרו למקום קרוב'. הם לא יכולים, המחירים בשמיים, גם אין להם דירות. לכן אנחנו אומרים, תשאירו אותם איפה שהם נמצאים, גם הילדים שלהם נכנסו למסגרות".
בתוך כך, עדיין לא ברור האם שנת הלימודים תיפתח בבתי הספר התיכוניים - על רקע הודעת ארגון המורים העל-יסודיים כי אם לא ייחתם הסכם שכר יושבתו הלימודים. אתמול, צף איום נוסף שאיתו תיאלץ להתמודד מערכת החינוך: השבתת כפרי הנוער, שבהם לומדים למעלה מ-12 אלף תלמידים, בעקבות תביעות להעלאת השכר הנמוך של המדריכים. לדברי יו"ר הנהגת ההורים הארצית מירום שיף, אחרי רצף משברים של קורונה, מאבקי המורים, עיצומים, שביתות ומלחמה - המשך המאבק על גב התלמידים וחוסר הוודאות יפגעו בהם קשות ויחמירו את תופעת הנשירה הגלויה והסמויה.
