לקראת שבוע מכריע בכנסת: במשרד האוצר ממשיכים להתנגד לדרישתו של יו"ר יהדות התורה, שר השיכון יצחק גולדקנופף, במסגרתה הוא מתעקש לקבל תוספת של כחצי מיליארד שקלים לעולם התורה, מאחר שאין אפשרות לממן תוספת גבוהה כזו. אלא של-ynet נודע כי האוצר דן בכמה פתרונות יצירתיים כדי לרצות את גולדקנופף, ולאפשר את אישור תקציב המדינה בכנסת במועד המתוכנן של הקואליציה.
על פי ההצעה במשרד האוצר, הכסף לא יוקצב כעת - אלא יובטח מהכספים שיישארו בסוף השנה בתקציבי משרדי הממשלה. מדי שנה נותרים עודפים רבים, לעיתים מאות מיליוני שקלים, שהוקצבו למשרדי הממשלה ולא נוצלו על ידם עד סוף השנה. הכספים הללו מוחזרים לקופת המדינה, ועל פי הצעת האוצר - מהכספים הללו יוקצבו בהמשך השנה חצי מיליארד השקלים שדורש גולדקנופף.
אם ההצעה תהיה מקובלת על גולדקנופף, לא ייווצרו גירעונות נוספים - וכך לא יחול גידול בהוצאה הממשלתית ללא מימון. בסביבת שר האוצר בצלאל סמוטריץ', נזכיר, הבהירו בימים האחרונים כי דרישת החרדים לא יכולה להתקבל בתקציב הקרוב. "אין מאיפה לתת עוד שקל אחד, לאף אחד", אמרו.
בינתיים, גורם פוליטי אמר ל-ynet כי נראה שראש הממשלה בנימין נתניהו מחכה לרגע האחרון - וזה, כלשון הגורם, יתפוצץ לו בפרצוף. הגורם אמר כי אירוע התקציב לא מנוהל, ומעבר לבעיות עם יהדות התורה ועוצמה יהודית, ישנן גם לא מעט טענות מצד ראשי רשויות בליכוד. "עד כה נתניהו לא נכנס לזה באופן מסודר ומחכה לרגע האחרון. זה יתפוצץ לו בפרצוף", קבע הגורם.
באוצר כרגע לא מתכוונים לתת מענה לדרישות השר בן גביר, שמבקש לקבל עוד כספים למשרד הנגב והגליל שנמצא בידי השר יצחק וסרלאוף ממפלגתו. ב-ynet כבר דווח על המשבר העמוק בין בן גביר לסמוטריץ' בימים האחרונים, גם סביב התקציב. בפגישה עם ראש הממשלה נתניהו ביום רביעי אמר בן גביר כי הוא לא מצפה לתקציב נוסף - אלא להעברת תקציבים ממשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות של השרה אורית סטרוק מהציונות הדתית למשרד הנגב והגליל שתוקצב ב-450 מיליון שקל לשנתיים.
5 צפייה בגלריה
בסביבתו הבהירו כי דרישת החרדים לא יכולה להתקבל בתקציב הקרוב. שר האוצר סמוטריץ'
(צילום: אלכס קולומויסקי)
גורם בסביבת השר לביטחון לאומי אמר ל-ynet כי חברי המפלגה זועמים ועדיין לא קיבלו החלטה האם להצביע בעד או נגד התקציב. "ראשי הרשויות בנגב ובגליל מרגישים שדפקו אותם. שר הנגב והגליל תכנן תוכניות חשובות לצעירים ולפיתוח היישובים ובסוף בא שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ודואג רק לסיעה שלו, מעביר 1.3 מיליארד שקל לאורית סטרוק למשרד שלה. היו לו (לסמוטריץ' - ס"ח) ולאיתמר שיחות קשות. בבחירות הלכנו לקמפיין משותף. 14 מנדטים שקיבלנו זה הרבה מהנגב ומהגליל. אתה לא יכול לפגוע בהם. הפכת לשר כדי לדאוג לאנשים האלה, אי אפשר לדאוג רק למגזר".
גורמים בסביבת בן גביר אמרו עוד כי "נתניהו אמר שלא היה מודע לפערים התקציביים בין המשרדים ואמר שיבדוק את הנושא, אבל קשה לדעת מה יעשה. משרד האוצר טוען שהתקציב השמן של סטרוק זה הקופה הקטנה של בצלאל. איתמר לא שש להפיל ממשלה, אבל יידרש לקבל החלטות יחד עם הסיעה בהתאם למה שיקרה ביומיים הקרובים".
המבחן הגדול של הקואליציה
העברת התקציב נחשבת לאחד המבחנים הגדולים של הקואליציה. במחאה על אי ההסכמות איתה, עוצמה יהודית לא השתתפה בחלק מההצבעות ביום רביעי האחרון על הצעות חוק פרטיות שעלו לקריאה טרומית ובכך האופוזיציה הצליחה להעביר שתי הצעות חוק של חבריה. גם השר גולדקנופף מאיים שאם התקציב שהובטח לו לא יתווסף - הוא וחברי סיעתו יצביעו נגד התקציב.
בשבוע שעבר, נזכיר, אושר סופית בוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני, נוסח הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2023. לצד זאת, אושרה הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2024. כך גם חוק ההסדרים. התקציב בשנת 2023, לפי האישור, יעמוד על 484 מיליארד שקל, ובשנת 2024 על 514 מיליארד שקל.
על פי החוק, על הכנסת להעביר את התקציב לא יאוחר מ-60 יום לתחילת שנת הכספים, אך בשל הקרבה לבחירות הוארך התאריך האחרון ל-29.5. בקואליציה נערכו לכך שההצבעות יתקיימו כשבוע לפני התאריך האחרון, כך שאם יהיו עיכובים לא צפויים, הם עדיין יספיקו לעמוד ביעד.
חברי הקואליציה והאופוזיציה סיכמו על 35 שעות דיון לפני ההצבעות על התקציב וחוק ההסדרים. הדיונים יחלו ביום שני בשעה 09:00 בבוקר ויסתיימו ב-20:30 ביום שלישי. מי שיסכמו את הדיון יהיו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, ראש האופוזיציה יאיר לפיד ויו"ר ועדת הכספים משה גפני שידברו כל אחד 10 דקות. לאחר מכן יחלו ההצבעות על שבע הצעות החוק.
עוד סוכם כי האופוזיציה תוכל לבקש עד שלוש הצבעות שמיות ונדמה כי חברי האופוזיציה ינצלו את כל הזמן שניתן כדי לא להקל על הקואליציה להעביר את התקציב שלטענתם אין בו שום בשורה לאזרחים - לא למשבר הדיור, לא ליוקר המחייה ולא לבעיות נוספות. ההצבעה צפויה להסתיים ביום רביעי בשעות הבוקר, וייתכן כאמור שלקואליציה לא יהיה רוב. המשמעות לכך תהיה פיזור הכנסת ויציאה לעוד בחירות.
