ועדת השחרורים בכלא מעשיהו דנה הבוקר (יום ד') בבקשה לשחרור מוקדם מטעמי בריאות של וליד דקה, אחד מרוצחי החייל משה תמם ב-1984. דקה בן ה-62 חולה בסרטן, ומאושפז תחת אבטחה בבית החולים אסף הרופא בצריפין. לפי גורמים בשב"ס דקה, מחבל ערבי-ישראלי, נמצא במצב סופני - ורוצה למות קרוב לבני משפחתו מחוץ לכלא. בתום הדיון, שנמשך כמה שעות, הודיעה הוועדה כי החליטה לדחות את ההחלטה, בעקבות מחלוקת הנוגעת לעצם סמכותה לדון בבקשה.
הפרקליטות, נזכיר, התנגדה לעצם הדיון בוועדת שחרורים רגילה מכיוון שמדובר באסיר ביטחוני שהורשע ברצח חייל על רקע לאומני, ולדבריה לפי חוק המאבק בטרור אסיר שכזה לא יכול לעמוד בפני ועדת שחרורים רגילה - אלא בפני ועדה אחרת המכונה ועדת אסירי עולם. בדיון נשמעה עמדת הפרקליטות וגם עמדת בני משפחתו של הקורבן - וחברי הוועדה במעשיהו קבעו בסיומו כי ההחלטה אם הם אלו שידונו בבקשה או ועדת אסירי העולם תקבל בעוד שבוע. אם יחליטו לדון בעצמם בבקשה, ייתכן שהדיון בגוף הבקשה ייעשה גם הוא ביום רביעי בשבוע הבא.
חברי הוועדה ציינו כי הבקשה של דקה לשחרור מוקדם "נתמכת במסמכים רפואיים מטעם האסיר, וכן, בתעודה רפואית מ-15 במרץ אשר בה חיווה דעתו ד"ר דימיטרי קלוצקי, מנהל רפואי מר"ש (מחלקת הרפואה בשב"ס), כי לאסיר מחלה ממארת אשר מסכנת את חייו באופן ממשי ברמת סיכון גבוהה, ותוחלת חייו היא בת שנתיים. ועוד נאמר בתעודה שמצבו הקליני של האסיר מורכב ביותר, כך, שימיו קצרים ונשקפת סכנה ממשית לחייו".
בני משפחתו של תמם הגיעו הבוקר לכלא ברמלה למחות נגד עצם קיום הדיון בבקשת המחבל. "לשחרר רוצח נתעב של חייל רגע לפני הזמן שקצוב לו בעונש זה פרס לטרור. היום יש ממשלת ימין מלא-מלא וכל אחד מהם אומר שזה לא קשור אליו. למה אנחנו צריכים להילחם שהרוצח הנתעב של דוד שלי ירצה את עונשו על מלא-מלא?", אמרה ד"ר אורטל תמם, אחייניתו של משה תמם.
כרגע מתנהל דיון האם בסמכות הוועדה לדון בבקשה, אך החלטה עדיין לא התקבלה. "אני מצפה מחברי ועדת השחרורים לחשוב על הרגעים שבהם התעללו בדוד שלי עד שרצחו אותו בדם קר", אמרה ד"ר תמם. לצד המשפחה הגיעו למחות גם כ-20 בני ישיבת תיכונית מרמלה ומספר אזרחים. "המחבל שרצח את דוד שלי לא סופני, וגם אם היה סופני - ראוי שינשום את נשימותיו האחרונות בכלא", אמרה ד"ר תמם לאחר שנודע לה על הדיון.
הדיון נערך גם על רקע אזהרות הנשמעות מרצועת עזה, כשברקע כבר ההסלמה שפרצה החודש בעקבות מותו של האסיר שובת הרעב חאדר עדנאן, איש הג'יהאד האיסלאמי. אף שכעת מדובר באזרח ערבי-ישראלי ולא בפלסטיני, בחמאס הזהירו מ"פשע" של אי-שחרורו, ודובר ארגון הטרור עבד א-לטיף אל-קאנוע אמר אמש: "ההתעקשות של שירות בתי הסוהר הציוני להתעלם מסבלו של האסיר וליד דקה, הסובל מסרטן, ומהזנחתו הרפואית המסכנת את חייו, היא פשע והתנהגות גזענית בוטה של ממשלת הכיבוש. אנו קוראים לזכויות אדם ולמוסדות הומניטריים לפעולה דחופה כדי להגן על האסירים הגיבורים שלנו מפני הפרות הכיבוש הציוני, ולהפסיק את מדיניות הרשלנות הרפואית הנהוגה על ידי הכיבוש".
דקה בן ה-62, נזכיר, הואשם בחטיפת החייל משה תמם וברציחתו ונידון למאסר עולם. ב-2012 נשיא המדינה דאז שמעון פרס קצב את עונשו ל-37 שנים. בהמשך נגזרו עליו שנתיים נוספות לאחר שנתפס בכלא עם טלפון סלולרי שהבריח לו חבר הכנסת לשעבר מבל"ד באסל גטאס, כך שעונשו עומד על 39 שנים.
"כשהוא עינה ורצח בדם קר את דוד שלי, שהיה רק בן 19, הוא לא חשב על ההורים שלו או האחים שלו", אמרה ד"ר תמם. לדבריה, עורך דין ששמע במקרה באחד מאולמות בית המשפט שנקבע דיון בוועדת השחרורים העביר לה את המידע. "אם לא הוא, היינו שומעים על הדיון בוועדה רק בדיעבד. אף אחד מהשב"ס ומהפרקליטות לא עדכן אותנו, אז החלטתי להעלות פוסט חריף וזועם על המחדל", סיפרה.
אחרי שבשב"ס ובפרקליטות נחשפו לביקורת של ד"ר תמם, שוחחו נציגיהם עם בני משפחתו של החייל שנרצח והבהירו להם את ההליך. בשב"ס הדגישו כי הם אינם צד לבקשתו של דקה, שהוגשה באמצעות עורך דינו אביגדור פלדמן בהתאם לסעיף 7 לחוק שחרור על תנאי ממאסר. בני המשפחה מתנגדים נחרצות לכל הקלה בשחרור. "ברמה הבסיסית, הניסיון של כל מערכת אכיפת החוק לדון אותו שלא כאסיר ביטחוני אלא בוועדת שחרור רגילה זו יריקה לפרצוף שלנו", אמרה ד"ר תמם.
לדבריה, "החולה הסופני, איך שהוא יגיע לביתו בבאקה אל גרבייה, פתאום הוא יקבל חיים. הבנו שהוא לא סופני כפי שמנסים לצייר אותו". לפני כשנתיים שוחרר מכלא קציעות מעורב נוסף בחטיפה וברצח משה תמם, המחבל הערבי-ישראלי רושדי אבו-מוך. הוא ריצה 35 שנות מאסר במסגרת מאסר עולם קצוב. כשהשתחרר הוא התקבל בחגיגות בביתו בבאקה אל גרבייה, מה שעורר זעם בקרב בני משפחתו של תמם. "דקה והמחבל ששוחרר גרים 15 דקות מביתם של סבא וסבתא שלי", שיתפה ד"ר תמם.
אבו-מוך, יחד עם דקה וכמה שותפים, התגייס לארגון הטרור החזית העממית לשחרור פלסטין במטרה לחטוף חייל ישראלי ולהעבירו לסוריה. זאת, כדי להשתמש בו כקלף מיקוח עבור שחרור מחבלים. עם זאת, במהלך האירוע עצמו התקבלה החלטה על שינוי הפעולה, וחברי החוליה רצחו את תמם.
החטיפה התרחשה ב-6 באוגוסט 1984, אז יצא תמם מבסיסו לחופשה. לפי כתב האישום שהוגש בזמנו, חברי החוליה אספו אותו במחלף נתניה, חטפו אותו ואז רצחו אותו במטע זיתים ליד ג'נין. החיפושים אחר רוצחי החייל נמשכו יותר מחודש, אך בסופו של דבר הם נתפסו ונשפטו למאסר עולם. ב-2012 החליט כאמור הנשיא דאז פרס לקצוב את עונשם.
הביקורת של אחיינית החייל שנרצח לא מסתכמת בוועדת השחרורים, אלא מופנית כלפי ההתנהלות של גורמי אכיפת החוק לאורך כל שנות המאסר של המחבל, כולל ההחלטה לקצוב את עונשו. תמם הגדירה את קציבת העונש של דקה כ"פרס לרוצח מחבל", וסיפרה כי היא נעשתה "מאחורי הגב של ההורים והאחים של משה, שנודע להם רק לאחר מכן". לדבריה, דקה "הוא לא אסיר קטן - הוא המנהיג של האסירים הביטחוניים ומנהל את התמיכה בטרור מתוך הכלא. בכל שנות התנהלותו בכלא הוא חי לו בקייטנה. הוא כתב הצגה, הצליח להבריח זרע מחוץ לכלא על אף ההתראות שלנו, הבריח ספר שכתב והבריחו לו טלפונים לתוך הכלא".
השתתפו בהכנת הכתבה: גלעד מורג
פורסם לראשונה: 11:00, 24.05.23