חמישה חודשים לאחר החלטת הממשלה לגבש מתווה רב-שנתי לשיקום ופיתוח הצפון, הציג הפרויקטור אליעזר (צ'ייני) מרום את התוכנית שגיבש בפני בכירי משרד האוצר. אולם, בצל חשיפתו של נדב איל ב-ynet ו"ידיעות אחרונות" על התקדמות לקראת הסכם להפסקת המלחמה בצפון, יצאו צ'ייני וצוותו מאוכזבים מהפגישה, לאחר שהבינו כי אין בכוונת הממשלה להביא את התוכנית להצבעה כחלק מהתקציב לשנת 2025, וכי יתקיימו דיונים "עקרוניים" על היקף הכספים שיושקעו.
פגיעה ישירה של רקטה במעלות תרשיחא. תיעוד מהזירה
בהחלטה הקודמת, שהוגשה בחודש יוני, קבעה הממשלה כי התוכנית הרב-שנתית תובא לאישורה בתוך 90 יום - אך כעת מסתמן כי זו לא תעלה גם בחודשים הקרובים. ל-ynet נודע כי התוכנית לשיקום ופיתוח הצפון הייתה אמורה לעלות כבר ביום חמישי הקרוב, ב"ליל התקציב" לשנת 2025, אך זה לא יקרה. במקומה, תעלה החלטה על סכום שיוקצה לפי החלטתו של משרד האוצר, בלי קשר לתוכנית שגובשה בארבעת החודשים האחרונים על-פי צורכי הרשויות.
בין אנשי הצפון למשרד האוצר נרשמה גם מחלוקת עקרונית סביב סוגיית המענקים והתמריצים שיינתנו לתושבים כדי לעודד אותם לחזור הביתה, בדומה לאלו שניתנו לתושבי הדרום. על-פי הצעת המחליטים, שהוצגה לאוצר בהוראת הממשלה, עלות התוכנית עומדת על 31 מיליארד שקלים, שייפרסו לאורך השנים 2025 עד 2029.
בין עיקרי התוכנית, שנחשפים כעת לראשונה, מבקשים הפרויקטור וצוותו להציב שורה של צעדים לשיקום ופיתוח חבל הארץ הצפוני, ובראשם ההכרה במרחב כ"יעד עדיפות לאומית מיוחד". התוכנית מבקשת ליצור את התנאים הכלכליים והחברתיים להשבת התושבים המפונים ואף להגדיל את מספר התושבים בכ-50 אלף צעירים בתוך חמש שנים. בתוך שני עשורים, כך עולה מהתוכנית, הם מבקשים "ליצור את התנאים להכפלת האוכלוסייה".
פרט למסגרת התקציבית שתיקבע, התוכנית מעודדת החלטות מיידיות בנוגע לשיבת התושבים. בהתאם לכך פורטו תמריצים והטבות שיינתנו לחוזרים עד שלא תושלם העבודה על התוכנית הכוללת בהמשך. לעומת זאת, במשרד האוצר דורשים להמתין עם התמריצים, ובכן "למסמס" אותה ולהקטין את המשאבים עד לגיבוש תוכנית כוללת. בצפון מתנגדים, כאמור, ודורשים ליצור ודאות לתושבים בידיעה ש"המדינה רוצה בשובם הביתה" ומוכנה להשקיע את המשאבים הנדרשים לכך. התקציבים שהוגשו, אם יאושרו, ישמשו להשקעת כספים ישירות בתושבים, תיקון והשבחה של תשתיות ותכנון ויישום תוכנית לצמיחה בחינוך, בבריאות, בתעסוקה ובכלכלה.
על-פי הצעת ההחלטה, לגיבוש תוכנית השיקום המפורטת יוקמו צוותי עבודה. הם יגבשו את התנאים שיביאו למשיכת 100 חברות חדשות לגליל, יצירת כ-30 אלף משרות חדשות ברמת שכר דומה לזו בשאר חלקי המדינה, שיפור שירותי הבריאות וזמינותם, שיפור החינוך, מימוש ובניית כ-40 אלף יחידות דיור במרחב העירוני והכפרי, חיזור כלכלת הרשויות המקומיות ועוד.
התוכנית תבקש כי הממשלה תקבע מועד לחזרת תושבי הגליל (שתוכרז כאמור כ"יעד לאומי מרכזי"). המועד, שיהיה מוקדם ככל הניתן לבקשת התוכנית, ייקבע על-ידי הממשלה בהיוועצות עם ראשי הרשויות בקו העימות ועם הפרויקטור צ'ייני. התוכנית המגובשת תגדיר גם את התנאים לחזרת התושבים תוך הבטחת מיגון ומענה הגנה אזרחי, שיקום תשתיות ושירותים מוניציפליים. גם מערכת הרווחה תתוגבר.
עוד הוצע כי מעסיקים שישובו לצפון יקבלו פטור מלא מארנונה בשנת 2025, וכי תושבים שישובו יקבלו הנחה של 45%. את הפער ישלים משרד הפנים. בנוסף, המעסיקים בצפון יהיו זכאים להטבה של 20% משכר העובדים. הורים העובדים במשרד מלאה ולהם ילדים בגילי 3-0 יקבלו מענק עבודה מוגדל בסך 750 שקלים עבור כל ילד בגילים האלו. על-פי התוכנית תיקבע החלטה להרחיב את הנחות המס ליישובים בטווח 9-0 ק"מ מהגבול, אך גם נושא זה נתון במחלוקת.
בין השאר, הציע הצוות להגדיל את מספר הסטודנטים לרפואה בצפון ולתת תעדוף לבתי חולים בצפון בהשמת מתמחים. עם זאת, ההחלטה הממשלתית הרב-שנתית לא תכלול את הסכומים הנדרשים לשיקום תשתיות הרוסות ומיגון, ולפיה התקציבים שעברו בהחלטה הקודמת לסיוע חירום מיידי ולא נוצלו - כחצי מיליארד שקלים בקירוב - יועברו לשנת 2025, נוסף לתקציב החדש.
בלבנון מכחישים הפסקת אש, ובצפון כועסים: "לא חוזרים"
בחזית הצפונית הגיבו לאפשרות להפסקת המלחמה, ולטענה כי שליח הבית הלבן עמוס הוכשטיין עשוי להגיע לישראל וללבנון עוד לפני הבחירות בארה"ב, בניסיון להביא להסכמות סופיות. רשת "סקיי ניוז" בערבית דיווחה מפי מקור לבנוני כי "הוכשטיין לא יחזור ללבנון לפני הבחירות. ההפוגה, אם תושג, אין משמעותה הפרדת חזית לבנון מעזה. יו"ר הפרלמנט של לבנון וחיזבאללה מדברים כעת על הפוגה שעשויה לסלול את הדרך להפסקת אש. אין אמת בדיווח של 'ידיעות אחרונות' לגבי הצעת הסדר בלבנון".
ראשי רשויות בצפון: הסדר עם חיזבאללה? לא חוזרים
משה דוידוביץ: "לא מאמין באו"ם, מאמין בכוחות צה"ל"
(צילום: מיקי שמידט)
תושבי הצפון התייחסו גם הם לדיווח, וראש המושב מרגליות איתן דוידי אמר: "כל יישובי הגדר - ואני אדאג לזה - לא חוזרים. אף יישוב, אף חקלאי, אף אזרח לא חוזר אם הכפרים האלה (בדרום לבנון - י"ק) נשארים על הגדר. מדינת ישראל מתעסקת באיך להחזיר את התושבים במקום להחזיר את הביטחון - זו טעות חמורה".
לדבריו, "לא נצא למלחמה על כל דבר. לא נצא למלחמה עוד שנתיים-שלוש אם יבוא מחבל ויקים שם עמדה. אנחנו לא נותנים מועד ב', זה מכעיס אותי. בא לי לבכות. שנה היינו בחוץ, בשביל מה? בשביל לחזור למה שהיה? בשביל מה נהרגו חיילים?".
ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ הוסיף בריאיון ל-ynet: "הייתי בלבנון בשבוע שעבר, ראיתי את העבודה הסיזיפית שצה"ל מבצע. היום בבוקר כטב"ם חדר לקו העימות, לנהריה. כך היה גם אתמול ושלשום. איך אפשר לסגור את הסיפור הזה? לא מאמין באו"ם, אלא בכוחות צה"ל. צריכה להיות שליטה של שנה-שנתיים של צה"ל בלבנון".
גם ראש העיר קריית שמונה אביחי שטרן התנגד לחזרה לצפון, וקרא לתושבי עירו לא לחזור. "לא יקנו אותנו בכסף. אל תחזרו עד שנגיד לכם לחזור, לא דקה אחת לפני", אמר. הוא ביקש מהתושבים להיות מאוחדים - ולא להתפתות לחזור בשביל כסף, "שייגמר מהר".
השתתפו בהכנת הכתבה: ליאור בן ארי ושרון כידון
