אחרי לא מעט עיכובים, אסדת כריש מגיעה לישראל - ומעוררת את חמתם של הלבנונים. הסיבה לכך נעוצה בסכסוך על הגבול הימי הכלכלי בין ישראל ללבנון, אזור עם פוטנציאל למציאת מאגרי גז שעשויים לשפר דרמטית את מצבה הכלכלי הרעוע של ארץ הארזים. נשיא לבנון מישל עאון שוחח הבוקר (שני) עם ראש ממשלת לבנון נג'יב מיקאתי, על הצעדים שעל לבנון לנקוט כדי להתמודד עם "הניסיונות של האויב הישראלי ליצור מתיחות במצב בגבול הימי הדרומי", כך נמסר בהודעה מטעם לשכתו של מיקאתי.
עוד נמסר כי השניים החליטו לפנות למתווך האמריקני בעניין שרטוט הגבול הימי, עמוס הוכשטיין, על מנת שזה יגיע לביירות להשלים את המשא ומתן בהקדם האפשרי ולמנוע בכך הסלמה שתפגע ביציבות באזור. עוד סיכמו שני הבכירים הלבנונים על כך שיקיימו שיחות עם גורמים בינלאומיים בניסיון להבהיר את העמדה של מדינתם ודבקותה בזכותה על משאבי הטבע, כשמבחינתם כל הפקת גז במקום זה תהווה "פרובוקציה ופעילות עוינת" ותעכב את המשא ומתן בתיווך ארה"ב והאו"ם להסדיר את הגבול הימי".
נעים קאסם, סגנו של מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה, אמר הערב לסוכנות הידיעות רויטרס כי חיזבאללה מוכן לנקוט צעדים, כולל כאלה הדורשים שימוש בכוח, נגד חיפושי הגז שמבצעת ישראל במרחב הימי הנתון תחת מחלוקת. הוא הוסיף כי הארגון יפעל, "לא משנה מה יהיו התגובות", וגם אם המצב עלול להידרדר לעימות נרחב. עם זאת, קאסם סייג את דבריו ואמר כי צעד כזה ייצא לפועל רק כשממשלת לבנון תאמץ מדיניות ברורה סביב הסוגייה, מה שנוכח הנסיבות הנוכחיות כנראה שלא יקרה בזמן הקרוב.
ממשלת לבנון הנוכחית, נזכיר, היא ממשלת מעבר שמכהנת מכוח ההמשכיות עד שתורכב אחת חדשה ותזכה לאמון של רוב מקרב 128 חברי הפרלמנט הלבנוני שנבחרו עד לא מכבר.
סגנו של נסראללה הוסיף בשיחה עם רויטרס כי "כאשר המדינה הלבנונית תגיד שהישראלים תוקפים את המים והנפט שלנו, אנחנו נהיה מוכנים לבצע את החלק שלנו בהיבטי הלחץ, ההרתעה ושימוש באמצעים המתאימים, כולל בכוח. הסוגייה דורשת הכרעה מצד המדינה הלבנונית וחיזבאללה דוחק בממשלה להזדרז ולהציב דד-ליין לעצמה".
במטרה להגן על האסדה, בשבוע שעבר אישרה ועדת הכלכלה אזור אסור לשיט במרחק של כ-500 מטר משוליה החיצוניים של האסדה, וברדיוס של 1,500 מטרים סביב מיקום האסדה. בישראל מתכוונים להפיק גז ממאגר כריש - שמבחינת ישראל לא נמצא בשטח שבמחלוקת - כבר השנה, למורת רוחם של הלבנונים.
"מדובר בהרבה מיליארדים, והטענות של לבנון לא רלוונטיות"
ד"ר (עו"ד) בני שפנייר, מהמרכז למחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית באוניברסיטת חיפה, הסביר הבוקר לאולפן ynet כי יש פה קודם כל ויכוח גאוגרפי קלאסי בין מדינות לגבי מיקום הגבול. "הוויכוח על הגבול בין לבנון לישראל ארוך שנים. ב-12 השנים האחרונות מנסים איכשהו לפתור את הסכסוך הזה", הסביר שפנייר.
הוא הסביר לגביי מאגר כריש כי קו הגבול שמשורטט על ידי ישראל ולבנון, הוא לא אותו קו גבול. "לבנון משרטטת גבול קצת יותר דרומי, ישראל קצת יותר צפוני, נוצר מראש הנקרה איזה משולש של בערך 860 קמ"ר. ב-12 השנים האחרונות, ארבעה מתווכים אמריקנים ניסו ליישב את הסכסוך הזה ולא הצליחו".
"היה נדמה שאנחנו מגיעים לפתרון באוקטובר 2020, אז התכנסו בנקורה הישראלים והלבנונים ולפחות לדעת הישראלים הכוונה הייתה לסגור את העניין ולחתום על הסכם לתיחום הגבול הימי. אלא שהלבנונים הגיעו עם הפתעה גדולה מאוד: מפה חדשה לחלוטין, שהורידה את הגבול שהם הציגו עד אז עוד הרבה דרומה".
במפה שמפיץ משרד האנרגיה משורטט גם הקו הרשמי הדרומי של לבנון כפי שהוגש לאו"ם, וכריש נמצא במים הכלכליים של ישראל אפילו לפי לבנון. אז הם נסוגו גם מהמפות שהם הגישו לאו"ם?
"אכן כן, הם נסוגו, הם עוד לא עדכנו את זה רשמית אבל באוקטובר 2020 הם הציגו מפה חדשה שהקו שלה עובר דרומית לקו הרשמי שהם הציגו עד אז ומאז, למעשה הם רצו שמאגר כריש יהיה במחלוקת. למעשה קו הגבול החדש שלהם עובר במרכז מאגר כריש. העמדה הזאת כמובן לא מקובלת על ישראל, היא גם לא מקובלת על שאר הנוגעים ונושאים בעניין, ולמעשה היחידים שחושבים כך הם הלבנונים.
"הלבנונים בסה"כ במצב בעייתי, לישראל יש תגליות טובות כמו לוויתן, כריש, תנין, תמר - שמפיקים הרבה מאוד גז. הלבנונים פחות מצליחים, בביירות עד היום הם ניסו ולא הצליחו, והם לוטשים עין למאגר הזה".
המומחה גם הסביר כי פוטנציאל הגז בכריש שווה כסף - והרבה. "מדובר בהרבה מיליארדים, כריש הוא תוספת משמעותית לשוק האנרגיה של מדינת ישראל, והטענות של לבנון הן לא רלוונטיות".