הדיון בוועדה לביטחון לאומי, היום
(צילום: ערוץ כנסת)
הפשיעה החקלאית - כתבות נוספות:
הוועדה דנה בהצעה לדיון מהיר בנושא "התנכלות חברי כנופיה מהכפר הבדואי שבגליל העליון הטוענים לבעלות על אדמות המדינה בשטח פארק הירדן". את הבקשה לדיון הובילו חברי הכנסת מתן כהנא (המחנה הממלכתי), משה סולומון (הציונות הדתית), אריאל קלנר (הליכוד) ומשה טור פז (יש עתיד).
"חטפנו עשרות נזקים והגשנו אין ספור תלונות בגלל ירי עלינו, שריפה של חצי משטחי המרעה, איומים, השחתת גדרות ואיומים על פקחי הסיירת הירוקה ורט"ג", הציג הלל בן זכריה את המציאות עמה הוא מתמודד בשנה האחרונה בשטחי המרעה שעליהם הוא אמון בחוות "חלב ודבש" הסמוכה לפארק הירדן.
"לצערנו, טרם נחת פטיש הברזל על ראש העבריינים הללו וגופי האכיפה לא מצליחים להתמודד עם הבעיה", ציין בן זכריה, ושיתף כיצד מול אוזלת ידם של הרשויות הוא מוצא את עצמו לא אחת נחקר ונענש כעבריין בעצמו, כפי שאירע לאחרונה כשתפס עבריינים שפלשו לשטחו. לדבריו, הוא מצא את עצמו מורחק מהאדמות שלו למשך חודש והוטל עליו מעצר בית לשתי יממות. המשטרה אף ביקשה להחרים את נשקו, האמצעי היחיד שיכול להגן על חייו מול הפורעים.
6 צפייה בגלריה
"העבריינים יודעים שהמשילות לא חזקה". הממונה על השטחים הפתוחים בצפון ברשות מקרקעי ישראל
(צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)
ניסה לפלוש לחווה בגולן, נעצר ושוחרר - ובעלי החווה עוכב לחקירה
כקילומטר של גדר מרעה בחוות בקר בגולן הושחת בעקבות אי הסכמה על קרקעות
"קורה דבר הזוי והפוך, שבגלל הניסיון שלנו להתמודד מול הפולשים והכנופיה, אני מואשם ומורחק מהשטח שחכרנו בדין ואילו הפולש עצמו נמצא בשטח ומקבל חותמת שמעשיו תקינים ממדינת ישראל למרות שהוא עובר על החוק". הוא סיפר לוועדה כי אדמות המדינה שעליהן הוא שומר ועדר הבקר שהוא רועה בהן משתרעים על פני 7,000 דונם שסובבים את פארק הירדן. זאת לאחר עשרות שנים שהשטחים האלו היו מופקרים לחמולת עבריינים מהכפר טובא זנגריה שחילקו את השטח ביניהם.
רפ"ק אלכס זורבל מתחנת משטרת גולן טען בתגובה כי המשטרה הייתה מחויבת לפעול לאור תלונותיו מנגד של הפולש לשטחי המרעה, מאחר שהיא רואה בעבריין המוכר לה היטב ובאדם ששומר על אדמות מדינה כשווים בתלונותיהם. "כל אזרח שווה וכל התלונות ההדדיות מטופלות", טען נציג המשטרה.
נזק שנגרם למטע סמוך לכינרת
6 צפייה בגלריה
"אני לא בטוח כמה זמן החקלאים עוד יחזיקו מעמד". יו"ר הוועדה ח"כ פוגל
(צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת)
ערן ליבנה, הממונה על השטחים הפתוחים בצפון ברשות מקרקעי ישראל, הסביר בדיון כי שטחי המרעה בפארק הירדן סבלו במשך עשורים מפשיטות ומנסיונות של עבריינים להשתלט עליהם, עד שהוחכרו לבן זכריה. הוא הודה, כמו שאר נציגי הרשויות בדיון, כי אין להם שיניים ויכולת לפעול באמת כדי להיאבק בתופעה.
"אנחנו במציאות בה לצערי הרבה מהעבריינים יודעים שהמשילות לא חזקה, ואני אומר את זה בעדינות", אמר ליבנה. "רשויות האכיפה במדינת ישראל חסרות שיניים כמעט לחלוטין בסוגיות של פלישה לאדמות מרעה. עדר פולש זה לא נחשב פלישה בחוק ואין הרבה מה לעשות עם זה. אין לי כלים חוקיים להתמודד עם זה ואין בחוק היום קנסות מנהליים. אין היום גם סימון על בקר ויכולת לשייך אותו לחקלאי".
ליבנה סיפר גם על התנהלות בתי המשפט כשמנסים לאכוף ולהרחיק עבריינים: "במשך שנתיים אנחנו תופסים פרות של פולש ומשחררים אותן. העבריין מגיע לבית המשפט וכשהוא אומר שהפרות לא שלו, בית המשפט מורה לשחרר אותן והוא נוסע איתן לשטח שאליו הוא פולש ומשחרר אותן שם שוב".
תיעוד: חשוד עם גרזן פלש לחווה בגליל
עו"ד רועי הראל, היועץ המשפטי של המשרד לביטחון לאומי, הודה בדיון כי "לצערנו אנחנו צעד אחורה אחרי העבריינים, כמו בנושא סחיטה ואיומים, לא רק בחקלאות". הוא הסביר כי "אנחנו מקדמים סל כלים להתמודדות עם התופעות הללו. אנחנו פועלים בעניין חוק העונשין וקנסות מנהליים ומקווים לסיים כבר במושב הזה".
סנ"צ גוזלן אלי, קצין אח"מ במשמר הגבול, הוסיף כי שינוי החקיקה בנושא הפלישה ומתן קנסות מנהליים נמצאים בישורת האחרונה ויש להאיץ את התהליך שנמשך זה חמש שנים. "חייבת להיות רגולציה של שטחי המרעה והסדרת השטחים, פיקוח על מכסות הבקר והגדלת מתחם הענישה", אמר.
בדיון שפתח את יום הוועדות בכנסת אמר יו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל (עוצמה יהודית), כי לאחרונה סוגיית סכסוכי קרקעות של שטחי מרעה עולה בעוצמה רבה. הוא ציין כי הנושא חייב להיפתר מאחר ש"אני לא בטוח מה אורך הנשימה של אותם חקלאים ועד כמה הם יחזיקו מעמד. חייבים להגיע לחקיקה ולתת כוח לאכיפה, אחרת לא רק נאבד את הקרקע - אלא גם את אלו שיושבים עליה".
תיעוד: פגיעה בשטחי המרעה של קיבוץ מורן
(צילום: השומר החדש)
ח"כ מתן כהנא, מיוזמי הדיון, קרא לממשלה ולשרים למנות פרויקטור שיתכלל את כל ההיבטים השונים למאבק בפשיעה באדמות המרעה ויציב יעדים באכיפה, חקיקה, ענישה ועוד. "האנשים הללו שומרים על אדמות מדינה", הוא אמר. "לא צריך להתבייש כשמדברים על ערכי התיישבות, ציונות וייהוד הגליל. מדובר בזוג שקיבל אדמות מהמדינה לשמירה וחווה אלימות קשה ופרוטקשן הגובלים בסכנת חיים".
ח"כ משה טור פז הוסיף כי סוגיית הטרור החקלאי פוגשת הרבה מאד מהחקלאים בצפון ובדרום כשחוסר הביטחון זועק לשמיים. "אני מצפה ממשטרת ישראל לנקוט בצעדים יותר משמעותיים ומאיתנו לתת כלים חוקיים להתמודד עם התופעות הללו. שידעו שיש דין ויש דיין", אמר.
לדברי ח"כ משה סלומון, החזרת הצדק לחקלאים ויצירת המשילות צריכה להתבצע בשלושה מישורים: "חקיקה משמעותית, שליחות ציונית בהגעה להתיישב באזורים הללו והסברה משמעותית כדי שהמנהיגות המקומית תדע למנוע את התופעות הללו".
פורסם לראשונה: 22:58, 19.06.23
