צעקות, איומים, הטרדות וביקורים בהפתעה: כך פועלים סוקרי הלמ"ס
מאז שורת הפרסומים ב-ynet על השיטות השנויות במחלוקת שבהן פועלת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), לטובת איסוף נתונים אישיים מאזרחים כפי שמאפשר לה החוק, עוד ועוד עדויות חדשות הגיעו לידינו – והן מתארות באופן מטריד את דפוסי הפעולה של הלמ"ס, אשר פוגעים פגיעה קשה בזכויות הפרט. בין היתר, קשישה בת 84 סיפרה כי עד היום היא בטראומה מהחוויה הקשה שפגעה בפרטיותה, ואזרח אחר העיד כיצד אחד מסוקרי הלמ"ס "התפרץ" לביתו ללא רשות.
במקביל, בעקבות התחקירים שפורסמו ב-ynet נשמעות כעת קריאות בכנסת לחקירת התנהלות סוקרי הלמ"ס. יו"ר ועדת החוקה, ח"כ גלעד קריב (העבודה), אמר כי "ממצאי התחקיר מחייבים בדיקה. פעילותה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חשובה מאוד, אך מן הראוי שפעילותה אל מול האזרחיות והאזרחים תתבסס על תמריצים חיוביים והסברה, ולא על סנקציות פליליות. ראוי שראש הלשכה יפרסם נהלים ברורים להתנהלות הסוקרים ויוודא את קיומם הקפדני. הדבר הנכון במיוחד ביחס לאזרחים ותיקים, ולאזרחים עם מוגבלויות".
7 צפייה בגלריה
משרדי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בירושלים. בכנסת קוראים לשינוי ההתנהלות
(צילום: אלי מנדלבאום)
7 צפייה בגלריה
יו"ר ועדת החוקה, גלעד קריב. "להתבסס על תמריצים, לא על סנקציות"
(צילום: דוברות הכנסת, נועם מושקוביץ)
החוק, נזכיר, מחייב את אזרחי ישראל לשתף פעולה עם הלמ"ס, ומעניק ללשכה סמכות לחייב את הציבור למסור לה מידע הנחוץ לביצוע הפעולות הסטטיסטיות שהיא עורכת. אדם פרטי שמסרב למסור את המידע הנדרש עובר עבירה פלילית שהעונש בגינה הוא קנס בסך 500 שקלים. עד לתיקון הפקודה בנושא ב-2017, העונש על סירוב למסירת מידע היה מאסר למשך שלושה חודשים.
בין אלו שמתארים את התנהלות השנויה במחלוקת של סוקרי הלמ"ס נמנית בתיה, אלמנה בת 84 שמתגוררת לבדה, ומספרת כי נקלעה למסכת הטרדות מצד אחד מהם – שביום בהיר אחד השנה התדפק על דלתה ללא תיאום מראש, וביקש שתענה על סקר ארוך. "פתחתי את הדלת אחרי ששמעתי דפיקות. עמד שם מישהו שאמר לי שהוא סוקר", סיפרה. "הוא הביא לי מחברת גדולה והתחיל לשאול אותי שאלות. לא הבנתי על מה הוא מדבר, ואמרתי לסוקר שאני בת 84 ושזה לא בשבילי להגיד כמה אני משתכרת וכמה אני מוציאה. לא בגיל הזה. הוא הלך והגיע פעם נוספת. לא עזרו ההסברים שלי. בפעם השלישית שהוא הגיע אמרתי שזה לא אפשרי – והוא איים שזו עבירה פלילית. פחדתי ממש. עבירה פלילית נגד אישה בת 84? נלחצתי כל כך. אני טיפוס חרדתי".
לדבריה, "עד היום אני בטראומה מהסיפור הזה ומרגישה שהמצב הבריאותי והנפשי שלי הידרדר בעקבות אותו מקרה". היא הוסיפה: "הסוקר אמר לי 'אנחנו נתבע אותך'. זה נורא לאיים בהליך פלילי על אנשים בגילים כאלה או בכלל. אולי שייקחו אנשים שמוכנים לענות להם תמורת תשלום כלשהו. אבל לא ככה. זו לא דרך לדפוק לבן אדם על הדלת ולאיים עליו בעבירה פלילית. זו הדרך הכי איומה וזה יוצר אנטגוניזם".
7 צפייה בגלריה
משרדי הלמ"ס. בלשכה טוענים: "עורכים 300 אלף ראיונות בשנה, יש מעידות בלתי נמנעות"
(צילום: אלי מנדלבאום)
לאה ובן זוגה עלו אף הם במדגם של הלמ"ס והופתעו לגלות סוקרת מטעם הלשכה בפתח ביתם לפני מספר חודשים, גם הם ללא תיאום מראש. "דפקה בדלת גברת שהציגה את עצמה כסוקרת של הלמ"ס", מספרת לאה, "בעלי היה באמצע עבודה. הוא אמר לה שהוא לא מכיר אותה ושתשלח מכתב רשמי. היא אמרה שאנחנו מחויבים על פי חוק אבל הוא אמר לה שהוא לא יודע מי היא והוא לא מוכן לשתף פעולה. היא התקשרה אליי ואמרתי לה שאשמח לשתף פעולה אבל נחכה למכתב רשמי".
"מנפנפים בחוק כל הזמן, כמו שוט מעל הראש"
לדברי לאה, הסוקרת יצרה איתה קשר באמצעות אפליקציית ווטסאפ וביקשה שתשלח את פירוט ההוצאות השוטפות שלה, שמונה ימים אחורה. "אמרתי לה שאני לא מעבירה שום דבר בווטסאפ ואני לא מכירה אותה ואני לא מוכנה להעביר את הפרטים שלי. היא התעקשה ונדנדה לי כל יום בהודעות. הגעתי איכשהו למנהל שלה ואמרתי לו שאנשים רציניים שרוצים לשתף פעולה – לא יעשו את זה אם הם לא מתנהגים בצורה רצינית.
"אנחנו מבינים את הערך של הסקר אבל השאלות הן שאלות חודרניות שאני מבינה שיש להן ערך סטטיסטי, אבל בסופו של יום אני לא אשיב לשאלות שנוגעות לבן אדם אחר, גם אם הוא בעלי", הוסיפה. "גם אין יכולת להתנגד. הם מנפנפים בחוק כל הזמן. הם צריכים להזדהות בצורה מסודרת כי הפרטים שנדרשים לשתף הם מאוד חודרניים שקשורים להוצאות, לתלושי שכר ולאופן התשלום. הרגשתי מאוד לא בנוח עם החשיפות-יתר".
לדבריה, "הנפנוף בחוק הוא לא הוגן כדי לאסוף נתונים. תנו מוטיבציה לאנשים לענות לסקר שלכם כדי שהם יסכימו לענות. למה צריך את השוט הזה מעל הראש. יש מקום לייצר שקיפות יותר גבוהה גם מבחינת זה שנדע שהסוקרת היא אכן שייכת ללמ"ס. מבחינת השקיפות מול האזרח זה לא הדדי. אף אחד לא יודע מה נעשה בדיוק עם הנתונים והאם מעבירים אותם הלאה. האם זה קשור למדיניות הגרעין של מדינת ישראל או להורדת מחירים. מה בסוף זה משרת?".
דן פוזננסקי (35) מאשדוד, שמשפחתו עלתה גם כן במדגם של הלמ"ס, מתאר אף הוא את החוויה הקשה שעבר לדבריו מול אחד הסוקרים: "לפני כשבועיים בשעות ערב המאוחרות נכנס לדירתי בלי רשות גבר שטען שהוא סוקר של הלמ"ס. הוא התיישב בשולחן בסלון בלי רשות כאילו זה איזו חקירה משטרתית והוא גם היה בלי מסכה. רק אני ואמא שלי היינו הבית ואמא שלי לא הרגישה טוב והייתה חצי לבושה, היא רק הספיקה לשים חלוק בשביל לראות מי היה בדלת – אבל הסוקר פשוט נכנס הביתה. היא הסבירה לו שהיא לא יכולה היום כי היא לא מרגישה טוב, אבל הוא בתגובה אמר שהוא לא יכול ביום אחר.
"שאלתי אותו מי הוא. לא הבנתי מה קורה", מתאר פוזננסקי. "הוא אמר 'מה, לא קבלתם מכתב?'. אמרתי לו שלא קיבלנו וגם אם כן, מכתב זה עדיין לא צו מבית משפט שנותן לו להתפרץ לבית. הסברתי לו שאמא לא מבינה כל כך עברית וצריכה מתרגם, אבל הוא התעלם מהבקשה שלי כמו חוצפן. היא הרגישה מאוד לא בנוח ולא הבינה את הסיטואציה. היא חשבה שהוא שוטר בכלל כי הוא דיבר כאילו זה הבית שלו ושהוא יכול לעשות מה שהוא רוצה. זה הרגיש כמו חקירה. ביקשתי ממנו גם לעשות את זה ביום אחר ולא עכשיו וגם מזה הוא התעלם. הוא אמר 'אבל אני כבר פה, מי ישלם לי נסיעה מירושלים?'. התחיל לאיים עליי שזה עבירה פלילית וקנס של 500 ש"ח".
לדבריו, אימו נשאלה שאלות חודרניות ופרטיות מבלי לקבל הסבר מדוע הן חשובות ומה ייעשה עם המידע: "במהלך הסקר הוא נתן ביקורת על שאלות שלפי הערכתו לא היו במקום. שאל שאלות לא במקום ולא קשורות כמו מי האבא של אחותי ולמה הוא לא גר פה ועוד כל מיני שאלות הזויות. אני ואמי מרגישים שנפגענו קשה ואנחנו לא מרגישים בטוחים. אני אישית מרגיש שחוקי יסוד שלי נפגעו כתוצאה מהסקר הזה. היום יש הרבה דרכים לעשות סקרים דרך האינטרנט או דרך הטלפון, ולא ככה. גם אני לא מבין איך בתקופה שאנשים חולים בקורונה אנשים ככה מסתובבים, מגיעים לבתים ועושים סקרים".
לאחר שחשד בסוקר, התקשר פוזננסקי למוקד של הלמ"ס, אך לדבריו לא היה שם מענה והסוקר הפחיד אותו שאם לא יענו על הסקר, הוא יקבל כאמור קנס ותירשם לו עבירה פלילית. "מה פתאום על סקר יש עבירה פלילית? יש חוק יסוד של הגנת הפרטיות. כשכן הצלחתי להגיע לנציגה במוקד של הלמ"ס, היא אמרה שהסקר זה מעל חוק יסוד".
פוזננסקי דורש לבטל את החוק שמחייב אזרחים לענות לשאלותיהם של סוקרי הלמ"ס. "צריך להעיף את החוק הזה כי יש הרבה דרכים לעשות סקרים", הוא אומר, "כשמישהו מגיע ככה ומתפרץ לבית, אנשים משקרים רק כדי שיעוף מהבית. לא רוצה לדעת מה היה קורה אם לא הייתי בבית ואמא שלי הייתה צריכה להתמודד עם זה לבד. פשוט הזוי".
יש עוד שיטות לסקור: "להתקדם למאה ה-21"
בניגוד לקודמיה, גולדי תמם (49) ממודיעין טוענת כי החוויה שלה מול סוקרת של הלמ"ס הייתה דווקא טובה. "כשהסוקרת פנתה אליי לפני כמה חודשים זה היה בתקופת הקורונה ולא נפגשנו בבית. היא ביקשה שאאסוף קבלות. אספתי, פגשתי אותה ברחוב ונתתי לה ואז היא גם שאלה אותי שאלות במשך כשעה", סיפרה.
7 צפייה בגלריה
גולדי תמם. אצלה החוויה הייתה דווקא טובה, אבל התחושה עדיין לא נעימה: "לא הייתה לי ברירה"
למרות החוויה הטובה שעברה תמם מול הסוקרת, היא אומרת כי תחושתה הייתה עדיין לא נעימה. "הרגשתי שאני חלק מאיסוף נתונים לסטטיסטיקה", אומרת תמם, "לי הייתה חוויה טובה. נכון שהריאיון האישי היה ארוך וכבד אבל הם שלחו לי מכתב מראש וידעתי שאני חייבת להשתתף. כן הייתה ההרגשה שאני חייבת לקחת חלק בזה והרגשתי שאין לי ברירה, וזו הייתה תחושה לא לגמרי נעימה שאני חייבת למסור פרטים אישיים – אבל זה לא היה מלווה בהרבה טרטור. התחושה כשהיא דיברה איתי הייתה שצריך לעשות את הדברים בדיוק כפי שהם רוצים – כי אחרת אני צפויה לקנס".
העדויות הללו על התנהלות סוקרי הלמ"ס מעוררות כאמור קריאות בכנסת לשינוי התנהלותם, וח"כ קריב שצוטט בפתח הידיעה אינו היחיד. ח"כ ענבר בזק (יש עתיד), מסרה: "אין ספק שעבודת הלמ"ס חשובה מאוד ושיש בה תועלת גדולה לכלל האוכלוסייה. עם זאת, הגיע הזמן להתקדם למאה ה-21. לא ייתכן שאנשים יופתעו בבתיהם על ידי הסוקרים. יש לכל הפחות לתאם מראש מועד נוח לביצוע הסקר ולתאם עם הנסקרים את האופן שבו נוח להם להתראיין: פנים אל פנים, טלפונית או בזום".
ח"כ בזק הוסיפה כי "ניתן לצמצם משמעותית את היקף השאלות על ידי השלמה ראשונית של כמה שיותר מידע דרך מאגרי מידע ממשלתיים, שיש ללמ"ס גישה אליהם כבר היום. לבסוף, למרות שהשתתפות בסקרי הלמ"ס היא חובה על פי חוק, מן הראוי לתגמל את הנסקרים על זמנם".
מהלמ"ס נמסר בתגובה: "הלמ"ס התייחסה לטענות דומות בטור של הסטטיסטיקן הלאומי, שבו הבהיר בין השאר כי בלמ"ס 'לא עוקבים, לא מטרידים ולא מפרים פרטיות'. צר לנו על המשך הכתבות בנושא זה שמכתימות את עבודתנו ופוגעות בהיענותם החיובית של אזרחי ישראל להשתתפות בסקרי הלמ"ס, ובעבודתם הראויה לציון והערכה של יותר מ-400 סוקרים, בביצוע של יותר מ-60 סקרים מדי שנה.
"בהיקף עבודה כזה נרחב של כ-300,000 ראיונות של אזרחים או נציגי עסקים מדי שנה, תקלות או מעידות כאלו או אחרות הן בלתי נמנעות, אך מדובר במקרים חריגים שאינם מעידים על הכלל. ביצוע סקרים הוא ביסוד עבודתנו, והיענותם של האזרחים שנדגמו להשתתף בהם חיונית לאיכות האומדנים שאנו מחשבים ומפרסמים. לא ברור לנו מדוע ynet מוצא לנכון להמשיך בכתבות מוטות ומטעות אלו, תוך עיוות המציאות וניסיון לייצר כותרות".
