ועדת האתיקה של הכנסת החליטה הערב (יום ד') להרחיק את ח"כ עופר כסיף (חד"ש) מהכנסת ל-45 יום ולשלול את שכרו לשבועיים. זאת, בשל התבטאויותיו נגד ישראל בזמן מלחמה. כסיף לא יוכל להשתתף בדיוני המליאה והוועדות וכניסתו למליאה תתאפשר רק לצורך הצבעה.
1 צפייה בגלריה
עופר כסיף במליאה
עופר כסיף במליאה
400 קובלנות בשבוע האחרון. כסיף במליאה
(צילום: שלו שלום)
ההחלטה התקבלה בוועדת האתיקה בשל התבטאויותיו של כסיף בין היתר בתקשורת זרה, באופן המקשר בין עולמות התוכן של השואה למדיניות הממשלה בעת מלחמה. ב-9 באוקטובר אמר כסיף בריאיון לתקשורת אמריקנית כי "ישראל רצתה באלימות הזו", הוא גם יצא נגד הפעילות של ישראל ברצועת עזה ואמר כי "על כל אוהבי השלום לאחד כוחות ולהגיד לישראל לסיים את הכיבוש כעת".
בראיון נוסף, לפני שלושה ימים, קשר כסיף בין מדיניות הממשלה המנחה את הלחימה לבין תוכנית שפרסם השר בצלאל סמוטריץ' ב-2017, וכינה אותה כ"פתרון הסופי" של בעיית הפלסטינים. בעקבות דבריו, בשבוע האחרון התקבלו כ-400 קובלנות נגד כסיף, של אזרחים ושל חברי הכנסת אלמוג כהן וניסים ואטורי.
בהחלטת הוועדה נכתב כי "כל מי ששומע את דבריו מקבל את הרושם המלא המחבר בין הביטוי 'הפתרון הסופי' לבין מדיניותה של ישראל. התייחסות זו ביחס לטבח הנורא שביצע חמאס באזרחי מדינת ישראל, לדעת חברי הוועדה, מחרידה במיוחד. שימוש בביטוי נורא ואכזרי זה המתכתב עם השואה כנגד מדינת ישראל בריאיון פומבי לתקשורת זרה אינו הולם את מעמדו של חבר הכנסת ופוגע באופן קשה בכבודה של הכנסת ובאמון הציבור בכנסת". עוד נכתב כי "הוועדה מביעה סלידה עמוקה מהתבטאויותיו, הבאות לאחר שתי החלטות ועדה בעניינו בנושא שימוש במונחים מעולם התוכן של השואה".
בנוסף, ועדת האתיקה בראשות ח"כ ינון אזולאי קיבלה החלטה עקרונית שעניינה החובה של חברי הכנסת להתבטא בזהירות בעיתוי זה לנוכח רגישות הציבור, ובפרט להימנע מהתבטאויות שעלולות לפגוע בביטחון המדינה והציבור בימי הלחימה. הוועדה הודיעה כי תגלה אפס סובלנות להתבטאויות מסוג זה.
בהחלטה שנשלחה לחברי הכנסת נכתב כי "בימי מלחמה, להתבטאויות של חברי הכנסת עלולות להתלוות משמעויות מרחיקות לכת עבור מדינת ישראל והציבור. חברי הכנסת נדרשים בתקופה מורכבת זו של שכול, כאב אזרחי וצבאי לצד לחימה, להיזהר בדבריהם ביתר שאת, לתת דוגמה אישית בהתנהגותם ובהתבטאויותיהם, לשמור על איפוק, למלא את שליחותם באחריות תוך מתן דוגמה אישית ולערבות חברתית הדדית".