זיכוי זדורוב, הבוקר
(צילום: רשות בתי המשפט)
השאלה האם רומן זדורוב רצח את תאיר ראדה ז"ל מעסיקה את הציבור הישראלי כבר שנים, וגם אחרי הזיכוי מחמת הספק היום (חמישי) הוויכוח בנושא לא צפוי להיגמר. היום התברר שיש מחלוקת אמיתית גם אצל המומחים עצמם, גורמי המקצוע המנוסים - השופטים.
עד היום מרבית השופטים שעסקו בתיק בשורת ערכאות, סברו שזדורוב הוא הרוצח. גם כששופט העליון לשעבר יורם דנציגר זיכה את זדורוב בדעת מיעוט בערעור, הוא ציין כי זדורוב היה "פסע מהרשעה". כלומר הוא עדיין סבר שהוא הרוצח בסבירות גבוהה, אולם ספק קטן מנע ממנו להרשיע.
2 צפייה בגלריה
"לא מדובר בסדיסט, לא בפדופיל וגם לא במניפולטור מתוחכם". זדורוב יוצא מבית המשפט
(צילום: אלעד גרשגורן)
היום, שני שופטים זיכו את זדורוב והסבירו כי לדעתם הפרקליטות כשלה בניסיון להוכיח שרצח, מעבר לספק סביר. לעומתם, שופטת שלישית סברה בדיוק ההפך - היא בטוחה שהוכחה אשמתו של זדורוב מעבר לכל ספק והתזה של הפרקליטות נכונה.
המחלוקת בניהם, היא פתח אפשרי לערעור נוסף של הפרקליטות לבית המשפט העליון. כאן תעלה השאלה האם הפרקליטות תרצה בנפש חפצה להיכנס שוב לכל הקלחת הזו.
הנקודה המעניינת ביותר שעלתה מהדברים שהקריאו השופטים היא סוגיית ההודאות של זדורוב. ההודאות – בחקירה במשטרה, אצל המדובב ובשחזור - נחשבו עד היום ל"ראיות זהב" בתיק. המחלוקת הייתה לגבי שורת ראיות אחרות מחזקות, כמו עקבות הדם ולמי הן שייכות. לא עוד.
2 צפייה בגלריה
המחלוקת היא פתח אפשרי לערעור נוסף של הפרקליטות. השופטים בדיון, הבוקר
(צילום: ראובן קסטרו)
ראש הרכב השופטים, השופט אשר קולה, שפך מים קרים על המוצקות של הודאותיו של זדורוב, ועל הקביעה שהן אותנטיות. "החשש המשמעותי שמא מדובר בהודאת שווא", אמר. "אין התאמה בין ממצאי הזירה השונים וממצאי הנתיחה לבין הודאות הנאשם, לא זו שבפני המדובב ולא זו שנעשתה במסגרת השחזור". לדבריו, יש לתת עדיפות להיעדר הראיות המפלילות בזירה לעומת הודאותיו.
גם השופט דני צרפתי שהצטרף לדעתו היה נחרץ מאד בקשר לזיכוי. "הראיה המרכזית ולמעשה היחידה, העומדת לחובת הנאשם, היא הודאתו", נימק צרפתי את עמדתו. "הגעתי למסקנה כי ההודאה הינה לא יותר מאשר דקלום חלול חסר משקל של אמירות ותרחישים שהציג ארתור, המדובב, לנאשם או שהחליפו ביניהם הנאשם וארתור במהלך שהותם בתא".
למרות נחרצות דבריהם, השופטת תמר ניסים-שי שקבעה שיש להרשיע את זדורוב הייתה נחרצת לא פחות."מדובר בהתוודות, בשחזור ובהודאות אותנטיות המחזקות האחת את רעותה, ובמצטבר משקלן גבוה עד מאוד. ה'יש' הראייתי שהובא על ידי המאשימה מהווה מארג ראייתי קוהרנטי, הדוק ומבוסס היטב, נטוע ביסודות איתנים בהיבט הדין הפלילי, דיני הראיות והשכל הישר, ויש בו די, מעל ומעבר לכל ספק סביר, להוכחת אשמתו של הנאשם ברצח המנוחה", אמרה השופטת. היא ציינה כי "תמונת הראיות לא מושלמת, מלאכת החקירה לא הייתה מושלמת. אבל לא כל סימן שאלה הוא סיבה לזיכוי".
(צילום: אסף מגל, ירון ברנר)
נקודת מחלוקת נוספת שעלתה אצל השופטים היא התרשמות מזדורוב האדם ומאמינותו. מבחינת השופט קולה, "לא מדובר בסדיסט, לא בפדופיל, לא בשחקן שחמט על וגם לא במניפולטור מתוחכם. לא מדובר במי שתכנן מראש לרצוח ילדה ולא מדובר במי שנתון להתקפות זעם בלתי נשלטות". הוא תהה איך "'שחקן שחמט על' מפסיד את המלכה במהלך הראשון? ואת הצריח בשלב השני?". הוא הוסיף ש"צירוף מקרים נדיר (וגם קצת רשלנות משטרתית) גרם לקביעות ביחס לאופיו הפלילי והמוסרי של הנאשם, דבר שכאמור לא נמצאו לו כל תימוכין".
מנגד, השופטת המזכה לא בדיוק התרשמה מאמינותו של זדורוב. "שקרי הנאשם וגרסאותיו המשתנות והמתפתחות עוברים כחוט השני דרך חקירותיו ועדויותיו בהליכים השונים, באופן שבלתי אפשרי להרכיב גרסה עקבית שלו עצמה", אמרה השופטת ניסים-שי.
כשסיכם את דבריו, ציין קולה כי הספק תמיד יישאר: "האם אוכל לקבוע בוודאות שהנאשם לא רצח את תאיר ז"ל? בשם הזהירות המתבקשת, לא אקבע. השאלה היא האם הוכח שהנאשם ביצע את המיוחס לו, ולעניין זה ולטעמי התשובה היא בלאו מוחלט, ואחזור שוב, המאשימה לא הצליחה להוכיח את אשמתו של הנאשם ומשכך ובהתאם לכללים הנקוטים במשפטנו, הנאשם זכאי!".
הטרגדיה בפרשה הזו היא שכנראה לעולם לא נדע מי רצח את תאיר ראדה. אולי הרוצח האמיתי שוחרר ואולי הוא חופשי כבר שנים. או כמו שכתב השופט: "יכול להיות שתאיר ז"ל, כשנקטפה בדמי ימיה והאירה בחייה הקצרים את העולם, לקחה את סודה אל הקבר. תאיר יקרה, נוחי בשלום על משכבך ותהא נשמתך הטהורה צרורה בצרור החיים".
