השופט פוגלמן אותת: אין מנוס מהכרעה פרשנית שתמנע אפליית להט"ב באימוץ ילדים
(צילום: לע"מ)
בג"ץ דן הבוקר (יום ד') בעתירות שהוגשו נגד אפליית זוגות להט"ב באימוץ ילדים, וראש הרכב השופטים המשנה לנשיאת העליון עוזי פוגלמן אותת כבר בפתח הדיון כי הכיוון של בית המשפט יהיה שלא להמתין עד שהכנסת תשנה את החוק – ולאפשר אימוץ על ידי בני זוג חד-מיניים באמצעות פרשנות משפטית. "אנחנו מבינים שאין אופק לחלוטין שזה יגיע לחקיקה", אמר השופט פוגלמן, שציין כי ההליכים בסוגיה נמשכים כבר שנים ארוכות: "אנחנו שוב בצומת שלפי כל הנתונים ואמות המידה לא ניתן להימנע (בו) מהכרעה פרשנית". ynet העביר את הדיון בבג"ץ בשידור ישיר.
הדיון נערך ימים אחדים לאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה כי אין "היתכנות פוליטית" לשינוי סעיף 3 בחוק האימוץ, שקובע כי אימוץ יכול להיעשות רק בידי גבר ואישה נשואים. היא הציעה להעניק לסעיף פרשנות שוויונית גם ללא חקיקה – הצעה שפוגלמן אותת כעת על קבלתה – כפי שכבר נעשה בעבר באופן שמאפשר כיום אימוץ על ידי להט"ב כיחידים או על ידי בני זוג שהינם ידועים בציבור. בתגובת היועמ"שית בשבוע שעבר צורפה גם עמדתו של שר הרווחה יעקב מרגי (ש"ס), שהתנגד לאימוץ על ידי להט"ב בטענה שהדבר יוסיף "מורכבויות" לילדים – אמירה שחוללה סערה.
(צילום: משי בן עמי)
בראש ההרכב שדן בעתירות עומד כאמור המשנה לנשיאת העליון פוגלמן, ולצדו בהרכב השופטים אלכס שטיין וגילה כנפי שטייניץ. את העתירות הגישו האגודה למען הלהט"ב בישראל, התנועה הרפורמית, הבית הפתוח בירושלים לגאווה וסבלנות ועוד. הדיון הבוקר נמשך פחות מ-45 דקות, כיוון שלא היתה אי-הסכמה של ממש בין העותרים לבין הפרקליטות שייצגה את עמדת המדינה. את החלטתם ימסרו השופטים בהמשך.
הדיון נפתח בהצגת עמדתה של היועמ"שית על ידי נציג מחלקת הבג"צים בפרקליטות, עו"ד רן רוזנברג, שחזר על עמדתה ולפיה "דרך המלך" לשינוי המצב הוא באמצעות חקיקה. הוא ציין, כפי שכבר הודיעה היועמ"שית, כי לדברי שר המשפטים יריב לוין אין "היתכנות פוליטית" לשינוי החוק "בתקופה הקרובה". לדבריו עמדתה של בהרב-מיארה היא שעדיין יש להמתין לשינוי בחקיקה, אך מיד אחר כך הוסיף: "אנחנו באים ואומרים שככל שבית המשפט יהיה סבור שלא ניתן להשלים עם המצב שבו אין אופק חקיקתי ויבקש להכריע בפרשנות – יש לנו עוגן פרשני למהלך".
5 צפייה בגלריה
הפגנה נגד אפליית להט"ב באימוץ ילדים, ארכיון. בג"ץ יקבל את הצעת היועמ"שית לפרשנות שוויונית בלי חקיקה?
(צילום: מוטי קמחי)
בעקבות דבריו של עו"ד רוזנברג, על כך שלכאורה ראוי להמתין לחקיקה, העיר כאמור השופט פוגלמן כי אינו רואה שום אופק לחקיקה שכזו בעתיד, תוך שהוא מדגיש כי הסוגיה המשפטית סביב אפליית להט"ב בהליכי אימוץ נמשכת שנים ארוכות. הוא הזכיר כי כבר היו מקרים אחרים, בסוגיות "לא רחוקות" כלשונו, שבהם חיכה בית המשפט זמן רב לכנסת – וכי בסופו של דבר "לא היה מנוס" מהכרעה פרשנית.
"כבר היינו בסרט הזה", אמר פוגלמן, "אין אופק לדבר הזה. אנחנו נמצאים בסיבוב השני, אחרי פרק זמן מאוד ארוך. אני מניח שההסכמה שלכם להכרעה פרשנית נובעת בין היתר גם מהעובדה שההליכים מתמשכים ופתרון אין – וכשמוצבת שאלה פרשנית לפתחו של בית המשפט הוא לא יכול להתעלם ממנה".
נציגת העותרים, עו"ד ריקי שפירא-רוזנברג, הזכירה בפני השופטים את פסיקות העבר שבהן כבר התאפשר אימוץ על ידי זוגות ידועים בציבור ובני זוג חד-מיניים שמאמצים כיחידים, ולדבריה המצב כיום כולל "פרשנות מעוותת" שמפלה בני זוג חד-מיניים. כך למשל, לדבריה השירות למען הילד מפלה זוגות להט"בים באימוץ ילדים – שנמצאים בתחתית הרשימה – אולם כשהדבר נוגע לילדים בגירים, שנחשבים ל"קשים" יותר, אימוץ או קבלתם כמשפחות אומנה כן מתאפשר. "זו פרשנות מעוקמת של החוק. אנחנו רוצים להפוך את הפרשנות לפרשנות הגיוניות שבה בני זוג, כל עוד הם יחד בקשר יציב ומתאימים לאימוץ - לא נבחין ביניהם", אמרה.
יונתן ולפר, יו"ר הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות שעתר גם הוא נגד החוק, מסר הבוקר: "האפליה באימוץ על ידי זוגות להט"ב היא לא דבר ערטילאי. היא פה, נוכחת, חוסמת בפנינו את הדרך להיות הורים ושולחת אותנו לקצוות העולם השונים כדי להקים משפחות. ממשלת ישראל מגיעה לדיון ומבקשת מבג"ץ להגן על זכויות הקהילה הגאה כי היא לא מצליחה לעשות זאת ולמחוק את האפלייה. אם הייתם צריכים תזכורת למה הקהילה הגאה חייבת מערכת משפט חזקה ועצמאית – הרי לכם. אנחנו שמחות על גישתם החיובית של שופטי ההרכב וקוראות להם לקבל את עמדת המדינה ולמחוק את האפליה הנוראית מספר החוקים. ויפה שעה אחת קודם".
יו"ר האגודה למען הלהט"ב הילה פאר מסרה: "זהו מאבק על ערכי השוויון מול הלהט"בופוביה והחושך. אנחנו מתרגשים שבג"ץ נעתר לדון ולתקן את האפליה ומצפים לפסק דין היסטורי שישפיע על החיים שלנו והזכויות שמנסים למנוע מאיתנו ומהמשפחות שלנו. בזמן ששר הרווחה מציג להט"בופוביה טהורה, קיצונית ומסוכנת שבאה לשלול את הלגיטימיות של ההורות שלנו ולהחזיר אותנו שנים אחורה, זו ההוכחה לחשיבותו של בית משפט עצמאי ששומר על הזכויות שלנו".
המחאה והדרישה: "אין ילדים סוג ב', ואין הורים סוג ב'"
הסוגיה המשפטית סביב אפליית להט"ב באימוץ ילדים נמשכת כאמור שנים ארוכות, וכבר ב-2017 השיבה המדינה לבג"ץ כי אימוץ על ידי משפחות חד-מיניות הוא דבר "חריג" שיכול "להעמיס מטען נוסף על הילד" – תשובה דומה למדי לזו של שר הרווחה כעת, שהובילה אז למחאה גדולה. לאחר אותה מחאה חזרה בה המדינה מעמדתה, הודתה בפני בג"ץ שחוק האימוץ מפלה לרעה זוגות להט"ב ללא הצדקה – והתחייבה לפעול לתיקונו בתוך שנה וחצי. ב-2019 הונחה הצעת חוק ממשלתית בנושא, אך היא לא קודמה ועד היום טרם שונה החוק.
בין מגישי העתירה נמנים צפריר גדרון ובן זוגו, שנדחקו אז לסוף רשימת ההמתנה לאימוץ ילדים. "אנו מקווים שמריחת הזמן תיפסק. אין ילדים סוג ב', ואין הורים סוג ב', זו זכות בסיסית שיתייחסו אלינו כשווים, שיתייחסו לכל הילדים כשווים", אמר בעבר צפריר לאולפן ynet.
5 צפייה בגלריה
היועמ"ש בהרב-מיארה. "דרך המלך היא חקיקה, אבל יש עוגן משפטי לפרשנות"
(צילום: יואב דודקביץ)
היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, מסרה כאמור בשבוע שעבר לבג"ץ את תגובת המדינה וכתבה ששר המשפטים יריב לוין מעריך שאין היתכנות פוליטית לחקיקה בנושא, וכי שר הרווחה יעקב מרגי מתנגד לשינוי החקיקה המוצע. עם זאת, לדברי בהרב-מיארה, ניתן כאמור לפעול כבר עתה לתיקון האפליה ללא צורך בתיקון חקיקה – באמצעות פרשנות לחוקים קיימים.
"דרך המלך היא הסדרת העניין בחקיקה", הדגישה היועצת בתשובת המדינה, אולם הוסיפה כי בנסיבות הקיימות, "וככל שבית המשפט ימצא שלא ניתן בעת הזו להמתין להבשלת ההליך החקיקתי, וכי בשלה העת להידרש לסוגיה הפרשנית בעת הנוכחית" – היא סבורה שקיים "עוגן משפטי אפשרי לפרשנות מרחיבה של סעיף 3 בחוק האימוץ", כזה שיאפשר אימוץ על ידי בני זוג חד-מיניים.
היועמ"שית ציינה כי "מדובר במהלך מורכב שאינו חף מקשיים", אבל הדגישה כי יהיה זה המשך לפרשנות שכבר נקט בעבר בית המשפט בסוגיה: היא הזכירה פסיקה מ-2008 שאז אפשרה אימוץ של בני זוג מאותו המין כיחידים, ופרשנות שניתנה לאותו סעיף בחוק ב-2017, שאפשרה אימוץ על ידי ידועים בציבור.
לפני תחילת הדיון בבג"ץ, הבוקר
(צילום: אריק מרמור)
לתגובה צורפה גם עמדתו של שר הרווחה מרגי, שכאמור מתנגד לחקיקה שתאפשר שוויון בנוסח החוק עבור זוגות להט"בים, לדבריו "מטעמים של טובת הילד". השר כתב כי "ילד שנמסר לאימוץ נושא על גבו מורכבויות וקשיים, הן מעצם היותו מאומץ והן נוכח נסיבות חייו או הנסיבות שהביאו לאימוץ. במצב דברים זה, העברתו למסגרת משפחתית חד-מינית יש בה בכדי להוסיף לחייו מורכבות נוספת".
מטעם גורמי המקצוע במשרד הרווחה נמסר לבג"ץ כי העמדה המקצועית של השירות למען הילד היא "למצוא לילד את המשפחה המתאימה ביותר לגידולו". זאת, לאחר בחינת יציבות התא המשפחתי – ש"התאמתו לאימוץ נבחנת ללא קשר לסוג הזוגיות או הנטייה המינית של בני הזוג". עם זאת, גם אנשי המקצוע מודים שלמרות שאימוץ על ידי בני זוג מאותו המין מתאפשר גם היום בצורה מסוימת – בפועל יש עדיפות למועמדים שהם גבר ואישה, נשואים או ידועים בציבור.
5 צפייה בגלריה
שר הרווחה יעקב מרגי. גורמי המקצוע נקטו בעמדה הפוכה משלו: "ההתאמה לאימוץ נבחנת בלי קשר לנטייה המינית של בני הזוג"
(צילום: יואב דודקביץ)
באיגוד הפסיכיאטריה בישראל ציינו בעבר מחקרים שנערכו בעשורים האחרונים, שהראו באופן חד-משמעי כי ילדים הגדלים במשפחות להט"ביות הינם ילדים בריאים, מאושרים ומוצלחים בדיוק כמו ילדים הגדלים במשפחות הטרוסקסואליות. "לנטייה המינית של ההורים אין כל השפעה על יכולתם לתפקד כהורים, ולמעשה היא כלל אינה רלוונטית לתפקוד שלהם כהורים", צוין בעמדה שהועברה לממשלה בעבר בנושא זה.
"לאור העובדה שהוכח מעל ומעבר לכל ספק שהורים להט"בים הם הורים מצוינים ומיטיבים בדיוק כמו הורים הטרוסקסואלים במחקרים רבים לאורך שנים ארוכות, אנו קוראים לשירות למען הילד ולמשרד הרווחה הממונה עליו לאפשר לזוגות להט"בים לאמץ ילדים במדינת ישראל", הם קבעו. "הקריטריונים שצריכים לעמוד לנגד עיני הרשויות הינם טובת הילד והכישורים של המבקשים לאמץ לתפקד כהורים ולא נטייתם המינית".
