משרד הבריאות הודיע היום (ג') על מינויה של ועדת בדיקה מיוחדת לבירור מחדל ההפריה בבית החולים אסותא בראשון לציון, שבמסגרתו התגלה כי אישה שנכנסה להיריון לאחר שעברה החזרת עובר נושאת ברחמה עובר שאינו שלה. ואולם, ל-ynet נודע כי פרופ' גליה אורון, אחת החברות בוועדה, עובדת ברשת ומבצעת הליכים רפואיים בסניף אסותא ברמת החייל שבתל אביב.
המחדל באסותא - כתבות נוספות
פרופ' אורון, המשמשת גם כמנהלת היחידה לפוריות ולהפריה חוץ-גופית (IVF) במרכז הרפואי כרמל, אינה שכירה ברשת אסותא - אך עובדת בה. אורון סירבה להגיב לפניית ynet אך באסותא אישרו כי הרופאה שמשמשת במקביל חברה בוועדה עובדת גם בבית החולים.
לראש הוועדה מונה פרופ' עמי פישמן, סגן המנהל של בית החולים רבין, ולצידה של אורון מונו גם ד"ר איריס הר-ורדי, מנהלת המעבדה היחידה לפוריות והפריה חוץ-גופית בסורוקה, השופטת בדימוס ורדה מרוז, עורך הדין רפי טויזר, יועמ"ש נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות. במשרד הבריאות אמרו כי הוועדה תגיש את מסקנותיה בפרשה עד סוף השנה.
במערכת הבריאות מתחו ביקורת חריפה אודות הבחירה באורון. "אפשר להקים ועדת בדיקה פנימית של האירוע, וזה בסדר", אמר ל-ynet בכיר במערכת הבריאות. "יכול משרד הבריאות, עם או בלי קשר, להקים ועדת בדיקה חיצונית, וכדי לייצר אמון בתוצאות - שלא תכלול אף אחד שיש לו קשר לגוף הנבדק. הם רוצים שזה יהיה נקי מכל אינטרס ולכן כשמקימים ועדת בדיקה חובה להציג גילוי נאות האם יש איזשהו קשר לארגון, וזה לא משנה אם אתה שכיר או לא", אמרו.
הבכיר ציין כי שיבוצה בוועדה יפגע באמינות התוצאות. "נניח שלא עשו את הבדיקה. כשפנו אליה, מדוע לא אמרה שהיא חלק מהארגון הזה?", תהה. "האם היא אמרה שהיא עובדת שם? זה מסוג הדברים שעדיף להימנע מהם. זה לא שמדובר על תפקיד ללא תחליף. זה לא לטובת אסותא, זה לא לטובת מערכת הבריאות וזה כמובן לא לטובתה האישית. מה שהיא לא תגיד, זה יטיל צל על הוועדה. האם לחשבון הבנק שלה מגיע כסף עבור עבודה שעשתה באסותא? האם כשאתה עובד בארגון מסוים זה משפיע עלינו? אני חושב שהתשובה ברורה מאליו. כדי שתוצאות ועדת הבדיקה יזכו לאמון הציבור – הם צריכים להיות נקיים מאינטרסים לחלוטין".
בעקבות המחדל הטיחו במערכת הבריאות האשמות קשות בדבר היעדר הפיקוח על תעשיית ההפריות במרפאות הפרטיות. בכירים במערכת הבריאות ששוחחו עם ynet הזהירו כי מדובר בתעשיה של ממש שמתמודדת עם ביקוש ועומס רבים לצד מחסור בכוח אדם, כך שהדרך לטעויות גסות מהסוג הזה היא קצרה.
הנהירה הגדולה לרפואה הפרטית התרחשה לאחר שבמשרד הבריאות הוחלט לפתוח את מכוני הפוריות הפרטיים למימון ציבורי, כך שנשים יוכלו להוציא טופס 17 גם אליהם, והנתונים בין השנים 2018-2017 מצביעים על הזינוק בפניות לרפואה הפרטית.
לפי נתוני משרד הבריאות, ב-2020 בוצעו קרוב ל-20 אלף מחזורי טיפול ברפואה הציבורית לעומת 30 אלף ברפואה הפרטית. ב-2019 הפער היה גדול אף יותר: קרוב ל-19 אלף ברפואה הציבורית לעומת 32 אלף ברפואה הפרטית. התוצאה: עומס במעבדות שמשפיע היטב גם על ההתנהלות.
מנהל מעבדה בבית חולים במרכז הארץ הסביר כי "מדובר על חדר ניתוח להשכרה, והתמריץ הוא כלכלי. הסיכוי לטעות גדל כשיש 60 שאיבות ביום במרפאות הפרטיות, לעומת הציבוריות, שם יש לעיתים חמש בלבד. היקף העבודה הזה מצריך כמות צוות עצומה שלא קיימת במרפאות האלו. בתי החולים הממשלתיים והציבוריים לא עומדים בנפחים האלה. יום עבודה אחד באסותא שווה לחודש בבית חולים כמו ברזילי.
"מה שקובע את בטיחות הטיפול תלוי בכמה גורמים, בראש ובראשונה הקפדה על נהלים והיכולת למלא אותם", הוסיף מנהל המעבדה. "בשנים האחרונות, מאז שניתן להוציא טופס 17 גם למרפאות הפרטיות, הרבה נשים בוחרות ללכת לשם מתוך מחשבה שהן יקבלו שירות יותר טוב, אבל היכולת לעמוד מאחורי הנהלים ולקיים אותם טובה יותר ברפואה הציבורית. במרפאות הפרטיות מבצעים שאיבות עד אחת בלילה. משרד הבריאות צריך לשים לכך גבול ולא לתת למרפאות הפרטיות לגדול עד אין סוף. זה מה שוועדת הבדיקה תצטרך לבחון".
