ההצבעה על חוק הגיוס, אמש
(צילום: ערוץ כנסת)
קואליציית ה-61 של בנט ולפיד דוהרת לקראת השלבים המשמעותיים באישורו הסופי של אחד החוקים הכי נפיצים בעשור האחרון. ועדות קמו והתפרקו, עימותים פוליטיים גדולים נרשמו סביבו, אך למרות הכל, הכנסת מעולם לא הצליחה להתלכד בצורה אמיתית סביב חוק הגיוס שנועד לשלב את החרדים בצה"ל. כעת, עם אישורו אמש (שני) בקריאה ראשונה במליאה ובעוד בג"ץ דוחק במחוקקים, נראה שהחוק בדרך לאישורו הסופי למרות הרוב השברירי.
את נוסח החוק הוביל שר הביטחון בני גנץ, שגם דחף לאישורו המהיר במליאת הכנסת עד שתקלה בלתי צפויה גרמה לעיכוב לא מתוכנן. ח"כ ג'ידא רינאוי זועבי הפתיעה את הקואליציה לפני שבועיים והצביעה נגד החוק - ובכך סייעה למעשה לאופוזיציה בהפלתו. הצעד גרר מתיחות קשה עימה, וכבר למחרת החל גנץ לקדם שוב את החוק.
ח"כ זועבי הסבירה את החלטתה לתמוך בחוק הפעם: "הגעתי להבנות עם הקואליציה בנוגע לבעיות של הבדואים בנגב בענייני הקרקעות, הדיור והיישובים הבלתי מוכרים ובניית תוכנית כוללת שמטרתה פיתוח מתקנים בכפרים הבדואים בנגב". לדבריה, הממשלה "התחייבה שלא להשתמש בחוק גיוס החרדים לאשרור חוק דומה לבני החברה הערבית, וכל חוק בהקשר זה הנוגע לציבור הערבי".
(צילום: גיל יוחנן, משי בן עמי)
בימים הקרובים צפוי החוק להגיע לדיון בוועדת החוץ והביטחון בהובלת היו"ר ח"כ רם בן ברק, שכמו בכחול לבן, גם במפלגתו יש עתיד המוטיבציה להעבירו מהר היא גדולה, בשל העובדה שהיה להבטחת בחירות מרכזית.
ההערכה כעת בקואליציה היא שהאופוזיציה תנסה למרוח זמן במהלך העבודה על החוק בוועדה, ובמקביל תנסה לכרסם ברוב השברירי, בדגש על חברי הכנסת הערבים בקואליציה ועל חברי רע"מ שתומכים בחוק בלית ברירה כדי לא לאפשר לו ליפול.
בקואליציה ינסו להדק את הדיונים עד כמה שניתן, אולם שר הביטחון בני גנץ יאפשר עבודה יסודית על החוק. גנץ הציב מטרה לאשר את החוק באופן סופי עד סוף המושב הנוכחי בתחילת מרץ, כשהיציאה לפגרה היא ב-13 במרץ.
בליכוד מתייחסים לחוק הרגיש ככזה שניתן לפורר בעזרתו את המשמעת הקואליציונית, ומעבר לגיוס חירום ומלחמה על הסעיפים - מתכוונים לנקוט שלל אסטרטגיות כדי להעביר לפחות שתי אצבעות ולבלום את החוק.
בנט אמר לאחר אישור החוק בקריאה ראשונה כי "זהו צעד ראשון בדרך למתווה השירות הכולל שבכוונתי לקדם, שיענה על הצרכים הביטחוניים והחברתיים של מדינת ישראל עשורים קדימה. נמשיך לפעול למען שמירה על ביטחונה של ישראל וחוסנה". גם שר החוץ לפיד, שהחוק כאמור היה בין הבטחותיו בבחירות, בירך: "זה לא חוק מושלם, אבל הוא יוביל לזה שיותר חרדים יתגייסו, יותר חרדים ילכו לשירות לאומי, והרבה יותר חרדים ייצאו לשוק העבודה ויהיו חלק מהכלכלה הישראלית".
המתווה: גיוס ועידוד תעסוקה
הצעת החוק של גנץ מציעה לבסס מתווה חדש לגיוסם של תלמידי ישיבות ובוגרי מוסדות חינוך חרדיים - תוך עדכון יעדי הגיוס והצבת יעד לעלייה שנתית במספר המתגייסים והגדרת השלכות כלכליות במקרה של אי-עמידה בו.
כמו כן, מוצע להפחית את הגיל הנדרש לקבלת פטור משירות סדיר לאחר דחיית שירות. בנוסף, מוצע לאפשר שירות סדיר מקוצר לצד השתתפות בהכשרה תעסוקתית ו/או שירות לאומי-אזרחי במקום השירות הצבאי.
חברי הכנסת החרדים מחו במליאה על העברת החוק וצעקו לעבר הקואליציה: "תתביישו לכם. בושה. ממשלה שהולכת נגד לומדי התורה". ח"כ משה גפני עלה על דוכן הנואמים ואמר: "זהו אחד מרגעי השפל של הפוליטיקה הישראלית. חוק עלוב, מבזה, משפיל, אנטי-יהודי, אנטי-תורה. בושה וחרפה. עכשיו מביאים עוד חוק - החוק של שירות לאומי, רוצים לשלב את החרדים בתוך מערכות המדינה. לא נשתלב, אנחנו רוצים להתרחק ממכם, אתם אנשים חסרי אידיאולוגיה".
יו"ר ש"ס אריה דרעי, שהתפטר מהכנסת, אמר כי "מטרתו היחידה היא ניסיון לפגוע בבני הישיבות ולהוציא אברכים מלימודם. אבל זה לא יעזור להם, לומדי התורה לא יוכנסו ביעדים ומכסות".
ח"כ אורי מקלב מיהדות התורה תקף גם הוא את העברת החוק: "הפכתם את לומדי התורה לאזרחים פליליים. לומדי התורה נושאים בעול לא פחות מכל אחד אחר ואת המסורת הזו אתם הולכים להחריב. האמת ידועה, אין שום צורך בגיוס, כבר היום הצבא מחזיק אלפי חיילים שאין בהם צורך. האבסורד הגדול ביותר הוא כי מי שהחליט אם לומדי התורה יהיו עבריינים פליליים הם חברי הכנסת הערבים".
פורסם לראשונה: 22:30, 31.01.22
