מליאת הכנסת תצביע מחר (שני) בקריאה ראשונה על הצעת החוק לביטול עילת הסבירות, לאחר שאושרה בוועדת החוקה של הכנסת בשבוע שעבר. לפי נוסח ההצעה, "מי שבידו סמכות שפיטה על פי דין, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, לא ידון ולא ייתן צו נגד הממשלה, ראש הממשלה, שר משריה או נבחר ציבור אחר בעניין סבירות החלטתם". יושב ראש ועדת החוקה, ח"כ שמחה רוטמן (הציונות הדתית), אף הצהיר שאין בכוונתו לרכך את הצעת החוק לקראת הקריאה השנייה והשלישית.
כשמה, עילת הסבירות מסמיכה את בתי המשפט, לרבות בית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, לבטל החלטה של הרשויות, במידה שהיא נמצאת בלתי-סבירה. כך, עילת הסבירות מהווה חלק ממנגנון האיזונים והבלמים, ככלי משמעותי של בית המשפט לשמירה על זכויות הציבור מול החלטות שרירותיות של הממשלה ושל רשויות המדינה: השופטים נדרשים לבחון את סבירות ההחלטות בהינתן השיקולים, הנתונים, והמטרות שהובילו אליהן. במידה וההחלטות הושפעו משיקולים זרים, מפלים או שרירותיים, או במידה שבקבלתן לא הובאו בחשבון נתונים משמעותיים, דינן להיפסל בעילה שהן אינן סבירות.
במקביל, עילת הסבירות אמנם שימשה את שופטי בג"ץ מאז ומעולם, אך לא נכתבה בחוק. כוחה נשאב מפסיקותיו של בית המשפט העליון, וכן מסעיף ב' בחוק היסוד הקובע כי "בית המשפט העליון יישב גם כבית משפט גבוה לצדק, בשבתו כאמור ידון בעניינים שהוא רואה צורך לתת בהן סעד למען הצדק ושאינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר".
כאמור, רוטמן טען בריאיון ל-ynet Live כי נוסח הצעת החוק לביטול עילת הסבירות מרוכך כבר עתה. "רק החלטות של נבחרי ציבור המבטאות עמדות ערכיות וציבוריות ועומדות במבחן הציבור לא תובאנה להכרעות בג"ץ". לדבריו, עילת הסבירות אינה משמשת את בית המשפט או את היועץ המשפטי למניעת שחיתות או למניעת פעילות בלתי חוקית. רוטמן טוען שמדובר "בכלי משפטי רב עוצמה - לא דמוקרטי, שמעיף מההגה את נבחרי הציבור, וקובע ששיקול הדעת הסופי והבלעדי בכל סוגיה נמצא רק בידי בית המשפט, בניגוד מוחלט לעיקרון הפרדת הרשויות".
בדיון בוועדת החוקה בשבוע שעבר, שבו אושרה הצעת החוק לקריאה ראשונה, המשנה ליועמ"שית גיל לימון הזהיר: "הצעת החוק תפגע ביכולת של הייעוץ המשפטי לממשלה לקדם את השמירה על שלטון החוק ולא ניתן יהיה לבלום החלטות שרירותיות ובלתי מקצועיות באופן קיצוני במהלך גיבושן". עו"ד לימון תיאר כי "זה עניין של כל ממשלה, שהחלטות כאלה למשל של הקמת יישוב חדש בתקופת בחירות - אלו דברים שלא עומדים בעילת הסבירות ויכולת הריסון, או החלטות אחרות שישנו סדרי עולם רק לפני הקמת ממשלה".
המשנה ליועמ"שית הדגיש כי "האם לא תהיה עילת סבירות - לא יהיה לאף גורם במדינה הזאת כלי למנוע את זה, לא לייעוץ המשפטי לממשלה ולא לבית המשפט. זו פגיעה קשה בשלטון החוק ובשומרי הסף, עצם האפשרות להפוך אותם למשרות אמון, לפטרם, לרבות בכירים כמו נגיד בנק ישראל ובכירים נוספים. ההצעה תהפוך תפקידים של שומרי סף על ידי דרך מינויים ופיטורם ללא עצמאים ותלויים בדרג הפוליטי".
בנאומה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בינואר האחרון, שבו תקפה בחריפות את המהפכה המשפטית, היא ציינה כמה מאותן החלטות שהתקבלו בעזרת עילת הסבירות, בהן המקרה של סיגלית מויסה, אם חד-הורית לילד עם צרכים מיוחדים שנותקה מחשמל בביתה עקב חוב, ובג"ץ אדוארדו, של תושב קיבוץ כפר עזה שדרש שהממשלה תשלים את מיגון כיתות הלימוד בבתי הספר בעוטף: במקרה של מויסה נקבע כי יש לאפשר לצרכנים להוכיח כי הם סובלים ממצב כלכלי חריג או קושי כלכלי המשתלב עם מצב רפואי, כטעם לאי-ניתוק מאספקת חשמל, ובבג"ץ אדוארדו פסקו השופטים כי יש למגן במיגון מלא את הכיתות בבתי הספר בעוטף עזה ובשדרות.