לקראת תחילת דיוני תקציב המדינה ואישורו בממשלה נרשם חשש כבד במערכת הבריאות מנסיגה מההתחייבויות שגובשו ונחתמו בהסכמים הקואליציוניים שעליהם חתמה מפלגת ש"ס, במסגרתם הובטחו תוספות משמעותיות למערכת. החשש נובע מכך שבניגוד להסכמים, בהם הוחלט על תוספת של 5.8 לטובת מערכת הבריאות, מטיוטת התקציב עולה כי בפועל התוספת הצפויה תהיה בגובה של כמיליארד וחצי בלבד לתקציב של השנים 2023 ו-2024.
הכעס, נציין, הוא גם על ש"ס וגם על משרד האוצר. בקרב כמה מארגוני הבריאות המובילים ובהם ההסתדרות הרפואית, כמו גם פורום "חמישה מיליארד לבריאות והסתדרות האחים והאחיות", הביעו היום חשש בעקבות פרסום טיוטת התקציב וטענו כי בפועל מדובר בקיצוץ עבור מערכת הבריאות, בין היתר על רקע הגידול באוכלוסייה. מההסכמים הקואליציוניים של ש"ס, יצוין, עולה כי התוספת המשמעותית הייתה אמורה להיות מיועדת לבניית מיטות אשפוז חדשות, בניית בתי חולים חדשים ולשיפור שכרם של האחים והאחיות בבתי החולים ובקופות החולים.
גורמים במערכת הבריאות הפנו אצבע מאשימה למשרד האוצר. ל-ynet נודע כי רק אתמול במשרד הבריאות נחשפו לטיוטת התקציב וטענו כי מדובר במהלך שאנשי משרד האוצר יזמו. הפער בין ההסכמים הקואליציוניים להצעה הנוכחית עומד על בין ארבעה לחמישה מיליארד שקלים.
"מערכת הבריאות לא תוכל לבצע את משימותיה במידה והקיצוץ של 5 מיליארד שקלים בתקציבה יאושר מחר בממשלה", אומר ד"ר זאב פלדמן מנהל היחידה לנוירוכירוגית ילדים בשיבא, יו"ר ארגון רופאי המדינה וממובילי פורום "5 מיליארד לבריאות". הוא הוסיף: "לצערנו כל הבשורות מההסכמים הקואליציוניים, לתוספת מיטות שתוציא את החולים מהמסדרון, לתוספת סטודנטים לרפואה שתחלץ את ישראל מהמחסור הקשה ברופאות ורופאים, לתוספת תקנים שתקל על העומס, לתגבור מערך בריאות הנפש והקהילה – נמוגו בהעדר שר שיילחם את מלחמתו של משרד הבריאות בקרבות מול משרד האוצר. אינני מבין מי מרוויח מכך אבל אני יודע מי מפסיד – אלו אזרחי ישראל שהקיצוץ הזה יעלה בבריאותם. די להזניח את מערכת הבריאות".
במכתב ששלחו בפורום לראש הממשלה בנימין נתניהו נכתב: "אין לנו ספק, כי קיצוץ בסדר גודל שכזה יערער את יציבותה של מערכת הבריאות הציבורית בטווח הזמן הקרוב ויפגע בבריאותם של מיליוני ישראלים שכבר היום מתמודדים עם תורים בלתי נסבלים ועומסים קשים במערך האשפוז ובקופות החולים. קיצוץ נרחב כל כך גם יעמיק את הפגיעה בהכשרת אלפי הרופאים והרופאות ועשוי אף להוביל לקריסתה של מערכת הבריאות הציבורית. בנוסף לכך, קיצוץ זה גם יעלה את ההוצאה הפרטית על בריאות ויאמיר את יוקר המחיה על גבם של אזרחי ישראל, שכבר נאנקים תחת האינפלציה ועליית הריבית הגואות בישראל, ומעבר לכך יעמיק את הפערים וייצור שירותי רפואה לעשירים בלבד".
גם בהסתדרות הרפואית שלחו היום מכתב לנתניהו בצל פרסום טיוטת התקציב. "תקציב המדינה כפי שהונח היום על שולחן הממשלה נטול בשורה בתחום הבריאות ומעלה חשש כי הוא רחוק שנות אור מההבטחות להגדלת תקציב הבריאות", כתב פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית. "כמי ששימש בעצמו כשר בריאות אתה ודאי מודע למצוקות ולאתגרים של מערכת הבריאות ועל כן אני קורא לך לחזק את מערכת הבריאות בדומה לאמור בהסכמים הקואליציוניים, על מנת להבטיח שירות טוב ואיכותי יותר לאזרחי ישראל. מערכת הבריאות זקוקה לתוספת תקציבית ריאלית כמו אוויר לנשימה, על מנת להתמודד עם אי השוויון האקוטי בעיקר בפריפריה, וכדי להתמודד באופן ראוי יותר עם העלויות ההולכות וגדלות הכרוכות בטיפול בחולים כרוניים, עם המחסור החמור בכוח אדם ועם קצב ההתפתחות הטכנולוגית בכלל".
יו"ר האגודה לזכויות החולה, שמוליק בן יעקב, ממובילי פורום "5 מיליארד לבריאות", הוסיף: "קיצוץ של 5 מיליארד שקלים בתקציב הבריאות מהסכום שסוכם בהסכם הקואליציוני מעורר דאגה רבה ליציבותה של מערכת הבריאות הציבורית". לדבריו, "קיצוץ בסדר גודל שכזה יערער את יציבותה של מערכת הבריאות הציבורית בטווח הזמן הקרוב ויפגע בבריאותם של מיליוני ישראלים שכבר היום מתמודדים עם תורים בלתי נסבלים ועומסים קשים במערך האשפוז ובקופות החולים".
ליטל גרוסמן, מנהלת מחלקת מדיניות בריאות בישראל בעמותת רופאים לזכויות אדם, מסרה: "תקציב המדינה מלמד שהמדיניות שהממשלה מקדמת תרחיב את הפערים בבריאות ותפגע במוחלשים ביותר. במקום לדאוג לצמצום הפערים בבריאות, תקציב המדינה רק מבטיח את העמקתם. מערכת הבריאות משוועת למשאבים כדי להתמודד עם האתגרים הרבים עמם היא מתמודדת. אך מעל הכל נדרש לשנות את סדר העדיפויות לטובת השקעה בבריאות הפריפריה החברתית והגיאוגרפית. תקציב זה מבטיח כי לא זה ולא זה יקרה".
מלשכתו של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שהודח מתפקידו כשר הבריאות בשל פסיקת בג"ץ אבל המשיך להיפגש עם נציגי המשרד לאחר מכן, לא התקבלה תגובה לידיעה.
המו"מ מול התחבורה, האיום של בן גביר: קרבות התקציב
לא רק על תקציב הבריאות מתחוללים מאבקים. השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, הזהיר אתמול כי אם לא יקבל את המיליארדים שדרש למשטרה – הוא לא יישאר בממשלה. המפכ"ל יעקב שבתאי מחה היום בכנסת ואמר כי חסרים למשטרה מאות שוטרים לקראת הרמדאן, ובפרט 500 שוטרים בירושלים – אחת הזירות הנפיצות ביותר כעת.
הפערים בין משרד האוצר למשרדו של בן גביר גדולים ועומדים על כמה מיליארדים, אחרי שהובטח לו לטענתו בהסכמים 14 מיליארד שקלים. הצדדים נמצאים בדיונים מרתוניים, לקראת דיון התקציב מחר בממשלה. בן גביר ציין אתמול בוועידת האנשים של המדינה של ynet ו"ידיעות אחרונות" כי "כרגע יש בעיה גדולה", וטען כי "כמו שלוין לא יתפשר על הרפורמה במשפט, אני לא אתפשר על רפורמה בביטחון האישי".
גם במשרד התחבורה ישנם מאבקים, אחרי שהיום התרחש פיצוץ במו"מ בין משרד התחבורה למשרד האוצר סביב השינויים שמבקשת השרה מירי רגב לעשות בתעריפי התחבורה הציבורית. נציגי משרדה נטשו את ישיבת התקציב שניהלו עם פקידי האוצר, ורק אחרי שיחה של רגב עם ראש הממשלה בנימין נתניהו הוסכם כי הצדדים ישובו לשולחן המשא ומתן.
רגב, נזכיר, הציגה בחודש שעבר את השינויים שהיא רוצה לעשות ברפורמת "דרך שווה" של השרה הקודמת מרב מיכאלי – אך פרסמה אותם מבלי שתוכניתה קיבלה אישור תקציבי ממשרד האוצר. העלות הכוללת של השינויים היא כ-740 מיליון שקל, ובכירי האוצר טענו כי אין להם היתכנות כלכלית בתקציב השנתי הקרוב.
חילוקי דעות עם האוצר קיימים גם במשרדי ממשלה נוספים, ויש הרבה כאלה – מאחר שבממשלה מכהנים יותר מ-30 שרים. למעשה, לפי שעה כלל לא ברור היכן ישנן הסכמות – שכן תקציב המדינה מגיע זמן קצר אחרי מערכת הבחירות האחרונה, שבה פיזרו המפלגות שלל הבטחות ללא כיסוי תקציבי.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אמר אתמול בוועידת האנשים של המדינה כי הוא מקווה שעד יום שישי הוא יעלה את התקציב וחוק ההסדרים לממשלה. "אני לא רוצה להיות פופוליסט, זו עבודה קשה שמתנהלת מול כל המשרדים", אמר. "אני לא ישן בלילות כדי להביא תקציב טוב, שמצד אחד יהיה אחראי ומרוסן – מוטה צמיחה ותשתיות – ומצד שני עם חמלה ורגישות לאוכלוסיות שצריכות אותן". הקואליציה נדרשת לאשר סופית את התקציב, בקריאה שנייה ושלישית בכנסת, עד 29 במאי.