סגן השר במשרד ראש הממשלה אביר קארה (ימינה) הגיב אחר הצהריים (יום ה') לפרסום ב-ynet על "חוק השוויון" שמקדם יו"ר סיעת כחול לבן בכנסת, ח"כ איתן גינזבורג, ואמר כי אין מקום לתיקון המוצע לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, לפחות לא בנוסח המוצע.
"שוויון? אני באמת לא מבין את המושג. אתה ואני לא שווים", אמר קארה. "לא בגובה, לא במשקל, לא ביכולת, לא בכישרון ולא במאמץ. כל החוקים הללו לא רק שלא מקדמים שוויון – הם מגדילים את הפערים בחברה ופוגעים בשוויון שאתה רוצה להשיג".
קארה הוסיף, בפנייה ישירה לח"כ גינזבורג: "אני מבין שיש דברים שאתה רוצה לקדם, הם כולם קשורים לחופש ולא לשוויון. מציע לשנות את השם של החוק לחוק החופש-2021".
גם שרת הפנים איילת שקד מתנגדת להצעת החוק, שבמסגרתה תעוגן בתיקון לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו הזכות לשוויון ואיסור אפליה. בסביבתה של השרה שקד הבהירו כי ייצאו נגד היוזמה, וזאת למרות שיו"ר כחול לבן, שר הביטחון בני גנץ, אמר הבוקר באולפן ynet שייאבק על החוק.
סיעת כחול לבן מתכוונת להעלות את ההצעה לאישור ועדת השרים לחקיקה כבר בתחילת השבוע הבא. זאת למרות שאין כאמור הסכמה גורפת בקואליציה למהלך. רוב סיעות הקואליציה אמנם תומכות בהצעה, אולם בימינה מסתייגים ממנה בשל העובדה שהיא מגדילה לכאורה את מרחב התמרון של בג"ץ.
הצעת החוק מגיעה בין היתר בעקבות לחץ כבד שמופעל על חברי כחול לבן מצד ארגונים אזרחיים וקהילות כמו יוצאי אתיופיה, החברה הדרוזית וקהילת הלהט"ב לאחר שהבטיחו במצע הבחירות להיאבק על החוק. הלחץ הזה, נזכיר, מגיע על רקע חוק הלאום שאושר ב-2018, ושגנץ התחייב כאשר נכנס למערכת הפוליטית בתחילת 2019 לתקנו.
נוסח החוק החדש מבקש לקבוע כי "כל אזרח שווה בפני החוק; וכי אין פוגעים בזכויות הפרט של אדם מחמת דת, גזע, מין, נטייה מינית, מעמד אישי, ארץ מוצא, גיל או מוגבלות". בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי "כבר בהכרזת העצמאות נקבע כי 'מדינת ישראל תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין', ומאז עקרון השוויון כזכות יסוד של האדם זכה לביטוי נרחב בפסיקת בתי המשפט ובדברי חקיקה רבים, אולם ערך השוויון עצמו טרם עוגן בחוק יסוד".
הצעת החוק של ח"כ גינזבורג אושרה כבר בכנסת הקודמת בקריאה טרומית, בניגוד לעמדת הליכוד והסיעות החרדיות, אך לא הגיעה לקריאה הראשונה בשל התפזרות הכנסת ויציאה לבחירות הרביעיות. בכחול לבן התחייבו לנושא במצע הבחירות שלהם, ואמרו כי החוק מעניק לזכות השוויון מעמד מיוחד כפי שקיים בדמוקרטיות מערביות מבלי לפגוע באופיה היהודי המובן מאליו, וכי הם בטוחים שכל סיעות הכנסת מבינות את חשיבות הנושא ויירתמו להעברת החוק.
"הגיעה העת לעגן את ערך השוויון בחוק יסוד של מדינת ישראל", אמר גינזבורג. "השוויון בזכויות הפרט הוא מהעקרונות הבסיסיים ביותר בכל דמוקרטיה וגם בישראל. במדינה יהודית ודמוקרטית חשוב לחוקק לצד חוק הלאום שמעגן את אופיה היהודי של המדינה, גם את חוק השוויון שיעגן את המובן מאליו בדמוקרטיה".
