אלפי בני אדם הגיעו הבוקר (יום שני) לחלקה הצבאית בבית העלמין באבן יהודה, כדי ללוות למנוחות עולמים את רב-סרן במיל' דור זימל (27) שנפטר אתמול מפצעיו. זימל, שנאבק על חייו במשך חמישה ימים, נפצע ביום רביעי שעבר מפגיעת הכטב"ם במתנ"ס בערב אל-עראמשה שבגבול לבנון.
לפני ההלוויה עמדו מאות בני אדם בצידי הכביש עם דגלי ישראל, וחלקו כבוד אחרון לדור - סגן מפקד פלוגה בגדוד 8103, שהיה אמור להתחתן בעוד חודש עם בת זוגו שיר. הוא הותיר אחריו את ארוסתו, הוריו, אחות תאומה ואח קטן שנמצא כעת בטירונות בצוללת בחיל הים.
בזה אחר זה ספדו לדור בני משפחתו הקרובה, אמרו כי דור היה רוצה שימשיכו לשמוח, ולצד הדמעות והכאב הצליחו לעורר מעת לעת גם צחוק בקהל, שנזכר בסיפורים על הלוחם, האח, הבן ובן הזוג שאבד.
"גרמת לי להרגיש מספר אחת", ספדה לו שיר. "בכל שיחה שלי עם כל בן אדם הייתי מספרת עליך ועל מי שאתה עבורי, על המקום הענק שלך בחיים שלי. אהבה שלי, אתה אדם כל-כך מאיר, עם חיוך שתופס את כולם. כזה שנכנס לחדר וכולם מרגישים בנוכחות שלו. אני מבטיח להמשיך את הדרך שלך באופן הטוב ביותר".
"היית השמש שלי", הוסיפה שיר. "ביום רביעי בבוקר קמתי בהתרגשות כי ידעתי שבסוף השבוע אתה חוזר, שאלתי מה לקנות לך ואמרת לי 'מה שתרצי שאבשל לך'. זה רגע קטן מתוך מאות סיפורים שאפשר לספר עליך. אני רק מבקשת ממך שתבוא בחלומות, אני אוהבת אותך לנצח. תמיד תהיה האיש של חיי. הטבעת תמיד תהיה קרובה ללב שלי".
לאחר מכן ביקשה שיר להפעיל בפעם האחרונה את השיר "מודה אני" שכתב מאיר אריאל, ואיתו היו אמורים השניים להיכנס לחופה.
האם, שרון, אמרה כי "אין מצב שאצליח לסכם אותך בכמה מילים". לדבריה, "איך אפשר להיפרד מהמתנה הגדולה שקיבלנו לפני 27 שנים? אנחנו יודעים שאתה רוצה שנמשיך לצחוק, לחיות וליהנות, ואנחנו מבטיחים לקיים את הכול".
"בכל מה שנגעת תמיד הצטיינת", אמרה האם, והצליחה אפילו להצחיק את הקהל: "מצאת את הבחורה הכי שווה, שיר". לדבריה, "הרצת קמפיין בחירות בהצלחה מדהימה ובין לבין קיבלת הצטיינות דיקן על השנה שעברה. בכל מסיבה שערכנו בבית תמיד הכנת קוקטיילם מגניבים, אני בטוחה שעכשיו אתה מארגן להם חפלה למעלה בכל יום מחדש, ודואג שכולם יהיו מבסוטים, שמחים ושבעים.
"אני מודה על זה שנתת לנו זמן לפרידה, כי כולם אמרו שזה היה נס שלא נהרגת מיד עם הפגיעה", הוסיפה. "רצינו שהנס יהיה מלא, אבל תמיד עשית דברים בדרך שלך. ידעת כנראה שעם פציעה כזו לא תחזור למה שהיית קודם, וכל משהו אחר לא בא בחשבון. אז עשית הכול כדי שיהיה לנו עוד זמן איתך. חיבקנו אותך ובכינו".
במותו הציל דור שבעה בני אדם שלהם נתרמו איבריו. בין השאר הושתל ליבו בבן 57 בבית החולים בילינסון, ריאותיו בבן 24 בשיבא, כבד וכליה הושתלו בבן 68 בהדסה, אונת כבד בבת שמונה חודשים בשניידר, וכליה נוספת בבן 58 בבילינסון. האם התגאתה בכך, והוסיפה: "את החור העצום שנפער אצלנו בגוף לא ניתן למלא, אבל אני מבטיחה שנישאר משפחה מלוכדת".
"רצית להציע נישואים - ותוך שעתיים הוקמה הפקה"
אלון, אביו של דור, אמר: "לאורך השנים היית דמות נערצת, שמסמן מטרות - ופועל להשיגן. מנצח באומנויות לחימה, בקפוארה, שש-בש, פינג פונג וקטאן".
לדבריו, דור "ידע לסחוף, אהב לטייל והכיר כל כוכב ועץ שהוא. בכמויות האנרגיה שבך אתה ממגנט כל מי שפוגש בך מילדות. עם השנים שילבת יכולת, ידע וקסם - וכישפת אנשים, אחים, הורים, חברים ולימים גם חיילים".
"מהיום שהתגייסת התייצבת לדגל", הוסיף. "היה כל-כך חשוב לך לעשות שירות משמעותי. התקדמת בדרגות ונשארת בקבע כי האמנת שעל כתפיך לשמור על מדינת ישראל. חינכת והכשרת המוני חיילים לאהבת המולדת, ועשית את זה בדרכך הסוחפת".
לימים השתחרר דור מהצבא, והחל ללמוד משפטים. למרות זאת, ב-7 באוקטובר הוא לא היסס - ולדברי אביו, "כבר בשעה 07:00 בבוקר היית ארוז בדלת, באמצע החיים. הוספת לעיסוקים שלך להיות סמ"פ ולהוביל מילואימניקים שנשלפו כמוך להיות הכוח ששומר עלינו".
"תוך פחות מחודש לפרוץ המלחמה החלטת להציע נישואים לאהבת חייך, שיר", ספד האב. "תוך שעתיים הוקמה הפקה וכבר בערב כרעת ברך והצעת נישואים. לא היה לי מושג איך אתה מצליח לג'נגל ככה".
"ביום רביעי שעבר ב-13:00 בצהריים הכול קפא", סיפר בכאב. "לא הפסקת להילחם כמו אריה. חמישה ימים בטיפול נמרץ, נלחמת כשלצידך מאות אלפים מתפללים. אתמול בבוקר אחרי מאבק ממושך נדמת. תראה כמה אנשים הגיעו להלוויה שלך, תראה כמה דגלים. 27 שנים נתת והלכת בראש המחנה, ואני מבטיח שנלמד עליך את הדורות הבאים, שכל העולם יידע מי זה דור זימל".
"נאסוף את הרסיסים והשברים ונמשיך את דרכך", הוסיף אלון. "תודה על הזכות שנתת לי להיות אבא שלך".
האחים נותרו עם גאווה
ליאור אחותו התאומה של דור, אמרה כי "אף אחד לא יבין מה זה לאבד אותך כאח תאום. אני ואתה היינו יכולים להבין אחד את השנייה במבט בלבד. להיות תאומה שלך זה לדעת שחלק ממני מת ביחד איתך, אבל זו גאווה עצומה כי זכיתי לחיות איתך 27 שנים ולהכיר אותך הכי טוב מכולם. אל תכאבו את לכתו של דור, תעריכו כל רגע שזכיתם להיות לצידו. אני אתהלך בעולם עם חור בלב בצורה שלך אבל עם גאווה עצומה. אוהבת אותך לנצח אחי, ניפגש שוב בגלגול הבא".
אחיו, תום, אמר כי "אתה הדמות לחיקוי שלי. הערצתי אותך מגיל אפס ואמשיך להעריץ אותך עד סוף ימיי. אתה האדם שאני יכול לדבר איתו ולצחוק איתו על הכול. כשקשה וכולם מורידים הילוך אתה נותן אקסטרה פוש. נשבעתי לך שאמשיך לחייך ולצחוק בין התפרקות להתפרקות. חינכת אותי להיות מי שאני היום".
הסבתא, שפרה, אמרה כי "אלוהים לוקחים את הטובים ומשאיר אותנו פצועים ומדממים. בכל דבר השקעת את הנשמה כדי שהתוצאה תהיה הכי טוב. דגלת בלהיות דוגמה והראית את זה בפרוץ המלחמה. אני גאה להיות סבתא שלך, ואני אוהבת אותך ומצדיעה לך".
סגן אלוף במיל' אלישמע ג'ייקובס, מפקדו של דור, סיפר כי המנוח היה "מפקד שיוזם ודוחף קדימה, שלא מוותר ועושה הכול למען המולדת והחירות שלנו". הוא אמר כי לפני חודש שוחח עמו בבית קפה על תפקיד המ"פ בפלוגה, "ובאיזשהו שלב רכנת קדימה, דפקת על השולחן בנחרצות שאפיינה אותך ואמרת לי 'מה שתחליט', ושהמדינה חשובה יותר ממך. כל כך הערצתי אותך על המילים הללו".
דור הציע לשיר נישואים במהלך המלחמה, וקיבל במתנה את טבעת האירוסים שנתרמה על-ידי משפחתו של אדיר מסיקה, שנרצח בפסטיבל נובה. אדיר המשיך את העסק המשפחתי של עיצוב תכשיטים, ולזכרו החליטה המשפחה להעניק טבעות אירוסים חינם לחיילים. דור ושיר התגוררו בשנתיים האחרונות באבן יהודה, והוא היה ראש מטה הבחירות של ראש המועצה שנבחר, מתן כצמן. לאחר הבחירות הוא מונה להיות עוזרו האישי.