בית המשפט העליון החמיר היום (ראשון) את עונשן של סאוסן קסיס (51) ובתה שורוק קסיס (26), מנהלות ומטפלות במעון "סיג'אר ולאקן" שביישוב פסוטה בגליל העליון, שתקפו פעוטות במעון והתעללו בהם. בשנים האחרונות חלה מגמה של החמרה משמעותית בענישה כלפי גננות, סייעות ומטפלות – מאז פרשת כרמל מעודה מראש העין.
בינואר האחרון גזר על השתיים בית המשפט המחוזי בחיפה עונש מאסר של חמש שנים וחצי. היום קיבל העליון את ערעור פרקליטות המדינה וגזר 6.9 שנות מאסר על האם ו-7.6 שנות מאסר על הבית.
בהחלטת העליון נכתב כי "תיאור העובדות חושף מסכת התעללות קשה ואכזרית, פיזית ונפשית, תיאורי זוועה שהדעת אינה סובלת. במסגרת עבודתן במעון יום לפעוטות, שהופעל בביתה של סאוסן בפסוטה, התעללו היא ובתה שורוק, בתשעה פעוטות שהיו תחת אחריותן, ותקפו אותם. העבירות, המתועדות בצילומי וידאו, כללו הטחת הפעוטות ברצפה; טלטולים עזים; מכות מסוגים שונים – לרבות פגיעות ישירות בראשם של הפעוטות, באגרופים ובבעיטות".
תיעוד קשה מהפעוטון בפסוטה
עוד נכתב כי "במשך כחצי שנה, בין נובמבר 2020 למאי 2021, כך הייתה שגרת יומם של הפעוטות. יום-יום הגיעו למעון, ולא ידעו האם, מתי ומדוע תכלנה בהם סאוסן ושורוק את זעמן. הסרטונים מלמדים על התנהלות אלימה, סדרתית ומתמשכת. בעוצמה רבה הוכו הפעוטות על ידי סאוסן ושורוק, לעיתים הפליאו סאוסן ושורוק את מכותיהן בפעוטות, כך סתם, ללא שום 'סיבה' נראית לעין. נוסף על האלימות הפיזית, ביצעו סאוסן ושורוק גם מעשה של התעללות נפשית בפעוטות שהיו תחת אחריותן, בכך שהשליטו אווירה קשה, אלימה ומפחידה במעון, בפעולות אגרסיביות רבות שביצעו".
השופטים נועם סולברג, עופר גרוסקופף ואלכס שטיין, התייחסו בהחלטתם בגזר הדין גם לעדותה של חושפת הפרשה מרים ג'ריס, אמו של פעוט שהעידה כי בנה "היה תינוק בריא וחייכן, ובעקבות מעשיהן של הנאשמות הוכר כנכה". סולברג הוסיף: "הצורך להחמיר עמן נובע גם מהצטברות הנסיבות החמורות הסובבות את ביצוע העבירות: האופי האלים של המעשים; הישנות המקרים פעמים רבות; ריבוי נפגעי העבירה; גילם הרך של הפעוטות; פערי הכוח האדירים; יחסי התלות המובהקים וחוסר הישע של הפעוטות".
הוא הוסיף כי "פרשת ההתעללות לא הייתה נחשפת מבלעדי אמו של הפעוט X. מאז כניסת בנה למעון, ובמשך מספר חודשים, הייתה שרויה באי שקט, וחשה כי הדברים אינם כשורה. בתושייה רבה פעלה, באומץ לב, חרף לחצים רבים שהופעלו עליה בתחילה על ידי גורמי הפיקוח על המעון במועצה המקומית, הורים אחרים ואף סביבתה הקרובה. רק לאחר שהסרטונים הקשים נחשפו לעיני כל, היא זכתה לתמיכת בני משפחתה ולהבנה מצד תושבי היישוב. לדבריה, עם הגשת התלונה במשטרה, החלו איומים מצד משפחת המערערות, שהשרו אווירת פחד ומורא על חייה ועל חיי ילדיה".
ג'ריס אמרה לאחר החלטת העליון כי "סוף-סוף אני מרגישה שנעשה צדק עם הילדים שלנו. השופטים ראו אותי וכתבו בפסיקה שלהם על כל מה שעברתי לאורך השנים, איומים שספגתי מבני המשפחה שלהן. אני מודה לפרקליט עו"ד בני פסקל שליווה אותנו לאורך כל הדרך ברגישות ונחישות להשיג את הצדק הזה וכמובן על בקשת פרקליטות המדינה לערער על קלות העונש. עכשיו בהחלט נגמר הפרק שעוסק בהן ואנחנו ממשיכים הלאה לשקם את הילדים ואת עצמנו".
חן קובריץ כהן, ממטה המאבק למען הילדים שמלווה את המשפחות, מסרה: "הנה עוד הוכחה למשמעות של חוק המצלמות וחשיבות המצלמות בגנים. ללא המצלמות המתעדות את מעשיהן הן היו חופשיות היום".
מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה נמסר: "אנו מברכים על פסיקתו של בית המשפט העליון. ריבוי מקרי ההתעללות בפעוטות מחייב את כל זרועות מערכת אכיפת החוק להירתם למלחמה בתופעת האלימות כלפי פעוטות חסרי ישע בידי מי שאמונים על השמירה עליהם. הגשת הערעור על ידי הפרקליטות נעשתה לא רק לשם החמרת עונשן של הנאשמות באופן שישקף בצורה ראויה את חומרת מעשיהן, כי אם גם כמסר מרתיע שיסייע למנוע הישנותם של מקרים כאלה בעתיד".
