ההידרדרות הביטחונית בשטחי יהודה ושומרון, או הגדה המערבית, לא נפסקה בסוף השבוע. הפגנות, ניסיונות פיגועים, חיכוכים בין מתנחלים לפלסטינים על רקע מסיק הזיתים, מה לא. ועדיין, בתוך כל המהומה הזו, נרשמות גם כמה התפתחויות חיוביות - שאולי, רק אולי, יכולות להביא לייצוב המצב בהמשך הדרך.
הראשון הוא שהרשות הפלסטינית שבה לפעול. זה אולי לא בקצב או בממדים שבישראל היו רוצים לראות, אבל גם בצד הישראלי מביעים כבר שביעות רצון חלקית מהפעילות של מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. המנגנונים עוצרים חשודים בפעילות טרור, כולל באזור שכם ואפילו בג'נין (אך לא במחנה הפליטים של העיר).
הרשות אפילו מעיזה לפעול בשכם נגד הקבוצה המכונה "גוב האריות". אמנם אין מדובר עדיין במעצר של בכירי ההתארגנות הזו אלא רק במעגל התמיכה שלה, אך גם בפעילות שכזו ישנה אמירה לציבור בשכם. אחד האלמנטים המפתיעים יחסית בפעילות של מנגנוני הרשות הוא החזרה ל"הסכם המבוקשים", כלומר המנגנונים מציעים למבוקשים מתווה "חנינה", שבמסגרתו הם ימסרו את כלי הנשק שברשותם, יהיו תחת פיקוח הרשות (בתנאי כלא בהתחלה) ויקבלו חנינה מהצד הישראלי בהמשך הדרך, אם יימנעו כמובן מפעילות טרור.
דבר נוסף הוא שלאחר שני פיגועי ירי קטלניים במחסום שועפט וליד שבי שומרון, שהסתיימו בהריגתם של שני חיילי צה"ל, נועה לזר ועידו ברוך, ובריחה של המחבלים המבצעים, ניסיון פיגוע ביום שישי בערב ליד בית אל נתקל במארב של לוחמי חטיבת הצנחנים והסתיים בתוצאות אחרות. אחד המחבלים, קייס שג'עייה בן 23 שמזוהה עם חמאס, נהרג, בעוד שותפו לפיגוע נעצר.
ההכוונה וההוראה לכוחות הן לחתור למגע במקרה של ניסיון פיגוע ולהימנע ממצב שבו המחבלים המבצעים מצליחים להימלט וזוכים למעמד של גיבורים. אחד מאותם "גיבורים", עודאי תמימי שביצע את הפיגוע במחסום שועפט, הפך למודל לחיקוי חיצוני אפילו. ברשתות החברתיות פורסם סרטון המתעד כמה צעירים ממחנה הפליטים שמגלחים את ראשם, בדומה לתספורת של המחבל, אולי כדי להקשות על תפיסתו בידי כוחות הביטחון הישראליים.
הדבר השלישי הוא שהציבור הפלסטיני הרחב עדיין נמנע מלהצטרף לאלימות. למרות מספר הפיגועים ההולך וגדל, העלייה במספר החמושים בגזרות השונות, אין כאן עדיין אינתיפאדה. אפילו במחנה הפליטים שועפט, שבו היו העימותים הנרחבים ביותר בשבועות האחרונים, נרשמת רגיעה מסוימת ברוחות. "גוב האריות" אולי זוכים לתמיכה נרחבת ברשתות כמו טיקטוק (שחסמה אותם בסוף השבוע) וחמושים חדשים שמצטרפים להתארגנות, אך בסופו של דבר הרוב הפלסטיני הגדול מנסה לחזור לשגרת יומו. אין אלפים ברחובות וגם לא עשרות אלפים, לעיתים כמה מאות.
ועם זאת, אי אפשר להתעלם גם מהסימנים השליליים שעלולים להביא להידרדרות מהירה במצב בגדה מול ישראל. הפיגועים כבר נודדים דרומה. ניסיון הפיגוע בבית אל הוא יוצא הדופן כרגע, אבל אי אפשר לדבר על ניתוק מוחלט של גזרות שכם וג'נין משאר אזורי הגדה. "צומת תפוח" כבר אינו גבול לא נראה או מעבר בלתי עביר של חמושים, וניסיונות פיגועים היו ויהיו גם דרומה משם.
צעירים במחנה הפליטים שועפט מסתפרים כדי להידמות למחבל עודאי תמימי
שנית, וזו אולי הנקודה הבעייתית ביותר מבחינת פוטנציאל ההתלקחות - האלימות הגוברת מצד יהודים נגד פלסטינים. מדובר במסעות נקם למיניהם, בעיקר בגזרה שבין חווארה מדרום לשכם לכפרים שמצפון לרמאללה, אך לא רק.
העלייה במקרי האלימות נרשמת גם על רקע מסיק הזיתים והחשיפה הגוברת של חקלאים פלסטינים לאלימות מצד יהודים. כך נרשמה אתמול תקרית בעין ג'וניה שבגזרת טלמון, ממערב לרמאללה. בקוסרה הוצתו לולי תרנגולים וכתוצאה מכך מתו כ-300 עופות, רכבים פלסטיניים הותקפו באבנים ואזור חווארה הופך לזירת התנכלות יומיומית כמעט מצד מתנחלים נגד פלסטינים עוברי אורח. אירוע שליפת האקדח של איתמר בן גביר בשייח ג'ראח אמנם הסתיים ללא נפגעים, אך התיעוד שלו שמופץ מאז עלול גם הוא להלהיט את הרוחות.
ולאן כל זה הולך? קשה לומר. בסופו של דבר הצלחה אחת של כוחות הביטחון הישראליים בסיכול פיגוע, או כישלון, יכולים לקבוע את הכיוון הכללי של האירועים בתקופה הקרובה בגדה. כך גם אלימות של יהודים נגד פלסטינים. כל מהלך שכזה עשוי להיות ההבדל בין הסלמה רבתי לבין רגיעה, וגם זו רק יחסית.
