היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הודיעה רשמית לבג"ץ כי לא תוכל להגן על עמדת ראש הממשלה בנימין נתניהו בנוגע למינויו של אריה דרעי לשר הפנים והבריאות, ולמשנה לראש הממשלה.
"לאחר ששקלה את מכלול השיקולים, ובהם את עמדתו של ראש הממשלה נתניהו, החליטה היועמ"שית כי לא תוכל להגן על עמדתו", נכתב בתגובתה של בהרב-מיארה לבג"ץ. בעקבות זאת, יתאפשר לנתניהו באופן חריג ייצוג פרטי בעתירה. במקביל, היועצת המשפטית ביקשה דחייה שתאפשר לה להגיש תגובה מלאה, ובג"ץ אישר לה ארכה עד מחר ב-13:00.
דרעי מונה לשר לאחר שחוק יסוד: הממשלה שונה, כך שרק מאסר בפועל יכול למנוע מינוי שכזה. דרעי הורשע בתחילת השנה בעבירות מס, ונידון למאסר על תנאי. בהרב-מיארה, שהתנגדה לתיקון החוק, סבורה שמינויו של דרעי אינו סביר, לנוכח הרשעתו בפלילים.
3 צפייה בגלריה
למרות התנגדותה, היועמ"שית מאמינה כי חשוב שעמדתו של נתניהו תושמע בבג"ץ
(צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בהרב-מיארה איפשרה לנתניהו ייצוג פרטי מאחר שהיא סבורה כי חרף התנגדותה לייצג את עמדתו בעצמה, חשוב שעמדתו תושמע בבג"ץ כפי שהיא. בעבר, למעט מקרים בודדים, היועצים המשפטיים לממשלה סירבו להעניק לשרים או לנבחרי ציבור את האפשרות לייצוג נפרד בפני בג"ץ, משום שהיועמ"ש הוא הפרשן המוסמך של החוק ולא ראוי שהמדינה תדבר בשני קולות. נוהג זה אושר על ידי בג"ץ בעקביות.
עם זאת, בשל הרגישות המיוחדת של בג"ץ דרעי, התכנסותם של 11 שופטי עליון לדון בו, וממשק הפסיקה עם הפוליטיקה, החליטה בהרב-מיארה לחרוג מהנוהג. היא סבורה שמדובר בעתירה ובהכרעה חריגה העוסקת בליבת הפוליטיקה הישראלית, משום שנתניהו ודרעי הם מנהיגי ציבורים נרחבים. כך, קולם ונימוקיהם המשפטיים השונים חייבים להישמע בפני ההרכב המורחב.
פרט לתגובתה של היועמ"שית, מוגשות היום לבג"ץ גם יתר התגובות לעתירות נגד מינוי דרעי לשר בממשלת נתניהו. סיעת ש"ס, שמיוצגת על ידי עורכי הדין נתי שמחוני ואסף קליין, השיבה לעתירות וכתבה: "לא נפל פגם בתיקון סעיף חוק יסוד: הממשלה ומינוי דרעי לשר, ואם אכן נפל פגם אין מדובר בפגם המצדיק את ביטול חוק היסוד או את ביטול המינוי".
"400 אלף אזרחים בחרו בש"ס והיה זה דרעי שהוביל את המפלגה בקמפיין הבחירות, תוך התחייבות מרכזית שהוא ימשיך להוביל את המפלגה", הוסיפו. "הבוחרים שהצביעו עשו זאת מתוך הבנה שישמש כשר בכיר". עוד נטען כי עבירה בגינה נקבע מאסר על תנאי בלבד "אינה טומנת קלון", ואיימו "שקבלת העתירות משמעה ערעורה של הממשלה". לגבי עילת הסבירות נאמר: "63 ח"כים הצביעו בעד המינוי ולכן שימוש בעילת הסבירות מחייב נקיטת משנה זהירות".
