עשרות מבצעי אכיפה כוונו בשנה שעברה נגד גורמים עבריניים בחברה הערבית, שהיוו כ-73% מכלל מבצעי האכיפה המשולבת, שבמסגרתם משתמשת המדינה בכלים אזרחיים ומינהליים לטיפול ביעדים אסטרטגיים. מדובר בכ-70 מבצעים, ולשם השוואה לשנת 2019, לפני מגפת הקורונה, מדובר בעלייה משמעותית של יותר מ-100%. כך עולה מדוח הפרקליטות האזרחית לשנת 2021 שהתפרסם היום (ראשון).
מעבר לשימוש בכלים "המסורתיים" של המשפט הפלילי נעשה שימוש באמצעי אכיפה משלימים. הוצאו צווי סגירה מנהליים לעסקים, הוטלו קנסות מנהליים במיליוני שקלים, עוקלו רכבי יוקרה, הושמדו אלפי טונות של מזון שאינו ראוי למאכל אדם, וכן נפתחו חקירות פליליות.
4 צפייה בגלריה
כ-100 מיליון שקל הושבו לקופת המדינה במסגרת כ-250 תביעות יזומות בהליכי מס שונים.
(צילום: נדב אבס)
עוד עולה מהדוח כי לפחות 100 מיליון שקלים הושבו לקופה הציבורית של המדינה במסגרת כ-250 תביעות יזומות בשם המדינה בהליכי מס שונים. היחידה לאכיפה אזרחית ומחוזות הפרקליטות האזרחיים הגישו במהלך השנה הקודמת 249 תביעות יזומות בשם המדינה בסכום כולל של 385 מיליון שקלים. זו כמות התביעות הגדולה ביותר שהגישה מדינת ישראל.
במוקד העיסוק בשנת 2021 עמדה תביעת ענק תקדימית בהיקף שני מיליארד שקל, שהוגשה בתחילת 2022. התביעה עסקה בהשבת כספים, שלא הועברו לאורך שנים, מקרנות ההשתלמות של המורים לקופת המדינה.
במהלך השנה החולפת המדינה, באמצעות רשות המיסים, ריכזה מאמץ בתיקים שבהם מחויבי מס ביקשו לצמצם את בסיס המס ולשחוק אותו. התופעות המרכזיות שעימן התמודדה המדינה הן שימוש בחשבוניות פיקטיביות והעלמות מס. בשנת 2021 ניתנו פסקי דין ב-14 תיקים אזרחיים בנושא, דרכם הועלם מס בסכום של לפחות 175 מיליון שקל. עשרות הליכים עדיין מתנהלים ומוערכים במאות מיליוני שקלים נוספים.
בעקבות התופעות האלו, שכבר הפכו ל"מכת מדינה", רשות המיסים קיבלה סמכות ייחודית לגבות מס מאזרחים עוד בטרם הפיכת השומות לסופיות. למשל כשמתעורר חשש כי לא ניתן יהיה לגבות את המס משום שמחויב המס מתכוון לצאת מהארץ. בשנת 2021 נפתחו 45 הליכים כאלה, בסכום כולל של למעלה מ-230 מיליון שקל, במהלכם הוטלו עיקולים על כסף ורכוש בשווי כולל של כ-117 מיליון שקל.
4 צפייה בגלריה
רשות המיסים קבילה סמכות ייחודית לגבות מס מאזרחים עוד לפני הפיכת השומות לסופיות
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בדוח הפרקליטות האזרחית שפורסם צוינו תחומים נוספים בהם עסקה הפרקליטות במהלך השנה. בהם התחום המינהלי, תחום הנזיקין, תחום נותני השירות הפיננסיים, תחום הגנת הצרכן, תחום המקרקעין ותחום העבודה.
שנת 2021 הייתה משמעותית גם בעיצוב הדין, במסגרת פסיקת בית המשפט העליון, בתחום האכיפה האזרחית. במהלך השנה התקבלה עמדת המדינה במספר פסקי דין תקדימיים, ובהם פסק דין בעניין השבת כספי שוחד שנטל עובד מדינה שהורשע בעבירת שחיתות שלטונית לקופת המדינה. בפסק דין תקדימי נוסף, הורה בית המשפט העליון על ביטול חוזה והשבת נחלות חקלאיות בהן בוצעו שימושים מסחריים נרחבים ובלתי חוקיים, לידי המדינה.
אורית קוטב, המשנה לפרקליט המדינה לעניינים אזרחיים, אמרה כי "עיסוקה של החטיבה האזרחית בכל תחומי המשפט האזרחי-מינהלי הוכיחה, גם בשנת 2021, את היותה גורם מרכזי ומשמעותי בקידום שלטון החוק, בסיוע לממשלה בהגנה על מדיניותה, ובהתמודדותה עם תופעות רחבות של הפרת חוק ועם חובתה לפעול לטובת השמירה על הקופה הציבורית, האינטרס הציבורי וזכויות האדם".
