נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אהרן ברק, יהיה השופט שיצטרף מטעמה של מדינת ישראל לדיון בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג. כך נודע ל-ynet. ברק, שעל צירופו החליט ראש הממשלה בנימין נתניהו בהמלצת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה, יהיה השופט ה-16 בדיון.
גם דרום אפריקה - שהגישה את התביעה - תשלח לדיון שופט מטעמה: סגן נשיא בית המשפט העליון שלה לשעבר, דיקנג מוסנקה. הדיון יתקיים בימים חמישי ושישי השבוע.
לפי הנוהל, מהרגע שמדינה נתבעת היא רשאית לצרף שופט מטעמה להרכב 15 השופטים הנוכחי של בית הדין. את ישראל, שהחליטה באופן חריג להופיע בבית הדין, יכולים לייצג בדיון עד ארבעה נציגים, ואחד מהם שכבר נבחר הוא פרופ' מלקולם שואו, משפטן בריטי יהודי-ציוני בן 76. משרד המשפטים שכר את שירותיו של שואו, שמוכר כמומחה ותיק למשפט בינלאומי. הוא כבר הגיש לבית הדין הבינלאומי הפלילי עמדות שצידדו בישראל בסוגיות שנוגעות למעמדה של פלסטין כמדינה.
אהרן ברק, שמכונה "אבי המהפכה החוקתית" מאז תקופתו כנשיא העליון, התנגד בתוקף למהפכה המשפטית שקידמה ממשלת נתניהו עד 7 באוקטובר. מחוץ לביתו של ברק התקיימו הפגנות רבות של תומכי ומתנגדי החקיקה, כולל קריאות קשות נגדו מצד המתנגדים - וקריאות בעדו שאף גרמו לו לבכות. ברק עצמו קרא להמשך המחאות נגד החקיקה, וגם הביע בעבר תמיכה בהסדר טיעון עם ראש הממשלה בנימין נתניהו שכולל קלון.
למעשה, ברק לא היה השופט הראשון שעליו חשבו בממשלה: בהתחלה הכוונה הייתה לא לפנות לאזרח ישראלי, אלא לאזרח זר בעל שיעור קומה שתומך בישראל. הבחירה הייתה בשופט אמריקני בעל שם עולמי, אך הפנייה אליו לא הסתייעה - ואז הוחלט שברק הוא האיש הנכון. בין השאר נבחר ברק מכיוון שהוא נחשב לאישיות המשפטית הישראלית הידועה והמוערכת ביותר בעולם, וגם מאחר שהוא ניצול שואה, ולדבריו יהיה משקל סגולי גבוה שיוכל להשפיע על השופטים.
מפגינים בעד ונגד החקיקה, ליד ביתו של אהרן ברק במאי
(צילום: אבי חי)
השר גדעון סער בירך על הבחירה בו וכתב: "ברגע האמת, ההסתה, ההכפשה והדה-לגיטימציה פינו את מקומן למעמד הבינלאומי, לשם הטוב שנרכש במשך עשרות שנים, למקצוענות. מברך את ראש הממשלה ואת היועצת המשפטית לממשלה על ההחלטה הנכונה והמדויקת". ח"כ טלי גוטליב מהליכוד כתבה מצידה: "אני לא מסכימה שהנשיא בדימוס ברק יהיה השופט מטעם ישראל בהאג, ועוד לבקשת ראש הממשלה. מי שיצא נגד הממשלה והציג אותה באור כה שלילי עכשיו ייצג את המדינה? וזה בחסות ממשלת ימין. אין לתאר".
השר משה ארבל בירך גם כן: "המינוי הזה הוא שיעור נוסף לכולנו כי בזמן אמת רב המאחד על המפריד, וכולנו יחד נתייצב ונאמר 'הננו' כשניקרא לדגל למען מדינתנו כאיש אחד בלב אחד. דעות שונות, עם אחד ומאוחד".
בקבוצת הוואטסאפ של הממשלה תקף השר עמיחי אליהו מעוצמה יהודית: "בישיבת הממשלה, ראש הממשלה ביקש שנכניס לדיון את תפיסת העולם של מדינת ישראל. אני לא בטוח שהנוכחות של הנשיא לשעבר אהרן ברק תקדם את התפיסות הנכונות בנושא. מדהים אותי איך הקונספציה עדין ממשיכה לנהל את מדינת ישראל. הלוואי שאתבדה". השר ארבל השיב לו מנגד: "זו בחירה ראויה מאוד, ובפרט בזירה הבינלאומית".
הלו"ז, והטענות של דרום אפריקה
דרום אפריקה, נזכיר, טוענת שמעשי ישראל בעזה הם "רצח עם באופיים" - ושבכך הפרה ישראל את התחייבותה במסגרת האמנה למניעת רצח עם. הבקשה כוללת בקשה להוצאת צו ביניים שישעה לאלתר את הפעולות הצבאיות ברצועת עזה, ומנומקת גם בשורת התבטאויות שהשמיעו בישראל.
ישראל, שמסבירה את יציאתה למלחמה ברצועת עזה בזוועות 7 באוקטובר שבהן נרצחו 1,200 בני אדם, שוקלת בינתיים לתבוע את איראן וחמאס על רצח עם - ובמקביל את דרום אפריקה בגין "תמיכתה בארגון טרור". בין השאר מתכוונים הנציגים הישראלים להקרין בהאג גרסה מקוצרת של סרט הזוועות של דובר צה"ל, שהוקרן בפני עיתונאים, מנהיגים ואישי ציבור וזעזע אותם.
דרום אפריקה מתוכננת לטעון ביום חמישי הקרוב וישראל יממה לאחר מכן. חודש ימים לערך לאחר שמיעת הטיעונים, יוחלט אם להורות על צו ביניים לעצירת הפעילות הצבאית בעזה ואז ייקבעו מועדים להגשת טיעונים בכתב לגופו של העניין. ההליך כולו - עד מתן פסק הדין - שעליו אין ערעור - יכול להתקיים על פני שנים.
עיון במסמך התביעה המלא שהגישה דרום אפריקה מעלה כי ההצדקות להגדרת מעשי ישראל כרצח עם באופיים מבוססות על התבטאויות בכירים בישראל, חברי כנסת, עיתונאים, מרצים, חיילים שלחמו בעזה ואפילו זמרים. בכתב התביעה מוקדש פרק שלם שמכונה "ביטויים עם כוונה לרצח עם נגד העם הפלסטיני מצד גורמים רשמיים של מדינת ישראל, ואחרים".
לישראל, כך או כך, יש טיעונים משפטיים כבדי משקל לדחות את התביעה של דרום אפריקה. אחד מהם הוא הטענה שאין מחלוקת בפורומים בינלאומיים שישראל לא ביצעה רצח עם בעזה, וכי אפילו דרום אפריקה לא העלתה טענה כזו בעבר - וישראל גם לא נדרשה להגיב על טענה כזו. דרום אפריקה היא מהתומכות הגדולות ביותר של הפלסטינים בקהילה הבינלאומית, והיא משמיעה שוב ושוב ביקורת על ישראל - תוך השוואת מאבקם של הפלסטינים לזה שניהלו השחורים נגד משטר האפרטהייד במאה שעברה.
כבר בשנת 2018 החזירה דרום אפריקה את שגרירה מישראל, ומאז אין לה כאן שגריר. בחודש שעבר החזירה דרום אפריקה את כל הדיפלומטים שלה מהארץ במחאה על התקיפות בעזה, והודיעה שהיא בוחנת את המשך היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. בהמשך החריף המשבר בין המדינות, ומשרד החוץ בירושלים הודיע על החזרתו להתייעצויות של השגריר הישראלי בדרום אפריקה, אלי בלוצרקובסקי.
טובה צימוקי ומורן אזולאי השתתפו בהכנת הכתבה
