היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה הגישה הלילה (בין שלישי לרביעי) את תשובת המדינה לבג"ץ בעניין גיוס החרדים, ומסרה כי החל משנת 2026 לא תהיה לצה"ל מגבלה לגייס אותם. נכון לעכשיו, מספר המתגייסים קטן, והוצאת הצווים יצרה אנטגוניזם בקרב האוכלוסייה החרדית - ולכן נשקלות דרכים אחרות. בנוסף, לראשונה בהיסטוריה צה"ל שינה את מבחן הדפ"ר, כדי להתאימו לאוכלוסייה החרדית.
את העתירה הגישו התנועה לאיכות השלטון, "ישראל חופשית" ותנועת "אמא ערה", בדרישה ליישום פסק הדין אשר ביטל את סעיף הפטור לגיוס של חרדים בני ישיבות. העותרים דרשו בעתירות לגייס את כלל תלמידי הישיבות החייבים בגיוס, לקבוע קריטריונים ברורים לגיוסם ולנקיטת צעדי אכיפה נגד חייבי גיוס אשר נמנעו מהתייצבות לשירות ביטחון. הבוקר יתקיים בבג"ץ דיון בעתירות.
בתשובת המדינה מצוין תחילה כי עד כה לא הושלמה חקיקת החוק שיסדיר את גיוס החרדים, וכי משרד הביטחון וצה"ל פועלים "כל העת וללא הרף" להרחבת השירות של בני הציבור החרדי בצה"ל. העבודות, נכתב, נועדו להביא בטווח הקרוב וגם הרחוק להגדלת מספר החרדים שמתגייסים לצה"ל ולשילובם בצבא באופן מיטבי, שיביא ל"מימוש חובת הגיוס בהתאם לדין ולפסיקת בית המשפט".
היועמ"שית ציינה כי כבר כעת חל גידול מסוים בהיקף המתגייסים למסלולים החרדיים, שהיה הגדול ביותר בשלוש שנות הגיוס האחרונות. עם זאת, ועל אף שקצב הגיוס עלה, הוא אינו עומד ביעד של 1,300 מתגייסים שהוצב לחודשים יולי-אוקטובר 2024.
בנוסף ציינה היועמ"שית כי על רקע המלחמה, צה"ל צריך לקבל תוספת משמעותית בכוח האדם שמשרת בו, ולכן גיוס החרדים מהווה צורך ביטחוני מובהק. "חשוב לבהיר כי הצורך הביטחוני הוא בראש ובראשונה של חיילים בתפקידי לחימה", נכתב. "מכל מקום, הן ביחס לתפקידי לחימה והן ביחס לתפקידים נוספים, פיתח צה"ל מסלולים ייחודיים לאוכלוסייה זו".
היועמ"שית כתבה כי לצורך קליטת החרדים נדרש צה"ל לעשות שינויים והתאמות לצורכיהם הייחודיים, מה שמציב אתגר משמעותי לזימונם לשירות, למיון והערכתם וכן לקליטת מתגייסים בטווח הזמן המיידי. "על-מנת לסבר את האוזן יצוין, כי היעד שהציבה המדינה לגיוס היקף של 4,800 חרדים בשנת הגיוס הקרובה משמעותו גידול של קרוב לפי 3 ביחס למספר המתגייסים החרדים הממוצע בשנה", נכתב. "מדובר בגידול של כ-270% בהיקף בני הציבור החרדי שצה"ל קלט בממוצע עד כה במהלך שנה אחת, ולכן הוא מציב אתגר מעשי, פיקודי ומקצועי יוצא מגדר הרגיל - שמעטים דומים לו".
האתגר, נכתב, מחייב את צה"ל לביצוע היערכות מקצועית ומבוקרת, תוך כדי לחימה ארוכה, ממושכת ואינטנסיבית, בזמן שמשאביו מוקדשים בעיקר להשגת מטרות המלחמה. מדובר, לפי היועמ"שית, ב"מלחמה הגדולה והמשמעותית ביותר שניהל צה"ל זה עשרות שנים - מלחמה מרובת חזיתות, עצימה ביותר, שכוללת אתגרים ביטחוניים מורכבים רבים גם בניהולה וגם בניהול כוח האדם הדרוש לה".
כך למשל, מבחני הדפ"ר - ציינה היועמ"שית - אינם רלוונטיים לרקע ולידע של בני הציבור החרדי, לא מעידים על יכולותיהם ואי-אפשר היה למיינם על-פיהם. לכן, מערך מדעי ההתנהגות בצה"ל נדרש לבצע - לראשונה בתולדות צה"ל - מחקר ולמידה מהירים שיאפשרו התאמת המבחנים לאוכלוסייה החרדית. "זאת ועוד, גם הריאיון האישי שעל כל מיועד ומיועדת לשירות ביטחון לעבור במסגרת תהליך הצו הראשון, עבר התאמות למאפייניו הייחודיים של הציבור החרדי", צוין. "כלים אלה מיושמים הלכה למעשה בתהליך המיון וההערכה של המלש"בים החרדים".
לפי היועמ"שית, במסגרת עבודת המטה של צה"ל עלה כי על בסיס המשאבים והתשתיות שקיימים בצבא, הוא יוכל לקלוט בשנת הגיוס 2024 - שמסתיימת ב-30 יוני 2025 - כ-3,000 חרדים נוספים מלבד ה-1,800 שמתגייסים בכל שנה בממוצע. בשנת הגיוס הבאה היכולת תגדל בכ-20%, ולאחר מכן - החל מיולי 2026 - לא צפויה כל מגבלה על יכולת הקליטה של בני הציבור החרדי לצה"ל. כל זאת, כמובן, בהינתן שיועמד לרשות הצבא היקף המשאבים הנדרשים לצורך הגדלת תשתיותיו.
משמעות הניסוח במונחי "קליטה" במקום "גיוס" היא שמערכת הביטחון לא מוכנה לקחת אחריות על הרחבת מעגלי הגיוס מהחברה החרדית באופן שיביא את הצעירים החרדים לגיוס אלא רק להתחייב למוכנות מבחינת תשתית לקלוט את אלה שיגיעו, אם יגיעו בכמויות גבוהות. המינוח נכתב כך לדרישת שר הביטחון ישראל כ"ץ, שלא רצה כי עמדת צה"ל תנוסח באופן שישתמע כהתחייבות לגייס את המספרים הללו.
"נכון למועד כתיבת שורות אלו, מתוך 3,000 המלש"בים שזומנו בשלישון הראשון, התייצבו עד כה רק 413 מלש"בים, ומתוכם השלימו את הליכי ההתייצבות 249", ציינה היועמ"שית. "במסגרת הפקת הלקחים שבוצעה בצה"ל לאחר תהליכי הזימון, עלה כי הוצאת הצווים הובילה להתנגדות פומבית חריפה לגיוס בקרב חלק מהציבור החרדי, אשר אף קיבלה ביטוי בהצהרות פומביות ובהפגנות המוניות מחוץ ללשכות הגיוס במהלך ימי ההתייצבות - באופן שלהערכת גורמי הצבא פגע בשיעור המתייצבים הפוטנציאליים". כל זאת, נכתב, חרף "ההיערכות המקדימה שבוצעה מול משטרת ישראל והקצאת כוחות בהיקף נרחב מטעמה עבור כל יום התייצבות".
בעקבות זאת, צוין בתשובת המדינה, בוצעו "כמה מהלכים" לשינוי שיטת ההתייצבות והכניסה ללשכות הגיוס עצמן, על-מנת "לצמצם חיכוך בין אוכלוסיית המפגינים לבין האוכלוסייה המבקשת להתייצב". כמו כן, במסגרת הפקת הלקחים, הוחלט להגדיל את היקף הוצאת הצווים בשלישון השני. במהלך ינואר, נכתב בנוסף, יחולו ראשוני מועדי ההתייצבות לפי "צו 12" של המלש"בים החרדים שנשלחו להם צווי הגיוס הראשונים בתחילת השלישון הראשון. אלו שלא יתייצבו ייחשבו כעוברים עבירה של היעדר מן השירות שלא ברשות.
