צעדת המילואימניקים במחלף חמד, אתמול
(צילום: אלכס גמבורג, דוברות המשטרה)
בצה"ל מודאגים מאוד מהשסע ההולך וגדל בחברה הישראלית בעקבות תוכנית נתניהו-לוין והמחאה נגדה, וגם ממעורבותם ההולכת וגוברת במחאה של קצינים לשעבר ולוחמים בהווה, שחלקם אף עושים זאת בעודם נושאים את סמלי היחידות שלהם. ביום שני הקרוב צפויה המחאה לרשום שיא נוסף, בצורת מחאה המונית מול הכנסת ושביתה של חלקים מסוימים במשק, ובצמרת צה"ל קיים חשש אמיתי מהאפשרות ששילובם של אנשי צבא באירועים יוביל לפגיעה במוטיבציה לשירות קרבי בסדיר ובמילואים.
משיחות עם בכירים בצבא בימים האחרונים עולה כי מדובר בחשש כבד ואמיתי, שכמוהו לא נשמע בצה"ל שנים, לפחות מאז ההתנתקות. לטענתם, השסע החברתי העמוק מחייב הפנמה כי לא רק הכלכלה הישראלית עלולה להיפגע בגל המחאה הנוכחי, אלא גם הצבא. קצינים מספרים כי הם שומעים עוד ועוד הורים טוענים שלא ישלחו את ילדיהם להתגייס בכלל, ואחרים מבהירים כי יסרבו לשלוח את ילדיהם לשירות קרבי או מאיימים לסרב בעצמם לשרת במילואים.
גורם בכיר במטכ"ל מספר כי נכון לרגע זה לא נתקלו בצבא במקרים שבהם האיום הזה מומש באופן מוצהר, אבל אין זה אומר שהחשש איננו אמיתי – והצבא חייב להיערך לכך, ולא להיות מופתע מאפשרות שניתקל בסרבנות גיוס או שירות מילואים. זו גם הסיבה לכך שמפקדי גדודים במערך המילואים הונחו לשים לב למתרחש בשטח, לנסות להרגיש אם ישנן בעיות – ואם כן, לטפל ולדווח על כך למעלה. בנוסף, מפקדים ביחידות הסדירות נדרשו לגלות ערנות מוגברת ולעשות ככל העולה בידיהם כדי למנוע את חדירת הוויכוח לשורות הצבא.
בצמרת צה"ל לא אהבו את התנהלות הקצינים הבכירים במילואים, שאיגדו את המחאה וצבעו אותה בחאקי. "כמובן שאף אחד לא טוען שאין להם זכות למחות, בכל נושא, אבל למה לערב את צה״ל?", תהה בכיר במטכ"ל. "הם מודעים לכך שזה יכול לפגוע במרקם העדין ביותר של צבא העם, וזה מיותר". על הרמטכ"ל הרצי הלוי הופעלו לחצים להביע עמדה נגד אותה מעורבות של קצינים מילואימניקים, ובין היתר הגיעו ללשכתו פניות של משפחות שכולות שביקשו ממנו להשמיע קול נגד הכנסת הצבא לוויכוח. עם זאת, הוא בחר שלא לעשות זאת בשלב הזה.
לגבי מידת ההשפעה, לא מדובר בהכרח בקונצנזוס: רבים בצמרת הצבא חולקים על הטענה שלפיה למחאה תהיה השפעה עמוקה על הצבא, ומאמינים שלבסוף לא תהיה לכך השפעה אמיתית על המוטיבציה לשירות. אלא שגם לא מעטים חושבים שהפעם, בניגוד לעימותים פוליטיים וחברתיים קודמים, מדובר במשבר עמוק יותר שלא יפסח על צה"ל, שכן אין שום תחום בחברה הישראלית שהמתיחות הזו לא חדרה אליו.
בעוד חודש וחצי יגיע גיוס מרץ, אך ממנו לא ניתן יהיה לקבל תשובה לשאלת ההשפעה של המחאה על הצבא: המתגייסים הטריים מילאו את שאלוני הגיוס עוד בטרם היא פרצה, ובהתאם לכך היא אינה משתקפת בתשובותיהם. עם זאת, לא מן הנמנע – כך לפחות חוששים בצה"ל – שבמהלך ימי הגיוס עצמם יזוהו ניצנים של משבר, שיקבלו אולי הד ברשתות החברתיות ובתקשורת, ובאגף כח אדם לא מתכוונים להתפשר ולא להעביר את הרושם שהצבא מוכן להכיל זאת.
בין אם המחאה תימשך עוד חודשים רבים ובין אם לא, את השלכותיה על צה"ל ניתן יהיה לראות בגיוס אוגוסט הגדול. בצה"ל מנסים להבהיר לכולם שעדיף להשאיר את הצבא מחוץ לעימות הזה, ולתת לו את האפשרות להתמודד בשקט מול שלל האתגרים שניצבים לפתחו – אבל נראה שהפעם, הסיכוי לכך הוא נמוך.
