דיון משפטי מתנהל בימים אלו סביב גירושן הצפוי מהארץ של רוזנה אגפאו ובתה אליאנה (10), שנולדה בישראל בעת שאמה עבדה כמטפלת עבור קשישה במצב סיעודי. החלטת רשות האוכלוסין לגרש את השתיים אחרי פטירת הקשישה עוררה התנגדות נרחבת בקרב המשפחה. במכתב לבית המשפט, בנות המשפחה הדגישו את הקשר הקרוב שנוצר עם אליאנה ורוזנה, שנשארה בישראל לבקשתן, ובמשך שנים סעדה את אימן וטיפלה בה במסירות.
פנייתה של אליאנה, ותמיכת החברים | צפו

רוזנה עבדה במשך שנים רבות כמטפלת עבור מרים דגני ז"ל. לאחר שנכנסה להיריון היא רצתה לעזוב לפיליפינים, אך בנות משפחת דגני ביקשו שתישאר בארץ ותטפל באימן, שלא הסתדרה עם מטפלות אחרות. רוזנה הסכימה לבקשה, אליאנה נולדה בשנת 2014, ומשפחת דגני הגישה בקשות הומניטריות לרשות האוכלוסין במטרה לאפשר את שהייתן בישראל. עם זאת, ההליכים בנושא נמשכו שנים, שבמהלכן אליאנה כבר הגיעה לגיל 10, אם משפחת דגני הלכה לעולמה ורשות האוכלוסין דחתה את הבקשה ההומניטרית האחרונה, לאחר שדחתה את נימוקי המשפחה.
משפחת דגני מקיימת קשר קרוב עם רוזנה ורואה את אליאנה כנכדה. היא גדלה ולמדה בבתי ספר ישראליים, ודוברת עברית כשפת אם. אליאנה אמרה ל-ynet בדמעות: "אני לא רוצה לעזוב את הארץ שנולדתי בה, את החברים שלי והמשפחה של סבתא. אני רוצה לחיות פה". בנות משפחת דגני כתבו לבית המשפט כי גירוש הילדה הוא צעד "אכזרי ופוגעני בצורה בלתי נתפסת", שיפגע בה רגשית ופסיכולוגית.
מומחים לבריאות הנפש, בהם נציג המחלקה לבריאות הנפש במשרד הבריאות, הזהירו כי עקירתה של אליאנה מהארץ עלולה לגרום לה למשבר נפשי עמוק. "מדובר בילדה שגדלה בישראל ואינה מכירה שום מקום אחר," כתבה המורה שלה לבית המשפט. מורים, הורים ותלמידים בבית הספר של אליאנה, יחד עם קהילת הצופים ברמת גן, נרתמו למאבק לבטל את הגירוש ושלחו מכתבים בנושא לבית המשפט.
2 צפייה בגלריה
רוזנה אגפאו ובתה אליאנה,  בת ה 10 שנולדה בישראל מועמדות לגירוש מישראל
רוזנה אגפאו ובתה אליאנה,  בת ה 10 שנולדה בישראל מועמדות לגירוש מישראל
רוזנה ואליאנה בת ה-10
2 צפייה בגלריה
רוזנה אגפאו ובתה אליאנה,  בת ה 10 שנולדה בישראל מועמדות לגירוש מישראל
רוזנה אגפאו ובתה אליאנה,  בת ה 10 שנולדה בישראל מועמדות לגירוש מישראל
אליאנה במדי הצופים
עם זאת, על אף ההמלצות המקצועיות ופניות הקהילה, רשות האוכלוסין סירבה לבטל את גירוש השתיים, והן נדרשות לעזוב את ישראל. משפחת דגני, המבקשת למנוע את גירושן, פנתה למשרד עורכי הדין ורשה וייצן לעזרה: "אנחנו, בנות המשפחה, הפצרנו ברוזנה להישאר בארץ עם אמא שלנו לאחר הלידה. במהלך חופשת הלידה של רוזנה החלפנו ארבע מטפלות שלא הצליחו להסתדר עם אמא. היא הייתה אז במצב פיזי סביר, אבל דמנטית וחרדתית, ולא בטחה או סמכה על אף אחת מהן. היו לה הרבה התפרצויות כעס ופרנויה, והמטפלות פשוט סירבו להישאר.
"נאלצנו לטפל באמא בעצמנו, כשכל פעם אחות אחרת לוקחת חופש מהעבודה. היינו נואשות, התחננו לרוזנה שתחזור לטפל באמא, אף שידענו שזה יכול להיות מאתגר אחרי לידה. הבנו שרק נוכחותה של רוזנה או אחת מאיתנו תאפשר רגיעה מסוימת. רוזנה הייתה המטפלת היחידה שהשכילה לראות בהתנהגויות הקשות של אמא חלק מהמחלה. בתושייתה ובתבונתה היא הצליחה לבסס ביניהן יחסי אמון וקרבה. ככל שמצבה של אמא החמיר והפך לסיעודי יותר, עובדות סוציאליות שפגשו את אמא העידו שנוכחותה של פעוטה בבית מיטיבה איתה - מחברת אותה לחיים, נוסכת בה ביטחון ומעניקה משמעות לקיומה. הקשר המיוחד והעמוק שנרקם ביניהן הוא שהיווה את הסיבה להסכמתה של רוזנה להישאר בארץ עם בתה, למרות כל הקשיים".
עו״ד תומר ורשהעו״ד תומר ורשהצילום: אוהד דיין
עורכי הדין תומר ורשה ואסף וייצן, המייצגים את המשפחה, מסרו: "המקרה של רוזנה ואליאנה הוא לא רק סוגיה משפטית, אלא גם מבחן מוסרי למדינת ישראל. מדובר במקרה חריג שבו אליאנה נולדה בזמן שאמה טיפלה בקשישה ישראלית באישור משרד הפנים, כשהן מהוות חלק בלתי נפרד ממשפחתה הישראלית של הקשישה. לא מדובר בילדה להורה בלתי חוקי שהסתתר מהרשויות, אלא בקשר ייחודי של טיפול סיעודי שהפך ברבות השנים לקשר משפחתי לכל דבר, היות שאליאנה גדלה בביתה של קשישה ישראלית שראתה את אליאנה כנכדתה, בסביבה ישראלית לכל דבר.
"הנסיבות החריגות מחייבות לראות את טובתה של אליאנה שנולדה וגדלה כאן ואין לה קשר למולדת אחרת. גירוש של ילדה בת 10 רק משום שהקשישה הלכה לעולמה וכך לנתק אותה ממשפחתה הישראלית, הוא לא רק בלתי סביר משפטית, אלא גם בלתי אנושי. אנו קוראים למדינה לעצור את המהלך האכזרי הזה, להכיר במציאות חייהן ולהעניק להן את המעמד שהן ראויות לו".
ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה הכהן: ״עמדת העיר ועמדתי האישית היא שכל ילד וילדה שגדלו כאן, ובטח אלה שנולדו בישראל ולא משנה מי ומה ההורים שלהם, הם ישראלים וחלק בלתי נפרד מאיתנו ויש להם זכות מלאה להמשיך לחיות כאן איתנו לפנים משורת הדין״.