שופט בית המשפט העליון יוסף אלרון הודיע בצהריים (רביעי) לשר המשפטים יריב לוין ולנשיאת העליון אסתר חיות כי יציג את מועמדותו לנשיא בית המשפט העליון. מדובר בצעד חסר תקדים מקום המדינה, שבו שופט בבית המשפט מודיע על מועמדותו לתפקיד. עד כה, נשיא העליון נבחר על פי "שיטת הסניוריטי" - השופט הוותיק ביותר מתמנה, לאחר הליך פורמלי של הצבעה בוועדה לבחירת שופטים.
במכתב ששלח ללוין וחיות, כתב השופט אלרון כי "לקראת סיום כהונתה של השופטת חיות כנשיאת בית המשפט העליון, ב-16 באוקטובר 2023, הריני להודיעכם כי אני מציג את מועמדותי לכהונת נשיא בית המשפט העליון הבא". לדבריו, "הצגת מועמדותי זו אינה תלוית מבנה והרכב הוועדה".
חיות תפרוש לגמלאות באמצע חודש אוקטובר בהגיעה לגיל 70, ומי שאמור להחליפה לפי שיטת הסניוריטי הוא השופט יצחק עמית. במידה והוועדה לא תכונס עד לפרישתה של חיות - יכהן כממלא מקום המשנה לנשיאה השופט עוזי פוגלמן. אם ייבחר אלרון, הוא צפוי לכהן בתפקיד קצת פחות משנתיים - עד ספטמבר 2025. לעומת זאת, השופט עמית יוכל לכהן בתפקיד עד צאתו לגמלאות באוקטובר 2028.
נכון לעת עתה, לוין לא מוכן לכנס את הוועדה לבחירת שופטים כל עוד לא ישונה הרכבה, ועתירה בנושא תידון ב-7 בספטמבר. בעקבות הודעתו של אלרון, החליטה הנשיאה חיות להוציא אותו מההרכב שידון בעתירה נגד אי-כינוס הוועדה.
בעבר, שר המשפטים כבר הודיע כי ברצונו לבטל את הסניוריטי בבית המשפט העליון, ואף לפתוח את ההתמודדות לנשיאות לדמויות שלא כיהנו קודם לכן כשופטי עליון. בהרכב הנוכחי, לא ברור האם יש רוב למינוי אלרון - מאחר שנדרש רוב של חמישה חברים מתוך תשעה, ואם הוועדה תתכנס יכהנו בה שלושה נציגי קואליציה, נציגת אופוזיציה, שלושה שופטי בית המשפט העליון ושני נציגים של לשכת עורכי הדין.
בתחילת החודש העריכו במערכת המשפטית כי יקודמו מהלכים של הרגע האחרון כדי למנוע את הדיון בעתירה נגד אי-כינוס הוועדה לבחירת שופטים. לוין אף הניח הצעה חדשה של לוין שבה הוא מבקש להידבר עם נשיאת העליון.
על פי ההצעה, שני שופטים שמרנים שמוסכמים על שניהם ייבחרו לעליון במקום הנשיאה חיות והשופטת ענת ברון הפורשות לגמלאות במהלך חודש אוקטובר. כמו כן, במקום חיות - שנבחרה על פי שיטת הסניוריטי - ייבחר כנשיא שופט ותיק, אך לא על פי הוותק שלו בעליון. בין השמות האפשריים שעלו נמצא גם אלרון.
אלרון זכור כשופט היחיד מתוך 11 שהצביע נגד פסילת המינוי של יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר. עם זאת, בדעת היחיד שלו, אלרון לא סבר בהכרח שיש להכשיר את המינוי של דרעי, אלא שההחלטה בעניינו צריכה להגיע ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית - שיקבע אם יש קלון בעבירות המס שבהן הורשע דרעי.
לא רק בפסיקה הנוכחית אלרון עמד מול שופטי בית המשפט העליון, אלא גם לפני מינויו. בשנת 2016, נחשף ב"ידיעות אחרונות" כי נשיאת העליון דאז, מרים נאור ז"ל, טענה במהלך המגעים להסכמות בוועדה למינוי שופטים כי הנשיאה המיועדת אסתר חיות מתנגדת למינוי אלרון. לדברי נאור, חיות אף הוסיפה כי מבחינתה "שלא יהיה אף מינוי".
באותה תקופה, מקורביו של אלרון טענו כי לא ייכנס לבית המשפט העליון נוכח מוצאו המזרחי. אלרון, יליד בגדד שגדל במעברה בשנות ה-50, פילס את דרכו בעקביות במערכת המשפט. תומכי טענו אז כי אחת הסיבות לכך ששר האוצר וחבר הוועדה למינוי שופטים דאז משה כחלון תמך בו נעוצה אף היא במוצאו, וכי הוא היה נחוש להביא לכך שבית המשפט העליון ישקף יותר מועמדים מזרחיים ראויים.
נאור זעמה אז על ההדלפות סביב המשא ומתן לבחירה, ועוד יותר על הרמיזות כי אלרון נפסל על רקע היותו מזרחי. למקורביה אמרה כי מערכת המשפט לא עוסקת בכל היבט עדתי וכי לעולם אין שואלים אדם על מוצאו. אף שחיות לא הייתה אז חברה בוועדה, דעתה היתה מכרעת משום שנהוג שמתחשבים בדעות הנשיא הבא בנושאי מינויים. לפי הפרסום, נאור טענה בנוסף בפני חברים בוועדה כי חלק מעמיתיה סבורים שאלרון, שכיהן אז כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה והתמחה בעליון, "לא קורץ מחומר שממנו עשוי שופט עליון".
עם זאת, אלרון נתמך על ידי שרת המשפטים ויו"ר הוועדה דאז איילת שקד, וכאמור גם על ידי כחלון. כמו כן, תמכו בו גם שני נציגי לשכת עורכי הדין דאז אילנה סקר וחאלד זועבי, שפעלו בעצה אחת עם יו"ר לשכת עורכי הדין אפי נוה. בסופו של דבר, התרצתה חיות ואלרון נבחר פה אחד בוועדה.