"בימים אלה אנו עדים לניסיונות לחתור תחת הרשות השופטת ולהחלישה - עד כדי חשש ממשי לכרסום בעצמאות המוסדית של הרשות השופטת וביסודות הפרדת הרשויות". כך אמר שלשום (חמישי) מ"מ נשיא העליון השופט יצחק עמית בנאום תוכחה תקיף במיוחד, דקות לפני שבג"ץ קבע כי על שר המשפטים יריב לוין למנות נשיא לעליון בתוך חמישה שבועות - ולפני שהשר הודיע שיקדם שוב את חוקי המהפכה המשפטית. כל זה קורה כשהמלחמה עדיין נמשכת, וכשלוחמי צה"ל עדיין פזורים בשטח בגזרות השונות.
הנאום החריף של מ"מ נשיא העליון, השופט יצחק עמית
(צילום: מיקי שמידט )
בג"ץ, כאמור, קבע כי על שר המשפטים לבחור נשיא עד 16 בינואר. "פועלו של שר המשפטים עד כה אינו מגשים את הקביעה העקרונית - החובה להביא את בחירת נשיא בית המשפט העליון להצבעה על ידי חברי הוועדה לבחירת שופטים", נכתב בהחלטה.
בנוסף, כך כתבו השופטים, "לנוכח האמור, ובהתחשב במשך הזמן הסביר הנדרש, להערכתנו, לאפשר לוועדה לבחירת שופטים למצות את הדיונים בנושא, אנו מורים כי על שר המשפטים להעלות את בחירת הנשיא לבית המשפט העליון להצבעה על ידי חברי הוועדה עד ל-16 בינואר 2025".
לוין הגיב להחלטה, שלפי ההערכה בקואליציה תוביל אותו לבקש לקדם שוב את שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, ומסר כי "הצו הבלתי חוקי והמביש שהוציא בג"ץ, שבאורח פלא ניתן דקות אחדות אחרי הנאום המתלהם של השופט יצחק עמית, הוא תמצית אובדן הדרך, הניתוק, והרמיסה שקומץ קיצוני מרשה לעצמו רק משום שנדמה לו שהוא יכול".
הוא טען כי מדובר בפועל ב"הדחתו של שר המשפטים הנבחר מתפקידו כיו"ר הוועדה לבחירת שופטים", ואמר: "הסיכול המכוון שעשו השופטים להצעה לשידור הדיונים לבחירת נשיא בית המשפט העליון, הם עדות למה שמתרחש כאן בשנים האחרונות". לדבריו, "שופטי בית המשפט העליון לוקחים לעצמם את סמכויות הממשלה והכנסת, רומסים את בחירת העם, משליכים פעם אחר פעם לפח את קולם של מיליוני אזרחי ישראל, והופכים את עצמם לשליטים דיקטטורים, המתערבים וקובעים בכל דבר, במקום בחירתו של העם".
הנטישה חסרת התקדים של שופטי העליון
לנוכח ההתפתחויות האחרונות, ביום חמישי הצטרפו גם קולות מתונים יותר בליכוד לקריאות נגד בג"ץ. כך למשל יו"ר הקואליציה אופיר כץ תקף כי "בג"ץ שוב במופע של דריסת הדרג הנבחר, דריסה של ציבור שלם, דריסה של בחירת העם. חבורה בעלת תחושת יהירות ועליונות שמרשה לעצמה לנכס סמכויות לא להם, נשאר רק שיבואו להצביע במקומנו בממשלה ובכנסת". גורם נוסף בממשלה אמר: "המהלך הבא יהיה שינוי הרכב הוועדה, הוא הפך בלתי נמנע".
באותו יום, בצעד חסר תקדים, נטשו שופטי בית המשפט העליון יצחק עמית, נעם סולברג ודפנה ברק-ארז את כינוס הוועדה לבחירת שופטים במחאה על החלטתו של השר לוין להביא לדיון מומחים שיביעו את דעתם בנושא עקרון הסניוריטי והכנסת מצלמות לישיבות הוועדה. לטענתם, הם לא יכולים להיות בדיון על הסניוריטי בגלל ניגוד העניינים.
לוין ביקש לזמן חמישה מומחים לדיון הוועדה, שאמור היה לעסוק גם בשידור דיוניה. ברביעי שיגרו חברי הוועדה, השופטים, מכתב שבו הם מחו על קביעת סדר היום על-ידי השר לוין, כאשר כוונתם היא להצעות השר לשידור דיוני הוועדה בפומבי. לאחר שהמומחים יצאו מהחדר - השופטים חזרו לישיבה.
היוע"משית תודח? גם דרעי שינה גישה
ברביעי הכנסת אישרה את הצעת החוק של ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) לקיים דיון בכנסת בהדחת היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בזמן שראש הממשלה בנימין נתניהו היה על דוכן העדים במשפטו, שנפתח השבוע מחדש בבית המשפט המחוזי בתל אביב. שבוע קודם לכן נרשמה מבוכה גדולה לקואליציה, שלא הצליחה לגייס רוב להצבעה, אך הפעם הושג רוב של 51 תומכים. כל חברי האופוזיציה החרימו את ההצבעה, ויצאו מהמליאה בצעקות "בושה".
בוארון, כאמור, לא היה מוכן להשלים עם תוצאות ההצבעה בשבוע שעבר, שנחתמה בפער של קול בודד – 40 חברי כנסת תמכו בהצעה ו-41 התנגדו לה – והגיש הצעה דחופה לסדר היום תחת שם חדש: "התנהלות מערך הייעוץ המשפטי לממשלה והנזק לציבור".
אף שההצעה לסדר עברה ברוב קולות, הדבר לא יוכל להוביל להדחתה של בהרב-מיארה. מדובר יותר ב"הצהרה" של הקואליציה על הכוונה לקדם את הצעד הזה. בדיון הקודם הודה שר המשפטים יריב לוין כי בשלב הזה אין רוב בממשלה להדחתה של בהרב-מיארה מתפקידה.
יומיים קודם לכן, הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק חדשה, ולפיה היועמ"שית לא תייצג את הממשלה בערכאות משפטיות. בהצעת החוק שהגישה ח"כ לימור סון הר מלך (עוצמה יהודית), ועברה את הלשכה המשפטית של הכנסת, נכתב: "סמכויות היועץ המשפטי לממשלה בתחום הייצוג במשפט הציבורי מעולם לא עוגנו בחקיקה, בדומה למרבית סמכויותיו, על אף שיש להן השלכות כבדת משקל על שיטת הממשל בישראל".
עוד נכתב: "גם בקרב שופטי בית המשפט העליון עצמם לא ניתן למצוא אחידות באשר לשאלת המצב המשפטי המחייב בסוגיה. לאורך השנים הנושא עורר מחלוקת בין הדרג המדיני לבין היועצים המשפטיים לממשלה ואף בקרב שופטי בית המשפט העליון (בפרט בשנים האחרונות)".
2 צפייה בגלריה
דרעי. נחשב ללשון המאזניים בנושא היועמ"שית - עד שאמר: "צריכה לקום ולהתפטר"
(צילום: אלכס קולומויסקי)
בהצעה נכתב כי מאז תחילת כהונת הממשלה ה-37, "פועלת בעקביות היועצת המשפטית לממשלה באופן לעומתי מובהק כנגד ממשלת ישראל ושריה, מצב חסר תקדים בתולדות מדינת ישראל מאז הקמתה. בכך הלכה למעשה היועצת המשפטית לממשלה מונעת כמעט כל ניסיון של הדרג המדיני לממש את מדיניותו, בהתאם לנהוג בכל דמוקרטיה מערבית".
ההתנגשות בין מערכת המשפט לממשלה התרחשה במקביל לשינוי החד בגישה של יו"ר ש"ס אריה דרעי, שהביע בחמישי לראשונה באופן פומבי תמיכה בפיטורי היועמ"שית. לצד זאת יש לציין כי החרדים הבהירו לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר לוין בכמה הזדמנויות לאחרונה כי לא יסכימו לחוקק חוקים שבמחלוקת לפני שיעבור חוק הגיוס.
עד כה דרעי נחשב ללשון המאזניים באשר לאפשרות שתודח היועמ"שית. הוא סירב להשמיע עמדה פומבית בנושא, ושרי ש"ס לא חתמו על המכתב שקרא לקיים דיון בממשלה לקראת הדחתה. שלשום, דרעי עשה צעד פומבי ראשון, ונשאלת השאלה אם ירה את יריית הפתיחה להשלמת המהלך.
בריאיון לרדיו "קול חי", התייחס דרעי גם למתיחות עם בהרב-מיארה, והוסיף: "אם באמת רוצים לשמור על הציבור, היא צריכה לקום ולהתפטר". לדבריו, "לאיפה הגענו? לא שייך שיועמ"שית שנתנה אישור להסכמים על גז עם לבנון בממשלת מעבר תשים לנו רגל בכל תחום ותחום.
"הייעוץ המשפטי השתלט על הממשלה הזאת", הוסיף דרעי. "השמאל יודע שציבור הימין יגדל, ודרך הייעוץ המשפטי הם מנסים לטרפד. המטרה היא רק אחת - שהחרדים יצאו מהממשלה הזו וביבי לא יהיה ראש ממשלה. אפילו ביום כיפור לא רצו שיתפללו בנפרד גברים ונשים, לא רצו הקפות שניות. זה המקום שהם רוצים לקחת אותנו". אך למרות הדברים שהשמיע היום דרעי נגד היועמ"שית, הוא דווקא לא היה מאלו שחתמו על המסמך שקורא להדחתה.
הדאגה של הרצוג
נשיא המדינה יצחק הרצוג התייחס השבוע לראשונה לחזרה של חוקים מהמהפכה המשפטית, תקף את הממשלה ואמר כי הוא "מודאג מאוד מהתהוות גל חקיקה הדרמטי". במתקפת-נגד מקורבי שר המשפטים יריב לוין ענו: "הנשיא הרצוג הוא מודאג סדרתי, אבל חד צדדי".
הרצוג: "גל חקיקה דרמטי מאיים על החוסן הלאומי"
(צילום: המערך לטקסים ולאירועים ממלכתיים)
"גל החקיקה הזה בכנסת נוגע ליסודות הדמוקרטיים שלנו: לבתי המשפט, למערכת המשפט, לאכיפת החוק, לזכויות אזרח בבחירות ובכלל, לעצמאות התקשורת, האקדמיה וכן הלאה", אמר הרצוג בטקס האזכרה הממלכתי לראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון במדרשת שדה בוקר.
"אנחנו חייבים להבין את האתגר העצום שעומד בפנינו, והאמת היא שאני מודאג מאוד ממה שקורה לנו לאחרונה", אמר הרצוג בנאומו. "בימים ובשבועות האחרונים אנחנו נחשפים לעימותים אלימים ובלתי-נסבלים במרחב הציבורי הישראלי. אלימות מילולית ופיזית חמורה ביותר נגד משרתי ציבור ונבחרי ציבור – שהיא ההפך הגמור מכל מה שממלכתיות צריכה להיות".
"גיניתי ואני מגנה בכל תוקף כל מעשה כזה של אלימות, ואני דורש מכל מי שידו בהתבטאויות ובמעשים הנפשעים הללו – לחדול מיד", הוסיף נשיא המדינה. "לגלות אחריות, לנהוג בממלכתיות, ולהנמיך את הלהבות, לפני שחבית חומר הנפץ הזאת תתפוצץ על כולנו".
ומה צפוי בהמשך?
אחרי המתקפה של השופט עמית על לוין, עלתה כאמור מבחינת הקואליציה הלגיטימציה להחזיר לשולחן את הכנסת את חוקי המהפכה המשפטית. אם לא די ב"חוק פלדשטיין", חוק החסינות, חוק בתי הדין הרבניים, חוק לשכת עורכי הדין ורבים אחרים שמקודמים בימים אלה, הקואליציה יכולה בכל עת להצביע סופית על הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירות שופטים, שאושרה בוועדת החוקה לקריאה שנייה ושלישית במרץ אשתקד, ונבלמה רגע לפני אישורה הסופי במליאה.
בקואליציה מעריכים כאמור, ששר המשפטים יבקש להעלות לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים שכבר אושרה בוועדת החוקה, כצעד תגמול על החלטת בג"ץ, כשבמקביל יגבר הלחץ לפטר את היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. באותן שעות של ערב חמישי נרשמה תסיסה יוצאת דופן בקואליציה, ויש מי שהעריכו שצעדים קיצוניים נמצאים בקנה.
מי שמיהר לגבות את לוין ברצון לשנות את הרכב הוועדה לבחירת שופטים הוא שר התקשורת שלמה קרעי - שקרא לשר לקדם את החוק בקריאה שנייה ושלישית. "ההתנשאות של השופט עמית, בהטפותיו לממשלה ולשר המשפטים על 'שבירת הכלים' כאשר באותה נשימה הוא וחבריו רומסים את העם כולו, היא שיא חדש שאפילו אפלטון לא חלם עליו".
על רקע השיא במתיחות בוועדה לבחירת שופטים סביב מינוי הנשיא לעליון, אמר השר קרעי: "כבוד השופט עמית, אני מודיע לך בזאת: לא תהיה נשיא בית המשפט העליון. זה משפט העם! החלטת בג"ץ מהיום שמחייבת את שר המשפטים למנות את עמית לנשיא העליון היא לא חוקית, לא תקפה ואסור להישמע לה בשום אופן. שלטונכם הבלתי מעורער נגמר! אנחנו מייצגים את העם. את מיליוני האזרחים שבחרו בנו באופן דמוקרטי. זה משפט העם! זו דמוקרטיה!".
ההצעות לחוקים הללו נותרו על שולחן הכנסת, למרות שהאופוזיציה דרשה להסירן לחלוטין. הקואליציה, מצד שני, טוענת כי "אין כוונה להעלות אותן להצבעה". עם זאת, אם שר המשפטים לוין ירצה בכך, הוא יוכל להעלות את הצעות החוק להצבעה בישיבה הקרובה של המליאה, ובכך להוביל לסערה גדולה במערכת המשפט. זו אפשרות שמוערכת כעת בקואליציה.
