אחרי שראש הממשלה נפתלי בנט נתן אור ירוק להקמת ועדת החקירה הממלכתית והדיון על כך נדחה - בסדר היום שהופץ לשרים לקראת הישיבה הקרובה הסוגיה צפויה לעלות ביום ראשון הקרוב להצבעה.
ההחלטה על קידום ההצעה התקבלה כבר בשבוע שעבר בתום הדיונים בין רה"מ לשר הביטחון בני גנץ, שר המשפטים גדעון סער ושר החוץ יאיר לפיד. גנץ, שקידם יותר מכל שר אחר בממשלה את הקמת הוועדה, בירך על ההסכמות: "הקמת ועדת החקירה היא מהלך הכרחי לשמירה על ביטחון ישראל. מדובר בצורך לאומי, ואני מודה לראש הממשלה, שר החוץ, שר המשפטים וכלל הגורמים שתומכים בהעלאת הצעת ההחלטה".
פרשת הצוללות - כתבות נוספות
גם לפיד בירך על ההחלטה לקדם את הוועדה ואמר: "הבטחנו לציבור הישראלי שלא נוותר על חקירת הפרשה - וקיימנו. פרשת הצוללות וכלי השיט, היא פרשת השחיתות הביטחונית החמורה בתולדות ישראל ונדרש להפוך כל אבן כדי להגיע לחקר האמת, זו המחויבות שלנו כלפי חיילי צה"ל, כלפי אזרחי ישראל".
פרשת הצוללות, נזכיר, נחשפה ב-2016 ועוסקת בסדרה של עסקאות רכש עבור חיל הים, שבוצעו בעשור הקודם תוך מעורבות חריגה של לשכת ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו. העסקאות האלה כוללות רכישת צוללת שישית לחיל הים מהחברה הגרמנית טיסנקרופ, כוונה להזמין שלוש צוללות נוספות מהגרמנים, ורכישת ארבע ספינות טילים לשם הגנה על המים הכלכליים של ישראל ועל אסדות הגז. בנוסף, נבדק בה האישור שקיבלו הגרמנים מגורמים ישראלים למכור צוללות דומות לצבא המצרי. נתניהו עצמו לא היה חשוד בפרשה, ואשתקד הוגשו כתבי אישום נגד שבעה בכירים בגין הטיית מכרזים הקשורים לרכש הצוללות.
למרות כתבי האישום הללו, בשנים האחרונות נערכו שורה של הפגנות והוגשו מספר עתירות לבג"ץ בדרישה לחקור שוב את הפרשה, המכונה גם בכינוי "תיק 3000", ועבור שר הביטחון גנץ הייתה זו הבטחה מרכזית. עבודתה של ועדת בדיקה ממשלתית שהקים בעבר לא צלחה, וחבריה התפטרו במחאה על ניסיון לקצץ בסמכויותיהם, ועם הקמת הממשלה החדשה ביוני הוא פעל להקמת ועדה ממלכתית, שלה סמכויות חקירה רבות יותר. בסוף אוקטובר הגיש גנץ, בתיאום עם משרד המשפטים, את הצעת ההחלטה של משרד הביטחון להקמת הוועדה. בנט וגנץ סיכמו כבר אז כי העלאת ההצעה תידון לאחר העברת תקציב המדינה.
"אם לא נברר את האמת לא נוכל להפיק לקחים לעתיד. זה לא עניין אישי – אלא צורך לאומי", אמר אז גנץ. "מדובר בנושא שמצוי בלב ליבה של מערכת הביטחון, ומהווה צורך ביטחוני ראשון במעלה על מנת לשמור את אמון האזרחים בה ובמקבלי ההחלטות". שר המשפטים סער הבהיר באותה תקופה בריאיון ל"ידיעות אחרונות" כי "כשהנושא הועלה על ידי שר הביטחון היו לי השגות על נוהלי העבודה ועל סמכויות הוועדה. בינתיים, ישבנו וחשבנו שצריך לבדוק את הנושא שכן החל כבר הליך פלילי. לכן מיניתי צוות מקצועי בהשתתפות היועץ המשפטי לממשלה כדי שימליץ בנושא".
בג"ץ דחה כבר בחודשים האחרונים את העתירות בעניין וקבע כי אין לו עילה חוקית לכפות את הקמת הוועדה, אך רמז בבירור שהנושא מחייב בדיקה ציבורית. בעקבות זאת אמרה נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, דורית ביניש, כי יש להקים ועדת חקירה ממלכתית לחקר תהליכי קבלת ההחלטות בפרשה, ואמרה כי מפסיקתו של שופט העליון יצחק עמית לפני כמה חודשים עולים רמזים לכך. השופט עמית דחה את העתירות בטענה שבית המשפט העליון אינו יכול על פי החוק היבש להורות לממשלה להקים ועדות חקירה, אך מדבריו עליו שרצוי שאכן תקום כזאת.
