ברצועת עזה גוברים בימים האחרונים הדיווחים על חשש ממצוקת רעב של המוני פליטים, על רקע הסלמה במעשי הביזה והשוד של משאיות הסיוע ההומניטרי. הכאוס בחסות הוואקום השלטוני ברצועה גורם כעת גם לארגונים בינלאומיים להשעות את פעילותם, באופן שפעילים בעולם מזהירים כי עלול להחריף עוד יותר את המשבר.
בישראל מאשימים את חמאס בחטיפת הסיוע, אבל מהדיווחים ברצועה עולה כי רבים ממעשי הביזה נעשים על ידי ארגוני פשיעה אחרים שהתחזקו – חלקם מציגים עצמם ככאלו שמתנגדים לחמאס – וברצועה מגיעים גם דיווחים שאפילו אנשי ארגון הטרור, או כאלו שמזוהים עמו, מתחננים לקמח. פעיל הומניטרי בעזה הזהיר כי המשמעות של הדבר היא שגם החטופים שמוחזקים בשבי כבר 423 ימים עלולים לרעוב. בישראל אמרו מנגד שאין מחסור חמור בקמח, והפיצו תיעוד של מאפיות פתוחות - וקמח שנכנס לרצועה במשאית סיוע.
לדברי הפעיל ההומניטרי, "אם המצב הזה לא מדיר שינה מעיני המנהיגים הישראלים, זה לא תקין. אם אין לאנשי חמאס קמח, אין לחטופים מה לאכול והם חיים כרגע על מי מלח". הוא טען כי אם למחבלים שמחזיקים בחטופים יהיה מחסור במזון, הם יעדיפו להעניק אותו לבני משפחותיהם על פני החטופים עצמם, תוך שהוא מזכיר את העובדה שאינם מוסלמים. הוא טען גם כי מדובר ב"אנשי צללים" שנחשבים לכאורה למתים, ולכן אינם רשומים במאגרים ולא יכולים לקבל שוברי מזון.
שלשום, יצוין, דווח בחדשות רשת כי אלוף במיל' ניצן אלון, שאחראי על המאמץ המודיעיני של תחום השבויים והנעדרים בצה"ל, הזהיר את הדרג המדיני כי מתרבות ההערכות על מצב הולך ומתדרדר אצל החטופים, כולל הרעבה של חלקם. "יש בעיה של נגישות למצרכים ברצועה. אני יודע לומר לכם על כך שחלק מהחטופים במצב רפואי קשה מאוד, על חלקם אנחנו יכולים לומר שהם בסכנת חיים", לשון הדיווח.
החשש ממצוקת רעב בעזה, נזכיר, מלווה את המלחמה מראשיתה. מבקרי ישראל מאשימים אותה בשיבוש מכוון לכאורה של מאמצי הסיוע, בעוד זו מכחישה את הטענות הללו בתוקף ומסבירה כי לעתים קרובות הסיוע פשוט נערם במעברי הגבול בשל התנהלות קלוקלת מצד ארגוני האו"ם. כך או כך, כעת נראה שהמצב מחמיר בחסות הכאוס השלטוני ברצועה.
בימים האחרונים מגיעות מהרצועה תמונות של תורי ענק מחוץ למאפיות לחם. בסוף השבוע דווח על אישה ושני ילדים, שנהרגו כתוצאה מהדוחק הרב מחוץ למאפיה במרכז הרצועה. הדיווחים על כך הגיעו אחרי שבתוכנית המזון העולמית הזהירו כי המאפיות סובלות ממחסור חמור באספקה. "לחם הוא חבל חיים עבור משפחות רבות – לעתים קרובות זהו המזון היחיד שנגיש להן. כעת, אפילו זה חומק מידיהן", מסרו לאחרונה בארגון המזון של האו"ם.
המשבר מחריף כאמור בשל הכאוס ומעשי הביזה, ושלשום הודיעה סוכנות הסעד של האו"ם לפליטים פלסטינים (אונר"א) על הפסקת פעילותה דרך מעבר כרם שלום, המעבר הראשי להזרמת סיוע הומניטרי לפלסטינים (ששוכן במשולש הגבולות של ישראל, מצרים ודרום הרצועה). ראש אונר"א פיליפ לזריני האשים כי ישראל נכשלה ביצירת התנאים להבטחת פעילות עובדי הסיוע, ואמר שקיבל את ההחלטה חרף משבר רעב גובר לדבריו, כיוון ש"בלתי אפשרי" להעביר כעת סיוע בצורה בטוחה.
הבוזזים נעשים נועזים יותר, חמאס טוען שחיסל "20 גנבים"
לזריני אמר כי ההחלטה על השעיית הפעילות נעשתה אחרי שבסוף השבוע שיירה של כמה משאיות נשדדה כולה, כשבועיים אחרי שבאותו נתיב נשדדה שיירת גדולה הרבה יותר של משאיות על ידי "כנופיות חמושות". ב"גרדיאן" הבריטי דווח כי התקרית הראשונה אירעה ב-17 בנובמבר, וכי כמעט 100 משאיות נשדדו אז.
לפי הדיווח של העיתון הבריטי, השיירה יצאה בשעה 1:30 בלילה מכרם שלום לעבר מחסני הפצה בחאן יונס ודיר אל-בלח. שעת היציאה למסע, כך דווח, שונתה ברגע האחרון כד להערים על בוזזים אפשריים, אבל אלו חיכו בכל זאת לשיירה – אחרי שפנתה לציר סלאח א-דין, ציר התנועה הראשי שחוצה את הרצועה לארוכה. הם אפשרו לעשר המשאיות הראשונות לעבור, אבל אז ירו על צמיגיהן של אלו שהיו מאחוריהן וחסמו הדרך ל-97 משאיות.
כמה גורמים ששוחחו עם העיתון טענו כי המתקפה בצעה על ידי "מאות" חמושים, שנשאו רובי סער, וכי הם ירו באוויר או לעבר משאיות, ובאיומים או במכות אילצו את הנהגים להסיע את המשאיות לבסיסים שהוכנו מראש לפריקת הסיוע עם מלגזות. פקידי סיוע אמרו ל"גרדיאן" כי אותה תקרית היוותה "צעד דרמטי של שינוי" בכל הנוגע להיקף ולנועזות של הכנופיות.
ב"גרדיאן" טענו כי על פי האו"ם "המארגן המרכזי" של הבוזזים הוא אדם בשם יאסר אבו-שבאב, איש עסקים שעומד בראש חמולה מוכרת. גורמים באו"ם טענו כי הוא איים להרוג כל נהג שעובד עם סוכנויות סיוע. גורמים אחרים הדגישו כי לא ברור מי עמד מאחורי אותה מתקפה, וכי גם מנהיגי הכנופיות הגדולות מתקשים לשלוט בכנופיות קטנות יותר.
בהודעתו שלשום, האשים ראש אונר"א לזריני כי המשבר נוצר גם בגלל פעולות חיסול ישראליות של אנשי משטרת חמאס – מה שלדבריו גרם ל"התפרקות החוק והסדר" ברצועה. "האחריות להגן על עובדי הסיוע והאספקה מוטלת על מדינת ישראל ככוח הכובש. עליהם להבטיח שהסיוע יזרום לעזה בבטחה", מסר. הוא האשים גם כי בישראל התקבלו "החלטות פוליטיות" להגבלת כמויות הסיוע.
במתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש), היחידה בצה"ל שאחראית על תיאום העברת הסיוע, מסרו בתגובה להודעת ראש אונר"א כי הוא "שכח" לציין שהסוכנות אחראית ל-7% בלבד מכלל הסיוע שמוזרם לרצועה. "ישנם עשרות ארגונים הומניטריים שפועלים ברצועת עזה וממשיכים למלא תפקיד גובר בהעברת סיוע הומניטרי לאנשים שזקוקים לו", ציינו במתפ"ש – ומסרו כי בשבוע שעבר יותר מ-1,000 משאיות הפיצו סיוע ברחבי הרצועה.
הודעת אונר"א הגיעה יממה לאחר שארגון סיוע אחר ברצועה, המטבח המרכזי העולמי (WCK), הודיע גם הוא על הפסקת פעילותו ברצועה בעקבות תקיפה ישראלית שבה חוסל המחבל עאהד עזמי קדיח, שהשתתף בטבח ב-7 באוקטובר בקיבוץ ניר עוז. סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית "וופא" דיווחה כי בתקיפה, שכוונה נגד רכב בחאן יונס, נהרגו שלושה עובדים בארגון – שמצדו טען כי אין לו "מידע" על כך שמי מיושבי הרכב היה קשור לטבח 7 באוקטובר.
400 שקל לשקית קמח אחת: "אין לי טיפת מזון"
הכנופיות שגונבות את הסיוע, כך לפי הדיווחים, אוגרות אותו במקומות מרוחקים מריכוזי האוכלוסין, ומוכרות אותו בשווקים במחירים אסטרונומיים: מחיר שקת קמח אחת מגיע כעת ל-400 שקלים. חמאס מצדו מנסה להראות עדיין משילות, ומעט לאחר התקרית באמצע נובמבר הודיע משרד הפנים בשלטון חמאס כי יצא למבצע נגד הכנופיות, שבו חוסלו לדבריו "20 גנבים". בתיעוד חריג שפורסם היום מאזור דיל אל-בלח, אף נצפים רעולי פנים - ככל הנראה אנשי חמאס - יורים באזרחים חסרי אונים, בטענה שגנבו שקיות קמח. לרוב, אותם גנבים נורים ברגליהם, מה שגרם כבר למאות נכויות ולמקרים רבים של קטיעת גפיים.
אבל ברשתות החברתיות גם כאלו שמזוהים עם חמאס קוראים כאמור לעזרה, וטוענים שגם להם אזל הקמח. אחד מהם, מג'די אבו טאקיה, כתב למשל בפייסבוק: "אין לי קמח בכלל, ואני לא יכול לקנות לחם מהגנבים".
רואן מוחמד, שנשואה לפעיל חמאס, כתבה: "אני צריכה קמח. שאלוהים יעזור, באלוהים שאין לי טיפת מזון". פעיל נוסף בחמאס, נאדר אבו שרח, האשים את ישראל במצב וטען כי "הכיבוש הישראלי מכניס סיוע וסחורות ומבקש מהמשת"פים שלו לגנוב אותן".