הריאיון עם ירדן רומן גת, שחזרה משבי חמאס ב-29 בנובמבר, פורסם בתחילת השבוע, בתוכנית "60 דקות" של רשת CBS המשודרת בישראל בסלקום TV. לאורך 54 ימים, סיפרה, היא הוחזקה בבית - ולא במנהרה של חמאס. השומרים שלה היו גברים בלבד. "השגיחו עליי כל הזמן. לא הוחבאתי, אפילו לא לרגע. והם יכלו לעשות לי מה שרצו", אמרה.
היא תיארה את הרגעים שבהם נלקחה לשבי, ותיארה כי מחבלי חמאס ראו בה "שלל". ירדן, שניסתה להימלט מהמחבלים יחד עם בעלה ובתה, לא יכלה לרוץ עוד ובמקום זאת נפלה אל הקרקע וניסתה להעמיד פני מתה, אך המחבלים הבחינו בה. "הם תפסו בזרועות שלי והחלו לגרור אותי לעבר הרכב שלהם", אמרה, וציינה כי במקביל הופשטה מבגדיה. "זה היה אחד מהרגעים הכי מפחידים כי חשבתי 'אפילו אם לא הייתה להם כוונה כזו מקודם, עכשיו אולי יש להם, ואני חצי ערומה", תיארה. כמו חטופים אחרים, ירדן הוצגה לראווה בעזה מול קהלים גדולים של פלסטינים מריעים. "החוטפים שלי הציגו אותי כשלל", אמרה.
בריאיון ירדן סיפרה גם על ההחלטה שהצילה את בתה גפן בת השלוש, כשהעבירה אותה לידי בעלה אלון והשניים הצליחו לחמוק מידי המחבלים. "זה היה בוודאי קשה מנשוא למסור ככה את בתך", שאלה המראיינת, לסלי סטאהל. ירדן השיבה: "זה לא היה, כי להשאיר אותה איתי במחשבה ששתינו הולכות למות או להיחטף לעזה היה גרוע יותר". המראיינת: "את אומרת שלא הייתה לך ברירה". ירדן: "לא הייתה לי ברירה, ולכן לא הייתה לי דילמה. אם גפן הייתה נשארת איתי, שתינו היינו מתות או נמצאות בעזה".
בהמשך תיארה כי שוביה "לא רצו לשמור עליי. הם רצו להגן על השלל שלהם. אבל אני כן חושבת שהצלחתי לגרום להם להרגיש אכפתיות, במידה מסוימת. אני חושבת שזה עזר לי לשרוד", אמרה ירדן. "אי אפשר להתנגד לדבר. זה יכול לעלות לך בחייך". היא קיבלה חיג'אב שכיסה את גופה. "הבד הזה היה ההגנה היחידה שלי. לא ידעתי מה האפקטיביות של זה", אמרה. "אישה, הפחד להיאנס או שיקרו דברים אחרים אף פעם לא יכול לצאת לך מהראש, אף פעם. זו פשוט לא אפשרות כי בזמן שאת שם את חסרת אונים, אין לך שום הגנה. את לא יכולה להתנגד לשום דבר. זה יכול לעלות בחייך. הפחד הזה לא היה כזה קיצוני כל הזמן, אבל הוא אף פעם לא נעלם. הוא כל הזמן שם".
היא סיפרה גם שהצליחה לעיתים לשמוע רדיו. שלושה שבועות אחרי החטיפה שמעה את אחד מבני הדודים של אלון, בעלה, מדבר. הוא דיבר על ירדן ועל כרמל, גיסתה, אבל לא אמר מילה על גפן או אלון - וכך ירדן הבינה שבעלה ובתה בסדר, אחרי שהצליחו לברוח מהמחבלים. ירדן סיפרה גם על החוויה הקשה של ההפצצות ברצועה: "זה מאוד מפחיד להיות באזור מלחמה. אי אפשר להתעלם מזה".
ירדן שוחררה ביום השישי להפסקת האש. אחיה, גילי רומן, תיאר את ההמתנה לרשימת החטופים שישוחררו מדי ערב כ"תוכנית הריאליטי המעוותת שבה חיינו אז". ירדן תיארה גם את הרגעים שבהם נודע לה כי היא משתחררת. "המחבלים תהו 'למה אני לא שמחה?'. הם כמעט דרשו את זה - 'תהיי שמחה, תהיי שמחה כבר. את הולכת הביתה'".
לפני שנחטפה ירדן, ארבעה מחבלים חמושים לקחו אותה בטנדר שגנבו מהקיבוץ יחד עם אלון וגפן, והחלו לנסוע לכיוון גדר הגבול עם עזה. מהעדות של אחותה של ירדן, רוני, עולה כי מעט לפני שהמחבלים הגיעו עם השלושה לגדר הגבול, התקרב אליהם טנק של צה"ל: "המחבלים החמושים קפצו מהרכב והתחילו לברוח. אלון וירדן, שהחזיקה את גפן על הידיים, ניצלו את ההזדמנות וקפצו מהרכב גם הם, והחלו לברוח אל השדות. הם רצו לכיוון מוצב צה"לי קרוב, אבל כשהתקרבו הבינו שהוא נטוש, אז החליטו לא להתקרב.
"בשלב הזה המחבלים כבר הבחינו בהם והתחילו לרדוף אחריהם ולירות לעברם. ירדן העבירה את גפן לידיים של אלון, והם רצו שניהם תוך כדי שיורים עליהם, מנסים לתפוס מחסה. ירדן הסתתרה, אלון המשיך לרוץ עם גפן על הידיים - ואז הם התפצלו. במשך קרוב ל-24 שעות אלון וגפן הסתתרו בתוך קבוצת שיחים. הם שמעו את המחבלים מסתובבים סביבם חיכו לרגע המתאים לברוח. בבוקר, ביום שאחרי, הם חברו לחיילים".
הבעל אלון והבת הקטנה גפן חיכו כמעט חודשיים לשובה של ירדן. כשנודע למשפחה על חזרתה, אלון העיד כי העיר את גפן הקטנה בשעת לילה מאוחרת ואמר לה "מצאנו את אמא, היא חוזרת אלינו". אחותו של אלון, כרמל, עדיין בשבי ארגון הטרור, בעוד אימו נרצחה על ידי המחבלים. "כרמל נמצאת שם יחד עם עוד חטופים רבים. זה לא בסדר, חייבים לשים לזה סוף", אמרה ירדן בריאיון.
פורסם לראשונה: 07:28, 18.12.23
