מרים פרץ, אמו של רס"ן אלירז פרץ, התייחסה לעונש המאסר שקיבל המחבל עבדאללה דגמה, שנעצר עשור לאחר הפיגוע בגבול עזה שבו נהרגו בנה וסמ"ר אילן סביאטקובסקי , אמרה: "זה לא מעסיק אותנו". לדבריה, "אף אחד לא התקשר אלינו, אף אחד לא דיבר איתנו. יש משפחות שזה מאוד חשוב להם להיות נוכחים בכל הדיונים, לשמוע. אנחנו לא. אנחנו בחרנו להמשיך. וסמכנו גם על צה"ל, גם על השב"כ, גם על המערכת המשפטית".
אתמול בית המשפט המחוזי בבאר שבע גזר שש שנות מאסר על המחבל שהורשע בקשירת קשר לפשע ועבירה של ניהול בארגון טרור. במסגרת הסדר הטיעון שנחתם עימו נמחק הסעיף המרכזי - שידול לרצח - והוסכם שירצה עד 90 חודשי מאסר.
פרץ ציינה בריאיון לאולפן ynet כי מבחינתה יש מסר אחד לכל מחבל, שנתפס כעשור לאחר ההיתקלות שבה נהרגו שני לוחמי גולני. "נגיע אליכם, גם אם ייקח עשר שנים וייקח 20 שנה, הדם שלנו אינו הפקר. אני חושבת שזה מסר של ניצחון. כך בונים תודעת ניצחון", ציינה. היא המשיכה: "אנחנו כמשפחה - יכולנו לשקוע בדיונים האלה, אבל זו לא הדרך שלנו. רק לפני שלושה שבועות הבת של אלירז, גילי בת עמי שהייתה בת חודשיים כשהוא נהרג, חגגה בת מצווה".
"היא חגגה ואנחנו המשכנו, ואני חושבת שהמחבל הזה צריך שיידע רק דבר אחד - שאנחנו ממשיכים. הם הרגו את אלירז בני בגוף, את אילן הרגו בגוף, אבל את הרוח שלנו - רוח שצמאה לחיים, רוח שצמאה לשלום, רוח של אהבת אדם, רוח של קידוש חיים, זה מה שיש לנו. וגם אם זה יהיה שש שנים או עשר שנים בכלא, את זה המחבל הזה צריך לדעת, זה הניצחון הקטן שלנו".
היא נזכרה ברגע שבו בישר לה ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו על תפיסת המחבל: "צריך לנסות להודות על בכלל על תפיסת האדם הזה. אני רוצה לומר שהסיפור של תפיסתו הוא הסיפור של המוסר של השב"כ, המוסר של חיילי צה"ל. הבן אדם הזה, הם עלו עליו מזמן בעזה וחיכו לרגע והגיע הרגע והוא נכנס לישראל, אבל למה הוא נכנס? הוא נכנס לתרום מח עצם לאחיו. והשב"כ לא תפס אותו. הוא אפשר לו להגיע לבית חולים, לתרום את מח העצם ורק אחר כך לתפוס אותו. באיזה מקום בעולם יש אנשים כאלה? באיזה מקום בעולם יש כזה מוסר מול האויב? נותנים לו קודם כל לתרום".
לפי כתב האישום, שרובו נמחק, דגמה הצטרף לגדודי חללי אל-אקצה בשנת 2002 ולקח חלק בניהול הארגון. הוא עסק באיתור וגיוס פעילים שעברו אימוני ירי כדי להרוג חיילי צה"ל, ובפרקליטות ציינו כי הוא תכנן הטמנה של מטען חבלה במשקל של 30-25 ק"ג ליד גדר הגבול בין עזה לישראל - ושידל את המחבל בסאם אבו דגמה לבצע את הפיגוע לפני 12 שנים.
באותו כתב האישום נכתב כי בשנת 2010 הוביל אבו דגמה פעילים נוספים שהטמינו את המטען במקום שתוכנן מראש ליד קו דיווח 161 בגדר הגבול. המטען לא התפוצץ, והפעילם החלו להתרחק מהמקום כשהם יורים לעבר החיילים שהוקפצו לאזור. מהירי נהרגו סגן מפקד גדוד בחטיבת גולני, רס"ן אלירז פרץ וסמ"ר אילן סביאטקובסקי, ונפצעו שני חיילים נוספים. אלא שבפרקליטות לא הצליחו להראות קשר בין מעשיו לבין התקרית. נציג הפרקליטות, עו"ד יריב צרי, טען כי אי אפשר להתעלם מהעובדה שיש קשר עם הפיגוע שבסופו של דבר יצא לפועל, גם אם לא ניתן היה להוכיח את הקשר מבחינה משפטית.
סנגוריו של דגמה, עורכי הדין אורי דייגי וראוף נאג'ר מהסנגוריה הציבורית, הדגישו כי הפיגוע בוצע שנתיים אחרי התכנון המקורי וללא ידיעתו. השניים ציינו כי החליט לנקום ולפגוע בחיילי צה"ל לאחר שבמהלך פעילות מבצעית של צה"ל ב-2008 אחותו נהרגה לנגד עיניו. "זה משהו שצריך להשפיע על העונש", אמרו. "ההחלטה לחזור לפגוע בחיילי צה"ל הייתה קשורה למוות מאוד קשה כתוצאה ממעשי הצבא כחלק מפעולת מלחמה".