כשירות לציבור בימים מפולגים אלה, הרשו לי לגדר משבצת זוהרת אחת של הסכמה רחבה בין ימין לשמאל: בנימין נתניהו הוא הפוליטיקאי המשקר ביותר בתולדות מדינת ישראל.
לא מדובר בעמדה פוליטית. בצלאל סמוטריץ' כינה אותו "שקרן בן שקרן", ובני גנץ הצהיר שהוא "שקרן, לא מסוגל להגיד דבר אמיתי". זה ניכר בהסכמים הקואליציוניים שביקשו למסמך כל הבטחה, המהום וקריצה בחתימת יריב לוין. זה ניבט מהמבט ההמום של יואב גלנט, בשיחה במליאה שתומללה באולפן שישי, שבה הסביר נתניהו שהוא לא הספיק לדבר עם שר הביטחון וצה"ל על אודות השלכות ביטול עילת הסבירות, כי ההליך הרפואי שעבר היה בהול, ולולא בוצע הוא היה מת. ימים ספורים לפני כן הצהיר נתניהו שהוא שכח כובע ומים באוטובוס לפני שקיבל קוצב לב.
בקיצור, לאורכה ולרוחבה של היריעה הפוליטית, מבל"ד ועד נעם, כולל קפיצה טרנס-אטלנטית קלה לבית הלבן, מתוחה ההסכמה שמילה של נתניהו היא לא ברזל ולא נייר, אלא אוויר. מה שמותיר את שאלת המינונים. לאמור: עד כמה נתניהו משקר?
על שאלות של מינונים צריך לענות מדעית. בשם המדע, אם כן, מתחתי כפפות גומי על האצבעות ותמללתי את הריאיון המדובר של נתניהו מהשבוע שעבר ל-CNN. מדוע דווקא את הריאיון הזה, שבו נמנע נתניהו לענות ב"כן" פשוט לשאלה אם יישמע לפסיקת בית המשפט העליון במידה שיפסול את התיקון לעילת הסבירות? כי וולף בליצר הוא עיתונאי הוגן שנוהג להעמיד את המרואיין ודבריו במוקד, וכי השיחה עסקה ברוב הסוגיות הדחופות שעל הפרק במשך 11 דקות ו-56 שניות, לאמור שמדובר בבסיס נתונים יפה.
ולהלן הממצאים: הריאיון כלל 2,196 מלים, מתוכן 76% של נתניהו. מדוע זה רלבנטי? כי במהלך הריאיון (דקה 03:06) הוא הלין ש"לא נותנים לו לדבר". תלונתו הייתה שקרית.
הלאה: מתוך 1,670 המילים שלו, 263 היו אמת. למשל: "לישראל יש צבא חזק". גם האזכור שהשופטים הציעו לתובעים להשמיט את סעיף השוחד נגדו בתיק 4000 היה אמת, אף שנכרך כסנדביץ' בין צמד פרוסות שקר - האחת על כך שהמשפט "מתמוטט", והשנייה על כך שהוא לא יכול לפטר את היועצת המשפטית כי "ראשי הקואליציה בישראל מתנגדים לכך".
שאר 1,407 המילים של נתניהו היו למיטב שיפוטי עיוותים קלים עד גסים של המציאות, ובכל מקרה, לא-אמיתות. לא, בית המשפט העליון לא העביר לעצמו ב-30-20 השנים האחרונות "חלק גדול מהכוח של הממשלה בישראל". לא, המתקפה על העליון לא משולה למאבק של נתניהו בגרעין האיראני מבחינת הביקורת שהוא סופג. לא, עילת הסבירות לא אפשרה לעליון לבטל "כל החלטה וכל מינוי" של הממשלה סתם "כי זה לא נראה להם סביר". עילת הסבירות נגעה למקרים לא סבירים באופן קיצוני, שבהם מקבל ההחלטות לא שקל את מכלול השיקולים, כפי שנדרש מאיש ציבור סביר.
בעז גאוןאסנת בן דבבליצר צריך לקבל פרס פוליצר על ששמר על פני פוקר כשנתניהו אמר שהוא "מעולם לא התערב בפוליטיקה הפנימית של ארה"ב". המשבר בין נתניהו לבין ברק אובמה וג'ו ביידן החל ב-2012 כשראש הממשלה פעל במרץ למען בחירתו של מיט רומני, שנתמך על ידי הספונסר דאז של נתניהו ושל "ישראל היום", שלדון אדלסון.
לפי הריאיון, נתניהו הוא 84% שקר ו-16% אמת. על כל מילת אמת שהוא הוגה, מגיעות 5.3 מילות אי-אמת. מה שמעורר את השאלה: האם זו הסיבה שהוא מתראיין באנגלית? כי מראיינים לא-ישראלים מתקשים להבדיל? או שמא מינוני האמת-שקר בעברית, אללי, אף גרועים יותר?
- בעז גאון הוא סופר, מחזאי והייטקיסט
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו opinions@ynet.co.il
