ג'וש אנגריסט, חתן פרס נובל, עזב את הארץ גם בגלל השכר הנמוך. "נמאס לי", הוא טען, "פרופ' לכלכלה מרוויח כמו פרופ' לספרות". הוא לא לבד. אלפי אקדמאים ומומחים במקצועות שונים עוזבים את ישראל משום שהם מרוויחים יותר, לפעמים הרבה יותר, בעיקר בארה"ב. אבל, צריך להוסיף, יש רבים אחרים שמגיעים.
מתוך 618 אלף בוגרי אוניברסיטאות בישראל בין השנים 2012 ל-2018, שוהים בחו"ל כ-36 אלף, שהם קרוב ל-6%. בדירוג ה-OECD ישראל נמצאת במקום ה-17 מתוך 34 מדינות בשיעור ההגירה של משכילים. הממוצע העולמי של "בריחת מוחות" עומד על 16%. כלומר, אף שנדמה לנו שאצלנו מדובר בתופעה רחבה, הנתונים מצביעים שיחסית למדינות אחרות, כולל מדינות מפותחות, לא מדובר בבריחה המונית. ובנוסף, לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש ירידה בבריחת המוחות מישראל.
העניין הוא שאנחנו חיים בכפר גלובלי. יש תנועה מתמדת של משכילים. הם לא רק יוצאים מישראל. הם גם חוזרים אליה. יש העשרה הדדית. יש, כמובן, תחומים מבוקשים, בעיקר טכנולוגיה, רפואה, מחשבים, חקלאות. אבל גם פרופסורים למדעי הרוח, כולל ספרות, זוכים למשרות בארה"ב. בתחומי מדעי הרוח, סליחה על ההכללות, ההשפעות הן לפעמים שליליות. משום שהטרלול האקדמי שעובר על ארה"ב מגיע לאקדמיה הישראלית. וזו לא סיבה למסיבה.
בעבר הרחוק מי שעזב את הארץ נחשב ל"נפולת של נמושות". לא עוד. אנחנו חיים בכפר גלובלי וקהילות ישראליות בעולם הן מקור של כוח ותמיכה. זה כולל גם אלפי חוקרים ומדענים
כך או כך, זכייה בפרס נובל של ישראלי, או ישראלי באופן חלקי, היא בהחלט כבוד גדול. הרי הוא מצטרף לרשימה מכובדת ומתארכת. והעובדה שישראל הצמיחה, באופן יחסי לגודלה, מספר גדול כל כך של זוכים, אומרת בכל זאת משהו על ההשכלה האקדמית בישראל. זה לא נכון רק בעניין הדור המבוגר יותר. גם הצעירים מישראל מתבלטים. כך, למשל, חוקרים מישראל נמצאים במקום הראשון, יחסית לגודל המדינה, במענקים הנדיבים של מועצת המחקר האירופית (ERC).
ובכלל, יש מה ללמוד מישראל. ישראל, למשל, נמצאת במקום הראשון בעולם במחזור מי שופכין, ורשימת ההישגים, בתחומים נוספים, מציבה אותה במקום מכובד בעולם הידע. ולפעמים לא רק הידע יוצא. גם המומחים עצמם זוכים להצעות מפתות. כך שספק אם המונח "בריחת מוחות" הוא הנכון והמתאים.
בן-דרור ימינימוחות יוצאים מישראל ומוחות נכנסים לישראל. העלייה מרוסיה, למשל, העניקה לישראל מאות אלפי משכילים שהעניקו זריקת מרץ לכלכלה ולמדע. כל מדינה משקיעה סכומי עתק כדי להכשיר צעירים בתחומי המדע, הרפואה והחקלאות. כך שיש משהו מצער באלה שעוזבים ולא חוזרים, אבל יש רבים אחרים שמגיעים לישראל, אף שלא קיבלו את הכשרתם בישראל.
פעם, בעבר הרחוק, מי שעזב את הארץ נחשב ל"נפולת של נמושות". לא עוד. אנחנו חיים בכפר גלובלי. קהילות ישראליות בעולם הן מקור של כוח ותמיכה. זה כולל גם אלפי חוקרים ומדענים. הם לא מתנתקים. הם מבצעים מחקרים משותפים. הם לא נפולת, הם לא בורחים והם לא מתנתקים. גם אנגריסט ברשימה. הוא מבצע מחקרים עם עמיתים מישראל. הוא שם. הגאווה גם כאן.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
